הלוואת קיץ בלחיצת כפתור: למה הפרדת האשראי מהבנקים היא טעות - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הלוואת קיץ בלחיצת כפתור: למה הפרדת האשראי מהבנקים היא טעות

במקום לפתח קוד פתוח, שקיפות שתאפשר לשוק הטכנולוגיות הפיננסיות להתפתח, כפי שהיא התפתחה בעולם, ולתחרות להתפתח יחד אתה, הכנסת נתנה לבנקים פטיש על הראש והפרידה מהם את חברות כרטיסי האשראי

2תגובות
הלוואה מהירה
צילום מסך

כשמדובר בפיננסים, המשימה של הרגולטור לשפר את עולמנו וסביבת המחיה והעבודה של כולנו היא ללא ספק מאתגרת. כמעט בכל ניסיון לשפר יש גם השפעה פחות טובה על מישהו. איך מקדמים עולם מושלם כשעל כל צעד קדימה, יש חשש כבד לצעד אחד או שניים אחורה?

מזה זמן נדמה לנו שהנה הרגולציה שיפרה את חיינו כשהחליטה לפתח את התחרות בשוק האשראי הצרכני. כך למשל, בזכות הרגולציה, קרן ההשקעות ורבורג פינקוס, שרכשה את לאומי קארד תמורת 2.7-2.5 מיליארד שקל תתחרה בבנקים ובחברות האשראי האחרות והמחירים ירדו.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אולי זה יקרה, אבל זה בעיקר תלוי ברפורמה שקיבלה כותרות קצת פחות בולטות – "החקיקה לקידום מדיניות קוד פתוח במערכת הבנקאית" - קוד שיאפשר אינטראקציה של מערכות הבנק עם מפתחי אפליקציות חיצוניים לבנק באמצעות ממשק API - Application Programming Interface.

לכאורה יותר שחקנים - יותר תחרות - יותר טוב!

בנקאות פתוחה

אבל אנחנו חיים בעולם צרכני. כל מי שתיכנס אקראית בימים אלו לאתר חדשות כלשהו, תקבל בין הכותרת על עזה לכותרת על האח הגדול הצעה לחלק Dream Card לעובדים כמתנה לחגים, הצעה לחופשה מפנקת באיטליה, לערכת ניקוי חלונות שאני פשוט חייבת ולגריל גז ב-600 שקל עם מלקחיים במתנה. כמעט בכל רגע נתון, בוודאי בכל מסך שנפתח, יספרו לנו על עוד משהו שאנחנו חייבים שיהיה לנו.

זו המציאות. היא מזינה את הגידול בצריכה הפרטית ודרך כך את הצמיחה במשק. היא מאפשרת לעיתונים להתקיים ובכך נותנת לנו שקיפות, מידע וידע. בהנחה שצריכה פרטית טובה למשק ובהנחה שהיא דורשת אשראי צרכני, אזי הגיוני שהדרך של הרגולטור לסייע לשוק להתפתח ולסייע לאנשים לחיות טוב יותר היא להוזיל את האשראי הצרכני. איך גורמים למוצר להיות זול יותר? מייצרים תחרות. איך הכי קל ליצר תחרות? לוקחים פטיש ושוברים את מה שגדול להרבה חתיכות קטנות.

ומה יקרה במבחן התוצאה?

כשתהיה תחרות, בין הכתבה על עזה לכתבה על האח הגדול, בין הפרסומת לחופשה חלומית באיטליה לגריל חשמלי עם מלקחיים במתנה, נראה פרסומת על האשראי הזול ביותר למימון החופשה או הגריל. גם היום דוחפים לנו אשראי, מוכרים לנו כסף תמורת ריבית, מאפשרים לנו לקנות בעלות גבוהה יותר (עלות המוצר בתוספת עלות הכסף) מוצרים שאנחנו צריכים ולצדם לא מעט מוצרים שאנחנו כנראה לא ממש צריכים. כשתהיה תחרות, האשראי יהיה חכם יותר – 24 שבועות או 34 שבועות, פריים פלוס אחוז או פריים פלוס שלושת רבעי האחוז, פריסת תשלומים או הפרדה בין הקרן לריבית. ככל שזה מתסכל היום אפשר רק לנחש כמה יצירתי זה יהיה בעתיד.

בארה"ב המציאו את השיטה, בנקאים רבים התעשרו בזכותה. השימוש באשראי נהיה כה נפוץ ומשמעותי שללא מערכת מעקב ודירוג אשראי, השוק לא יכול לתפקד. בעולם החוב של תאגידים עסקיים, חברות דירוג גלובליות כגון S&P או מודי'ס מדרגות את היציבות הפיננסית של החברה ונותנות ציון לרמת הסיכון הגלומה בה. רמת הסיכון מהווה אינדיקציה ברורה וישירה לרמת הריבית ולפיצוי שהמשקיעה צריכה לקבל תמורת הסיכון שהיא לוקחת. מודל דומה התפתח בארה"ב ובאירופה, לדירוג החוב של אנשים פרטיים.

פותחים את הבנקאות

זה חשוב על מנת שהריבית לא תהיה אקראית אלא בת השוואה ברורה. זה חשוב בכדי ששוק האשראי יפתח למעגלים רחבים יותר ולא יישאר פריווילגי. זה חשוב על מנת שאדם ידע מה רמת הסיכון שלו. זה חשוב בכדי שלא ניקח משכנתא מבנק אחד, נהיה באוברדראפט בחשבון שני, ניקח הלוואה מחברת אשראי א', נקנה בתשלומים דרך כרטיס אשראי ב' ונקבל הלוואה מאחד מאתרי העמיתים המתפתחים ככל שאופנת ההשקעות בטכנולוגיה פיננסית מתפתחת. בלי לקדם מדיניות קוד פתוח במערכת הבנקאית, אף אחד, כולל הפרט עצמו, לא באמת יודע מה היקף החוב ומה היקף ההחזר החודשי שאותו אדם יכול לעמוד בו - שלא לדבר על מה רמת הסיכון שלו כלווה ובאיזו ריבית נכון לחייב אותו.

הרבה יותר קל לשבור מלבנות

כמו שאת חסרונות הפטיש של כחלון בשוק הסלולר אנחנו מתחילים לחוש רק עכשיו, כך את החסרונות של הפטיש של כחלון בשוק הבנקאות אנחנו נחוש כנראה רק בעוד חמש עד עשר שנים. החיסרון הבסיסי והבעייתי ביותר הוא עיתוי המהלך. במקום לפתח קוד פתוח, שקיפות שתאפשר לשוק הטכנולוגיות הפיננסיות להתפתח, כפי שהיא התפתחה בעולם, ולתחרות להתפתח יחד אתה, הכנסת נתנה לבנקים פטיש על הראש והפרידה מהם את חברות כרטיסי האשראי. התוצאה היא תחרות המושתת על פערים במידע ועל גודל כשלחברות יש הרבה יותר ידע ומידע מאשר ללקוחות.

אולי החקיקה והאכיפה של קוד פתוח תדביק את הפער שנפתח ותימנע אסונות ברמת הפרט. מה יקרה לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים כשתבנה תחרות אמיתית? מי שמוכן לשלם מיליארדים תמורת חברת כרטיסי אשראי, מהמר שייקח הרבה זמן עד שניצני הטכנולוגיות הפיננסיות שמתחילים לשנות את עולם הבנקאות והאשראי בעולם יגיעו לישראל.

עד אז, כשינסו לשכנע אתכם שעדיף 24 חודשים בפריים + על 36 חודשים בפריים ++ או להיפך, תזכרו שעדיף כנראה להישאר בפלוס ולא להתפתות לפרסומות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

כתבות שאולי פיספסתם

*#