חומר למחשבה למעסיקים לכבוד חג הפועלים

אם בעבר הדרך היחידה להגן על עובדים מוחלשים היתה ועדי עובדים, כיום התחרות על העובדים, כמו גם הבנה של הערך הכלכלי המשמעותי של עובדים מרוצים ונאמנים - עושים חלק מהעבודה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משרדי חברת וויקס בת"א
צילום: מוטי מילרוד

בשל חג הפועלים והפועלות, שחל היום, לא מתקיים מסחר בבורסות גרמניה, ספרד, איטליה, שווייץ וצרפת. על אף שאצלנו כבר מזמן אין צעדות ומעטים זוכרים את היום וייחודו, זוהי הזדמנות לא רק למשקיעים אחראים ומשקיעי אימפקט לחשוב על השקעה בחברות שאכפת להן מהעובדים והעובדות שלהם. חוקרים, כמו פרופ' דן אריאלי, מציגים מתאם משכנע בין פרמטרים שונים בשביעות הרצון של עובדות ועובדים לבין הצלחת החברות.

לנין היה אולי חושב שזה Fake News, אבל דוגמה מצוינת לחברה כזאת אפשר להציג דווקא מהענף שאולי מסמל את שיא הקפיטליזם - מסעדנות, ולא סתם מסעדנות - אלא רשת של מסעדות. כך, למשל, רשת המפעילה יותר מ-200 מסעדות, נסחרת לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר, מחלקת תשואת דיווידנד של 2.2% ומעסיקה כ-39 אלף אשה ואיש.

לא סתם אנשים, אנשים המדווחים שהם אוהבים לעבוד שם. 83% מהעובדים והעובדות ברשת סבורים שיש בחברה אחלה אווירה ו-80% סבורים, כלשון האמריקאים, יש ברשת  Great Bosses - בוסים נהדרים. בלי דגלים אדומים, בלי ועד, בלי הסתדרות, בלי מפלגה. נשמע תסריט בדיוני, אבל על פי מגזין "פורבס" אלה הציונים שנותנים העובדים ב-Cheese cake factory (CAKE) למקום עבודתם.

ברור למדי שיש ערך כלכלי רב לעובדים מרוצים. אפילו במקום עבודה שאינו דורש תואר אוניברסיטאי או הכשרה מקצועית, יש עלות לתחלופת עובדים. קשרי לקוחות, שירות לקוחות, כמו גם שירות פנים ארגוני, זיכרון ארגוני, טעויות של מתחילים ויעילות הם רק חלק מהמרכיבים של היתרון הכלכלי שנוצר לעסק שאנשים אוהבים לעבוד בו, ולכן לא עוזבים.

סקר של מכון גאלופ העריך באחרונה שכמחצית מהמועסקים בארה"ב עסוקים בניסיון למצוא עבודה חדשה. אתר Businessolver העריך כי חוסר שביעות הרצון של עובדים עולה למשק האמריקאי כ-600 מיליארד דולר בשנה באובדן פרודוקטיביות.

אם זה כל כך משתלם שווה ללמוד מאלה שהצליחו, על פי מגזין "פורבס" ייתכן שהמרכיב הסודי במתכון להצלחת CAKE הוא פוטנציאל הקידום של העובדים. 40% ממשרות הניהול שאוישו בשנה האחרונה ברשת קלטו עובדים שהתקדמו בתוך הרשת ו-100% ממנהלי המסעדות קודמו לתפקיד מקרב העובדים הקיימים.

יש להניח שהפופולריות של הרשת והיקף הסועדים בה משפיעים גם על גובה התשרים ותורמים אף הם לשביעות הרצון בעבודה.

דוגמה לחברה המדורגת גבוה בתחום אחר אפשר לתת את נובו נורדיסק. נובו היא חברת תרופות המתמחה בטיפולים לסוכרת, ומעסיקה קרוב ל-16 אלף עובדים ברחבי העולם. המאפיין הדומיננטי ביותר בדירוג שנותנים עובדי החברה למקום עבודתם הוא שהם גאים לעבוד שם. אבל בדומה ל-CAKE, גם בנובו העובדים נותנים ציון גבוה למנכ"ל ולסביבת העבודה.

אם בעבר הדרך היחידה להגן על עובדים מוחלשים היתה ועדי עובדים, כיום התחרות על העובדים, כמו גם הבנה של הערך הכלכלי המשמעותי של עובדים מרוצים ונאמנים - עושים חלק מהעבודה. זה ברור לנו שכשמדובר בתחרות בין חברות טכנולוגיה. למשל, ל וויקס (WIX) יש משרדים במקום הכי "קול" על הים, בתוך נמל תל אביב, מייצרת אולי סביבת עבודה מושכת מספיק כדי להתחרות במשרדים המפנקים של גוגל או איירון סורס במגדלים החדשים ליד נתיבי איילון. זה ברור פחות בחברות כמו סודהסטרים, עם מאות או אלפי עובדים, שחלקם הגדול מאייש את פס הייצור.

איך אנחנו יודעים שחברה מפרגנת לעובדות ולעובדים? שואלים את גוגל כמובן. יש כמה וכמה אתרים בהם עובדים מדרגים את החברות בהן הם עובדים לפי מגוון רחב של פרמטרים. החל ממקצועיות ואיכות סביבת העבודה דרך היבטים שונים של שכר, הטבות סוציאליות, חופשות, מי זכאים לחופשת משפחה (רמז, הניקוד עולה כשזה לא רק נשים), מידת הגיוון של מקום העבודה, הזדמנויות קידום וכדומה.

זו אולי לא חוכמה, כששיעור האבטלה נמצא בשפל כמעט חסר תקדים, לטעון שפומביות המידע אודות איכות מקום העבודה אקווילנטי בחברה הקפיטליסטית לכוח של ועד עובדים בחברה הסוציאליסטית. אולי צריך לבחון את הנתון הזה בתקופת מיתון. מה שברור זה שכמשקיעים יש במידע הזה ערך רב. כמעט כמו צילום רנטגן לרופא, הדירוגים וההערכות שעובדים נותנים לחברה יכולים ללא ספק לעזור לנו לקבל החלטות השקעה שקולות יותר.

אלה אלקלעי

אלה אלקלעי | אלה אלקלעי

עובדת בבית ההשקעות IBI מ-1991 ומכהנת כיום כסמנכ"ל פיתוח עסקי וכיו"ר IBI ניהול תיקי השקעות.

החלה את דרכה כאנליסטית פרמצבטיקה, פיתחה וניהלה את מחלקת המחקר של IBI.

הקימה ב- 2012 את "תשקיעי בעצמך" - פורום פיננסים לנשים מבית IBI, הכולל מפגשים ופעילויות שונות עבור נשים שרוצות להבין יותר בעניינים פיננסיים.

מחוץ לגרף: מכהנת כיו"ר שדולת הנשים וכיו"ר ועדת מענקים של הקרן החדשה לישראל, חברת הנהלה בעמותת מעלה וחברת ועדת השקעות של IVN.
השתתפה בכתיבת הדו"ח "שוק הון חברתי", בחסות קרן יד הנדיב ובהובלת עו"ד דידי לחמן מסר ומר ירום אריאב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום