שר האוצר מעדיף שנמשיך להתווכח על גיל הפרישה - במקום לדאוג לחלשים באמת - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שר האוצר מעדיף שנמשיך להתווכח על גיל הפרישה - במקום לדאוג לחלשים באמת

שוק העבודה אינו שוויוני, וכך גם הפנסיה הנצברת. ואולם, אם בעבר היה נדמה שרק נשים הפסידו מכך - כיום כבר ברור שכולם מפסידים

5תגובות
פנסיונרית עם עגלת שוק באוסטרליה
בלומברג

הדיון על גיל הפרישה לנשים קפץ חזרה לסדר היום הציבורי, בעקבות הפרסום שלפיו בהיעדר העלאה של גיל הפרישה לנשים תרד הפנסיה של כולם באלף שקל בשנה. אם עד עכשיו היה נדמה שרק נשים הפסידו - עכשיו ברור שבמתווה כזה כולם מפסידים.

שוק העבודה אינו שוויוני, ולכן כפועל יוצא הפנסיה הנצברת אינה שוויונית. אין שוויון בין נשים לגברים, ובוודאי שאין שוויון בין מקצועות צווארון לבן וכחול, מקצועות שוחקים לעומת מקצועות שבהם משביחים עם הגיל. מגדור גיל הפרישה לא מקרב אותנו לפתרון הבעיות הגלומות כיום בפנסיה, אלא מסיט את הדיון מבעיות הליבה למעטפת. דיון שהיה צריך להתמקד בפתרונות קצבה לקבוצה הכי חלשה במשק, נשים מבוגרות ללא עבודה ופרנסה, מתמקד בגיל הפרישה לנשים - וכולנו מפסידים מכך.

אולי אם נסתכל על אנשים נבין את הבעייתיות במערכת. עדיף לא להביך אנשים, ולכן נספר סיפור היפותטי על דמויות מומצאות: נעה, פרופסורית באוניברסיטה ומיכל הגננת.

נעה ממש לא רוצה לפרוש

בגיל 62 נעה היתה שמחה מאוד להמשיך לעבוד. היא מרגישה שהיא בשיאה, עם הרבה מאוד ניסיון, קשרים מקצועיים וידע שנצבר על פני שנים. תרומתה בשנים הקרובות לתחום המחקר ולסטודנטים שלה יכולה להיות רבה.

לפי נתוני OECD האחרונים, גיל הפרישה הממוצע של נשים בישראל עומד על 66.5 - הרבה מעל 62. כלומר, נשים שיכולות, בוחרות לעבוד אחרי גיל 62. בהנחה שנעה לא תסטה מהממוצע ותפנה את מושבה לדור הבא לקראת גיל 67, היא צברה פנסיה שתבטיח שהיא לא תהיה ענייה מרודה. ואולם, הפנסיה של נעה תהיה נמוכה מזו של  הקולגות הגברים שלה, ולו מהסיבה הברורה שההפרשות לפנסיה נפסקו בסבירות גבוהה בתקופות שבהן היא היתה בחופשות לידה.

גם הקצבה שנעה תקבל נמוכה יותר, בגלל שבממוצע היא צפויה לחיות שנים רבות יותר, ולכן הסכום שנצבר יחולק כך שהוא יספיק ליותר שנים, גם אם היא אישית לא תזכה לחיות את כולן. במבחן התוצאה, בפרישה נעה תקבל כל חודש פחות מהגבר שאיכלס את המשרד לידה.

גיל הפרישה לנשים בישראל וב-OECD

בגיל 60 מיכל הגננת עייפה

עם כל השמחה והתגמול הרגשי הגלומים במקצוע שכרוך בלהרים בגיל 60 ילדים וילדות, להתרוצץ סביבם, לנקות, להכיל, לרסן - זה לא פשוט. מיכל היתה אולי שמחה להמשיך ולעבוד במשרה חלקית, אולי עם יותר עזרה בגן, אבל במסגרת הקיימת זו לא אופציה. במקרה של מיכל אין סטטיסטיקה רלוונטית להשוואה של גננים מול גננות, אבל אם נבחן את הנתונים האחרונים של הלמ"ס נראה שנשים נפלטות מוקדם יותר משוק העבודה.

