חוט השני ששזור בסיפורי ההצלחה של עולם ההשקעות - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוט השני ששזור בסיפורי ההצלחה של עולם ההשקעות

בעוד חברות טכנולוגיה ששמות דגש על חברתיות חוות צמיחה אדירה, יש עוד שני מרכיבים שיכולים להשפיע על תיק ההשקעות. ההשקעות האחראיות, ששמות דגש על סביבה, חברה וממשלה, מוכיחות את עצמן, ומדד מעלה הישראלי משקף זאת

4תגובות
חוט צמר אדום
בלומברג

"העידן של השקעות מודעות-ESG, שבהן שיקולים שמביאים בחשבון סביבה (Environmental), חברה (Social) וממשלה (Governance) מהווים חלק מקבלת ההחלטות וניהול סיכונים, התפתח מנישה לנורמה". (FTSE Russell)

אחד נגד 125

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ישראל, שאליה תרבות השקעות אחראיות מחלחלת לאט, מהווה נייר לקמוס לא רע להשפעה של "אחריות" על תיק ההשקעות. אם מסתכלים על מדד מעלה אל מול ת"א 125 לאורך 3 שנים, שנה אחת, ואפילו רק מתחילת השנה הזו, אין תחרות. מדד מעלה נתן תשואה גבוהה יותר משמעותית בכל אחת מהתקופות.

כשמסתכלים על ההרכב, אולי חשוב יותר לבחון מי לא היתה במדד. לא היתה שם בזק; לא היו שם חברות אחזקה; היה משקל גבוה יחסית לבנקים, שלמרות התדמית הציבורית ובזכות הרגולציה מצטיינים ב-G. לצדם פריגו, שטראוס ואלוני חץ, שכולן, יחסית לחברות אחרות בתחום עיסוקן, מובילות בסולמות ה-ESG.

מעצימות את המגמות

מדד מעלה הוא קונטרוברסלי, אנשי מקצוע העוסקים בתחום ההשקעות האחראיות יטענו כי הוא לא מחמיר מספיק ובהחלט ייתכן כי אם היתה למשקיעים אפשרות לסינון אפקטיבי יותר, היינו משפרים את התשואה אף יותר. עם זאת, במסגרת המידע הקיים, עושה רושם שהמדד מספק רמת סינון בעלת ערך לא מבוטל.

בסך הכל, אם מסתכלים על תמהיל הענפים, המדד מפוזר ונותן ייצוג למגוון רחב של ענפים. בכך המדד נותן ייצוג רחב לפעילות העסקית במשק, אבל בוחר מתוך כל ענף את החברות עם הסטנדרטים הניהוליים הגבוהים יותר. בשורה התחתונה, מי שהשקיעה בישראל האחראית הרוויחה יותר.

אם אנחנו מסתכלים על המגמות במגוון מדדים גלובליים מתחילת השנה, הרי שהן דומות ואולי מעצימות את המגמות בשווקים שליוו אותנו בשלוש השנים האחרונות. אף אחד לא מתקרב לביצועים של מניות הטכנולוגיה האמריקאיות. מדד נאסד"ק 100 מוביל בראש הטבלה, עם תשואה שמרבית המדדים האחרים מתקשים להשיג. אותן חברות נתנו את הטון גם במדד הרחב יותר, S&P 500 ו-S&P 500 Fossil Fuel Reserves Free, שמגיעים למקום השני והשלישי במרבית התקופות.

לכאורה מניות הטכנולוגיה היו ההזדמנות הגדולה של השנים האחרונות, ומי שהצליחה להתגבר על פחד הגבהים זכתה לטפס ולהרוויח כמעט 60 אגורות על כל שקל. אין ויכוח לגבי ההצלחה, יש ויכוח לגבי הכותרת – האם המאפיין המשותף של החברות המובילות הוא אכן התבססותן על טכנולוגיה ייחודית, או שיש מכנה משותף משמעותי יותר?

להרגיש כמו רוטשילד

זה מתחיל מהנרטיב, מהסיפור של הילד הלא מאוד מוצלח, "הבן של השכנים", שפרש מהלימודים והצליח בענק. הוא ממשיך בהשתייכות כזו או אחרת למונח המטריה "רשתות חברתיות", והוא תופס אותנו דרך המיתוג, הן כצרכנים וצרכניות, והן כמשקיעות ומשקיעים. למרות התקשורת השלילית, קשה לשכנע את הציבור שאמזון, גוגל, פייסבוק וכו' אינן פועלות לטובת הציבור.

