לא משלבים באמצעות הפרדה - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא משלבים באמצעות הפרדה

"החילונים קיצוניים לא פחות מהחרדים" כתבה מירב ארלוזורוב, בטור שעסק בעתירה שהגישה שדולת הנשים נגד תוכנית להכשרת גברים חרדים בלבד לתפקידים בשירות המדינה. הטענה כי דרישה לשוויון היא קיצונית מעידה על כך שכבר מזמן איבדנו את המרכז

13תגובות
נשים חרדיות במרכז פיתוח
אייל טואג אייל טו

בשוק ההון, אם אני מספרת למישהו שבהשקעה במניית "עתיד ורוד" יש 90% סיכוי לרווח - סביר להניח שהוא ישמח להשקיע בה. מנגד, אם במקום לספר על סיכוי של 90%, אדגיש את העובדה שבהשקעה במניה הזו יש לו 10% סיכוי להפסיד - הסיכוי שהוא ישקיע קטן משמעותית.

בדיוק באותו אופן אנסה לבחון את שתי הצורות שבהן ניתן לספר את סיפור ההצלחה של העתירה שהגישה שדולת הנשים נגד נציבות שירות המדינה, שיזמה קורס הכשרה לגברים חרדים בלבד.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

בגרסה א', הסיעות החרדיות בכנסת הצליחו לשריין מכסות בשירות המדינה לחברה החרדית. בעקבות זאת נפתח קורס מיוחד לקבוצת גברים חרדים פורצת דרך שהסכימה להסתכן, "לצאת מהגטו" ולהשתלב בחברה. זהו חוד החנית. אם הקבוצה הזו תצליח, המונים יבואו בעקבותיה ומדינת ישראל סוף סוף תגיע ליעד של שילוב גברים חרדים במעגל העבודה. לא נצטרך יותר לממן את לימודיהם מכספי המסים שלנו, והם יעבדו וישלמו מסים לקופה הציבורית כמו כולם.

בגרסה ב', הסיעות החרדיות בכנסת הצליחו לשריין מכסות בשירות המדינה לחברה החרדית. לאחר מאבק של ארגוני הנשים החרדיות הוסכם שבמסגרת המכסות הללו ישולבו גם נשים. 400 נשים חרדיות הגישו את מועמדותן. נפתח קורס ראשון שאליו יכולים להתקבל - בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה - רק גברים. כל הגברים בקורס הם בוגרי תואר ראשון. במקביל ניתנה הבטחה שייפתח גם קורס לנשים - לא במקביל ובאותם תנאים, אלא בעתיד. שדולת הנשים הגישה עתירה נגד הפרת החוק ובית המשפט קיבל את עמדתה.

אחרי שאנחנו קוראים את גרסה א', קל לנו להגיע למסקנה ששדולת הנשים היא ארגון חסר סובלנות, שבגללו ייעשה עוול לגברים החרדים שהעזו להצטרף לתוכנית. בגרסה ב' קל לנו להגיע למסקנה ששדולת הנשים צודקת וברור שהקורס הזה לא יכול להימשך במתכונת הנוכחית.

כיו"ר שדולת הנשים בישראל, ובהכירי את שתי הגרסאות, אין לי ספק כי צוות השדולה פעל נכון כשהגיש את העתירה, כמו שאין לי ספק שההתייחסות שלנו לסיפור תלויה באופן שבו אנו מספרות אותו. מירב ארלוזורוב התייחסה השבוע לעתירה וכתבה ש"החילונים קיצוניים לא פחות מהחרדים". להבנתי, לפחות חלק מהבעיה בהתייחסות העיתונאית שלה היא שהסיפור הזה מאוד מורכב וקצת קשה לספר אותו נכון, ללא הקונטקסט הרחב. אם נעלה למרום ונבחן אותו מגובה 30 אלף רגל - גובה שממנו לא רואים פרטים, אלא רק את קווי המתאר - נדמה לי שנוכל להגיע להסכמות הבאות:

לכל בני ובנות האדם צריכה להיות זכות להזדמנות שווה. השוני בין גברים לנשים אינו מקנה לאף אחד זכות לשלול מנשים את האפשרות להזדמנות שווה (למשל, הזכות להיות מדריכת כושר קרבי בצבא - לא רק להשתבץ לתפקיד, הזכות ללמד במכללה, הזכות ללמוד מתמטיקה ופיזיקה או הזכות לשחק כדורסל וכדורגל, גם אם אין מספיק בנות לפתוח קבוצה נוספת).