בגילי 54-45 משתתפות 76.6% מהנשים בשוק העבודה, ובגילי 64-55 השיעור צונח ל-61.8% - ירידה של 14.8%. גברים בגילי 54-45 משתתפים בשוק העבודה בשיעור של 86.4%, ובגילי 64-55 בשיעור של 76.6% - ירידה של 9.8% בלבד. נתונים של מרכז אדוה מראים שככל שאישה משתייכת למעמד סוציו אקונומי נמוך יותר וככל שהיא משכילה פחות, ככה הסיכויים שלה לעבוד בגילי 64-55 נמוכים יותר.

גן ילדים
תומר אפלבאום

המספרים אינם מבשרים טוב למיכל. בגילה, המקצוע שלה ללא ספק שוחק, ויכולתה להמשיך לעסוק בו לאורך זמן מוטלת בספק. בתנאים האלו כולם מפסידים - גם מיכל וגם מקום עבודתה. למרות שזה פתרון פחות טוב לכולם, מיכל תהיה חייבת להמשיך לעבוד לפחות עד גיל 62 על מנת לזכות בקצבת זקנה.

איזה מקורות הכנסה עומדים לרשותה אם גיל הפרישה לנשים יעלה לגיל 64, או בעתיד אולי 67? תיאורטית אפשר לטעון שזו לא ממש סוגיה מגדרית, מאחר שגם גברים העוסקים במקצועות שוחקים לא טוב להם ולנו שימשיכו לעבוד במקצועם עד גיל 67. זה הופך להיות סוגיה מגדרית כשהמספרים מעידים שזו בעיה של הרבה יותר נשים מאשר של גברים - כשקיים פער גדול בין מספר הנשים המבוגרות המועסקות למספר הגברים המבוגרים המועסקים, בייחוד במקצועות דלי שכר. בקיצון, רק בכדי להמחיש את הפרדוקס המגדרי, אפשר להשוות את גיל הפרישה וגובה הפנסיה של לוחם לגננת.

הדגש שטחי - ולא חברתי

החוק המגדיר את גיל הפרישה כורך אותו עם הזכאות לקצבת זקנה. השילוב הזה, לצד חוסר הנכונות להכיר במקצועות שוחקים, מביא לכך שבפועל העלאת גיל הפרישה תפגע בעיקר בנשים, ובעיקר נשים חלשות שנפלטו מוקדם משוק העבודה. הסיכוי של אישה כמו מיכל מדוגמת הגננת לפרוש מהגננות ולהיקלט חזרה לשוק התעסוקה, במקצוע שאינו כרוך בעבודה פיזית, הוא אפסי. המשמעות עבורה של העלאת גיל הפרישה היא שבמקום לקבל קצבה כבר בגיל 62, היא תיפול כנטל על משפחתה, תיזרק לרחוב או שתמשיך לעבוד לרעת כולם.

ועדת הכספים של הכנסת גיבשה מתווה שקבוצה מכובדת של ארגוני נשים תומכת בו. המתווה משפר את מצבן של מרבית הנשים המבוססות במשק, שייהנו מהעלאת גיל הפרישה, אבל עם זאת הוא מגן על הנשים שעשויות להיפגע מהעלאת גיל הפרישה. למתווה הזה, שמחד גיסא יגדיל את הכנסות המדינה ממסים ומאידך גיסא יציע פתרון לנשים שזקוקות לקצבת הזקנה כבר בגיל 62, האוצר מסרב להקצות תקציב. נראה שלשר האוצר יותר נוח שנמשיך להתווכח על גיל הפרישה, במקום להכיר בצורך לדאוג לחלשות ולחלשים לחיות בכבוד כשמגיע זמנם לפרוש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#