מתוך "עמק הסיליקון"
באדיבות yes / Ali Paige

לא משנה כמה מס הן יעלימו, כמה רשתות אחרות יפשטו רגל כתוצאה מהפעילות של אמזון - עדיין אמזון היא "משלנו". אמזון מורידה מאיתנו, הציבור, את עול המשימות השוטפות, הופכת את חווית הקנייה למאוד פשוטה ומרחיקה את כאב התשלום הכי רחוק שרק אפשר. כל עקר/ת בית בארה"ב יכולים להרגיש כמו רוטשילד - נותנים פקודה ואלקסה או סתם ה-one click דואגים שיהיה בבית חלב, קורנפלקס וחומרי ניקוי, כאילו שהעסיקו את המשרת של הברון עצמו.

רוצות לנסות את זה בארץ? נסו את האפליקציה החדשה שהשיקה טויס אר אס הישראלית (לא הרשת האמריקאית שאמזון מחקה), לרכישת כל מה שצריך לקראת שנת הלימודים הבאה, בלי להגרר עם הילדים למרכז קניות כזה או אחר באוגוסט, בלי פקקים ובלי לחפש חניה.

האפליקציה של נטפליקס, שמייתרת את המונופולים ששלטו במפת התקשורת שלנו עד לפני רגע ונותנת לנו להרגיש שיש תמורה לאגרה; האסטרטגיה של אפל, שנותנת לנו להרגיש שאנחנו מחזיקים ביד פריצת דרך טכנולוגית ועיצובית רגע לפני כולם; הנוכחות של גוגל בחיינו שגורמת לנו להרגיש שאנחנו יודעות או יכולות לדעת הכל. הם לא גדולים במדדי הסביבה והממשלה, אבל הם גדולים וגדלים כי הם אלופי החברתיות, ה-S.

אלקסה בתוך רובוט
Jae C. Hong/אי־פי

הסנטימנט הציבורי

אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים שקיימים בחברות הטכנולוגיה נעוץ בדיוק בהגדרת החברתיות הזו, היות שאף אחת מהחברות הללו לא חברתית מבחינה אידיאולוגית, אלא חברתית מבחינה פרקטית. זה כמובן לא בהכרח רע, כל עוד הערך החיובי שהן מייצרות עולה על השלילי וכל עוד הסנטימנט של הציבור לא מתהפך. אבל אם הוא יתהפך זה צפוי להיות חד וכואב.

הדוגמה הכי משמעותית בשנים האחרונות להשפעה של היפוך הסנטימנט היתה באובר. אובר לא נסחרת בבורסה, ולכן אולי האירוע שם היה קצת מתחת לרדאר, אבל אם המניה היתה סחירה, הרבה אנשים היו מפסידים הרבה כסף, והשיקום היה כנראה יותר מורכב.

סיכון השוק גדל

לא חסרים אינדיקטורים משכנעים המקשים מאוד על קבלת החלטות ברמת המקרו: מלחמת סחר; מלחמת מטבעות; חוסר יציבות פוליטית; רמת מחירים גבוהה לצד כלכלה צומחת; שוק תעסוקה עם אבטלה ברמות שפל - אבל עם יציבות בשכר העבודה; ואינפלציה נמוכה המאפשרת תחזית להעלאת ריבית מתונה.

אם מחפשים מרכיב אחד עקבי, חוט השני השזור בין סיפורי ההצלחה של השנים האחרונות, נדמה שבכל סיפורי ההצלחה נדרש לפחות מרכיב אחד ברור משלישיית ESG - סביבה, חברה או ממשלה. כאמור, בעולם החברתיות נתנה את הטון, אבל אפשר להראות מקרים רבים שבהם הסביבה והממשלה מקטינים את הסיכון ומשפרים את הסיכוי במרבית, אם לא בכל, אפיקי ההשקעה האפשריים, כפי שממחיש לנו מדד מעלה הישראלי.

אלה אלקלעי מכהנת כחברה בוועד המנהל של ארגון מעלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אשה כועסת מול לפטופ וסמארטפון

שעה ועשר דקות על הקו עם חברת האשראי לימדו אותי לקח צרכני חשוב

לאומי קארד שלחה לי הודעות שעלי להפעיל כרטיס שמעולם לא הגיע אלי ■ הניסיון ליצור איתם קשר טלפוני היה כרוך בעבודת בילוש, שאחריה הגיעה המתנה מורטת עצבים ■ אז הבנתי שהשירות כאן גרוע כל כך רק מכיוון שאנחנו ממשיכים לצרוך אותו ■ איך לוותר על שירות גרוע ולהישאר בחיים

כתבות שאולי פיספסתם

*#