שופטת העליון בארה"ב שעמדה בדרכו של השור המתפרץ - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שופטת העליון בארה"ב שעמדה בדרכו של השור המתפרץ

השבוע תקבל רות בידר גינסבורג את פרס קרן בראשית על מפעל חיים ■ סיפורה האישי והמשוכות הרבות שהיא צלחה במהלך הקריירה טומנים בחובם את החשיבות של קידום נשים וקולות שחושבים אחרת בכלכלה ובשוק העבודה

8תגובות
רות ביידר גינסבורג
בלומברג

השבוע תקבל רות בידר גינסבורג, שופטת בית המשפט העליון בארה"ב (המכונה Notorious RBG) את פרס קרן בראשית על מפעל חיים. מעבר להיותו מרתק, סיפור חייה של ביידר גינסבורג מגלם תובנות על הערך של גיוון בתעסוקה, חשיבות השוויון, ומגוון החסמים שעדיין קיימים בשטח ומונעים אותו.

סיפורה של ביידר גינסבורג נוגע לחשיבות של שילוב נשים בחברה ובכלכלה וממחיש את האימפקט הפיננסי לצד החברתי, את העובדה שגיוון משתלם לחברות ומעלה משמעותית את ההסתברות שלהן להציג תוצאות פיננסיות טובות.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

לתפוס את מקומו של הגבר

ב-1956 התקבלה רות ביידר גינסבורג ללימודי משפטים בהרווארד. אז, כמו היום, להתקבל להרווארד היה הישג ראוי לציון בכל קנה מידה. אבל זה מרשים שבעתיים לאור זאת שרק תשע מ-520 התלמידים בביה״ס למשפטים בהרווארד באותה שנה היו נשים.

כל מי שמתקבל לבית הספר למשפטים של הרווארד מודע לכך שהוא הולך לעבוד  קשה בסביבה תחרותית מול אנשים מהחכמים ומהמוכשרים בעולם - ואולם ההתמודדות של הנשים היא קשה אף יותר. בראיון לניו יורק טיימס, ביידר גינסבורג סיפרה כי דיקן בית הספר למשפטים בהרווארד נהג לערוך טקס קבלה נפרד לנשים שהתקבלו לפקולטה. במהלך הפגישה עמן הוא היה שואל שאלה אחת: "איך את מצדיקה את תפיסת המקום של גבר מוכשר?". התשובה שהוא ציפה לקבל, והתשובה ש-RBG נתנה, היתה שחשוב שאישה תהיה בקיאה בתחום עבודתו של בעלה, כדי שתוכל לתמוך בו. הסאב-טקסט של המסר היה: את כאן, אבל אל תצפי לקריירה משפטית. את כאן, אבל אל תצפי לעידוד. אנחנו נתמוך בך רק אם תדעי את מקומך. תשע נשים בכיתה של 520 - וכבר עם יריית הפתיחה למרוץ, הוסיפו להן משקולת.

בעקבות הקריירה של בעלה, רות עברה במהלך הלימודים לניו יורק והשלימה את לימודי המשפטים בהצטיינות ב-1960 באוניברסיטת קולומביה. היא התקבלה לעבודה כעוזרת משפטית לשופט אדמונד ל' פאלמיירי בבית המשפט המחוזי של המחוז הדרומי של ניו יורק. בניגוד לגברים מהרווארד וקולומביה, עבור רות זו היתה משוכה גבוהה נוספת היות שאף משרד עורכי דין בניו יורק לא רצה להעסיק אישה. היא התקבלה לעבודה אצל השופט פאלמיירי רק לאחר איום מצד המנחה שלה באוניברסיטה שהם לא יפנו בוגרים מהרווארד ומקולומביה ללשכתו אם הוא לא יקבל אותה.