אין שוויון בהפרדה, ויתרה מכך - רוב ההפרדות אינן שוות, הן ממסדות יחס שונה לשונים. חשבו על ההבדל בין להושיב שחורים בארה"ב ונשים בבני ברק בחלק האחורי של האוטובוס לבין אוטובוסים בהודו, שבהם המושבים הקדמיים שמורים לנשים. זה לא אותו דבר.

ברחבי העולם, במרבית התרבויות, בני אדם למדו לשלוט על יצרם ולקיים חיי שגרה בלי שמיניותם תעביר אותם על דעתם. הפרדת נשים על רקע מיניותן היא הסללה חברתית ברורה, כמעט כמו חובת כיסוי ראש וההגדרה של לבוש צנוע בשלטי חוצות בכל פינה, עם הכתובת "דעי את מקומך בחברה".

אם אנחנו רוצים לאפשר לעדה החרדית לשמור על אורח חייה ולצאת ממעגל העוני, כמובן שתמיד קיימת האופציה כי בדומה לנשותיהן, יתכבדו גם הגברים החרדים ויצאו לעבוד בחברה משותפת. אפשר לתמוך, ללוות, להקל - ככל שאין בכך עיוות של המרחב הציבורי המשותף. אם בכל זאת יש פרטים בחברה שחייבים הפרדה על מנת לשמר את אורחות חייהם, גם לכך יש פתרונות אפשריים. חברת רב-טק היא דוגמה מצוינת לכך, כמו גם הפתרונות לנשים חרדיות של חסידות גור בערד ושל מטריקס במודיעין עלית.

אם אנחנו רוצים לאפשר לחברה החרדית לרכוש השכלה שתאפשר את שילובה בשוק התעסוקה, יש להתחיל מלימודי ליבה במוסדות הלימוד החרדים - כמו שניתן היה להמשיך ואולי לשדרג את המוסדות שהקימה וניהלה עדינה בר שלום, בלי לעורר מהומות במרחב הציבורי המשותף.

יש סתירה פנימית מגוחכת במחשבה שניתן "לשלב" את החברה החרדית בחברה הישראלית על ידי כך שנוציא נשים מהמרחב הציבורי. במקום להיתמם, הבה נודה שהפתרונות הנוכחיים נולדו מתוך חשיבה פוליטית, כשהרצון של המפלגות החרדיות הוא להזיז את הסטטוס קוו ולחזק את צביונה הדתי של המדינה, בעוד שהרצון של המפלגות החילוניות הוא להזיז את הסטטוס קוו מתוך מחשבה ששילוב גברים חרדים במרחב הציבורי יפחית את השונות בחברה ויקרב אותם לקונצנזוס.

המצב שבו לכאורה משלבים חרדים, אבל דורשים מהסביבה החילונית "להתגמש" על ידי הדרת נשים הוא מגוחך ולמעשה מוציא כל תוכן מהרעיון של שילוב. בנוסף, הוא יוצר אפליה מסוג חדש. רק תארו לעצמכם שנשים היו דורשות שילוב אך היו מסרבות לעבוד עם חרדים או עם ערבים.

אם נוריד את המסכות, נזיז את הפוליטיקה ונתמקד בצרכים הבסיסיים, כנראה שנמצא סט פתרונות טוב בהרבה - הן ברמת הפרט והן ברמת החברה. אלה יהיו פתרונות שיאפשרו למי שרוצה לעבוד, להשכיל, להאמין באלוהי ישראל או לקדש את השוויון כאוות נפשו או נפשה. איש ואישה, זו לצד זה, באמונתם יחיו ובא שלום על ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

כתבות שאולי פיספסתם

*#