למרות המשוכות הגבוהות יותר שעומדות בפני הנשים, RBG ממחישה שמי שנולדה עם נחישות קיצונית ויכולות על, יכולה להצליח להגיע לתפקיד הרם ביותר במקצוע שלה. RBG היא עורכת הדין שניהלה את המאבק בהכרה בכך שזכויות אזרח הן גם זכויות נשים, וכי אפליה מגדרית אינה שונה מאפליה גזעית - ושאסור לכפות על נשים בבני ברק, כפי שאסור לכפות על שחורים באלבמה, לשבת בחלק האחורי של האוטובוס, ושלא ניתן לכפות על שחורים ולבנים או נשים וגברים לשבת מאחורי פרגוד בהרצאה בקולג' באטלנטה או במכללה האקדמית אונו. ב-1993 מונתה רות ביידר גינסבורג לשופטת בית המשפט העליון בארצות הברית - תפקיד שבו היא מכהנת עד היום.

להקשיב לקול השונה

עם כל הקושי בלימודים, ובקבלה לעבודה, הקשיים המשמעותיים אז, כמו גם היום, נעוצים בכך ששוק התעסוקה נמנע מלעסוק בסוגיה של הזכות להורות פעילה. RBG הצליחה, למזלנו, בבחירת בן זוג שחלק עמה את הזכות של גידול הילדים. הם היו מספיק מוכשרים בכדי שהסביבה תפרגן לשניהם ותאפשר לשניהם למצוא את האיזון המשפחתי שלהם בין בית לעבודה. זו פריבילגיה שיש למעטים ומעטות בארץ ובעולם. 

מוסר ההשכל מסיפורה של RBG הוא שנשים שרוצות לשנות סדרי עולם יכולות לעשות זאת, אבל הן צריכות לעבור משוכות גבוהות יותר, להתחתן עם אדם שתפישת העולם שלו דומה לשלהן ולשאת מטען כבד יותר מגברים העוברים מסלול דומה בדרך לשם.

כשהרכב של חמישה שופטים גברים דן בסוגיות הקשורות לנשים, או כשפרס ישראל ניתן בעיקר לגברים יהודים ממוצא אשכנזי, ומתברר שזה גם היה הרכב ועדת הפרס - העיוות ברור וקופץ לעין. ברוב חוויות החיים שלנו, ההבדלים בחשיבה ובשיח בין גברים לנשים מהווים בעיקר חומר לבדיחות, ובכלל לא ברור לנו איך נשים או מיעוטים יכולים להביא קול שונה לשולחן ההנהלה.

כבר בשנות השבעים פירסמה אחת החוקרות הפמיניסטיות החשובות בזמננו, פרופ׳ קרול גיליגן, ספר פורץ דרך שכותרתו "בקול שונה". גיליגן וצוותה סיפרו לילדים וילדות את הסיפור הבא: אישה אחת צפויה למות ממחלה שיש לה טיפול תרופתי, אך הטיפול יקר ואינו נמצא בסל הבריאות, והאישה ענייה. הילדים התבקשו לענות אם זה מוסרי שבן זוגה של האישה יגנוב עבורה את התרופה. להפתעת החוקרים, היה הבדל דרמטי בין התשובות של הבנים לאלה של הבנות. הבנים התייחסו לדילמה המוסרית כאל התנגשות בין ערכים אוניברסליים, והתמקדו בשאלה מרכזית אחת - איזה ערך חשוב יותר: ערך החיים או הציווי ׳לא תגנוב׳. לעומתם, תשובותיהן של הבנות התייחסו לפרטים בתוך הסיפור, לאנושיות שבו, לאפשרויות חלופיות כמו איסוף תרומות לרכישת התרופה, כמו פנייה לרוקח לעזרה. הן דיברו על ההשלכות של המעשה. התמונה שעמדה לנגד עיניהן היתה מורכבת הרבה יותר מזו שראו הבנים, והתמקדה בסוגיות בין-אישיות, ולא בהתנגשות של ערכים אוניברסליים.

עבודות אחרות בחנו עד כמה נשים מדברות בקבוצות מעורבות, ונמצא כי ככל שיש פחות נשים בקבוצה - הן נוטות לדבר פחות וכשהן כבר מדברות, חברי הקבוצה האחרים נוהגים לקטוע אותן יותר. עכשיו בואו ניקח את שתי הדוגמאות האלה לחדר ישיבות, ונשאל את עצמנו - אם דירקטוריון בזק, שדן ברכישת yes מאלוביץ׳, או הדירקטוריון שדן ברכישת אלרגן בטבע היו מגוונים יותר - האם אז היה משתפר הסיכוי שהיו שומעים בו קול שונה שהיה מוביל לתוצאה עסקית אחרת?

יש מי שיטען שהסרת חסמים, שוויון וגיוון במקומות עבודה הם ערכים חברתיים העומדים בפני עצמם. אבל אם לוקחים בחשבון גם את ההקשר העסקי, הרי שיש לא מעט מחקרים המעידים שגיוון מוביל לתוצאות עסקיות טובות יותר. כך, לדוגמא, מחקר של מקנזי שפורסם ב-2014 מצא שלחברות הנמצאות ברבעון העליון בחתך של שילוב מגדרי יש הסתברות גבוהה ב-15% להציג תוצאות פיננסיות טובות מהממוצע של חברות אחרות באותו ענף. לחברות הנמצאות ברבעון העליון, בחתך של שילוב אתני ומגדרי, יש הסתברות גבוהה ב-35% להציג תוצאות פיננסיות טובות מהממוצע של חברות אחרות באותו הענף.

פסל הילדה בוול סטריט
Mark Lennihan/àéÎôé

"דעו את כוחן של נשים במנהיגות"

אחד הסמלים המפורסמים שמייצגים את וול סטריט הוא פסל השור המסתער קדימה על השווקים ומייצג את הכוח והעוצמה של וול סטריט - או במלים אחרות: מסמל את הכוח והעוצמה של גברים לבנים מהרווארד ששולטים בתעשייה הפיננסית בעולם. לרגל יום האישה הבינלאומי, בשנה שעברה הציב בית ההשקעות Stat Street, אל מול פני השור המתפרץ, פסל נוסף של ילדה בשילוב הסלוגן: "דעו את כוחן של נשים במנהיגות". המהלך נועד לקדם את הגיוס לקרן אימפקט שנקראת SHE, המתמקדת בהשקעה בחברות המקדמות נשים לתפקידי ניהול ומגדילות את מספר הנשים המשולבות במועצות מנהלים. המהלך מעיד שהאסימון נפל.

היתרון בלקדם קולות שחושבים אחרת, מקרב מיעוטים אתניים או מקבוצות מודרות, לדרגות בכירות הוא שלרוב אלה אנשים עם מוטיבציה קיצונית ויכולת אינטלקטואלית גבוהה מהממוצע, וכשנותנים להם הזדמנות - הם מביאים תוצאות יוצאות דופן. ביידר גינסבורג היא דוגמה מצוינת לרווח לחברה שגלום בפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה, התעסוקה ובניית הקרירה בפני נשים ומיעוטים. לעולם לא נדע מה היה קורה אם בכיתה של 1956 היו נבחרות 250 נשים מובילות לצד 250 גברים מובילים; אם האנשים האלה היו נבחרים מכל הקשת המרכיבה את החברה; ואם הקשיים במסלול שהנשים והגברים, הלבנים והמיעוטים היו צריכים לעבור היו דומים. החדשות הטובות הן שכשהנכדה של RBG סיימה את לימודי המשפטים בהרווארד - 50% מהבוגרים היו בוגרות. אף שהמצב באקדמיה עדיין אינו מחלחל לשוק התעסוקה, זוהי ללא ספק התחלה שנותנת מקום רב לאופטימיות.

שוויון המאפשר גיוון משמעותי של הקולות הנשמעים סביב השולחן הוא הכרח קיומי בעולם המקדש חדשנות וקידמה, ובעולם שבו המשקל של הפעילות החברתית חייב להדביק את המשקל הניתן לפעילות העסקית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

שנגחאי, סין

למכור את המערב ולקנות את המזרח: חברות האינטרנט בסין מעולם לא היו זולות יותר

ב-2020 צפוי התוצר הסיני לעבור את רף ה-17 טריליון דולר. על פי הערכות, ב-2032 יעבור התוצר של סין את התוצר של ארה"ב לראשונה בהיסטוריה. הכיוון הכללי ברור – הצמיחה המטאורית בסין תימשך, והרבה תודות לטכנולוגיה הסינית

כתבות שאולי פיספסתם

*#