מ-2018 לא רק לעשירים מותר להשתתף - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מ-2018 לא רק לעשירים מותר להשתתף

התקנות החדשות של רשות ניירות ערך, המאפשרות גם למשקיעים שאינם כשירים להשתתף בגיוסי הון "קטנים", פותחות עולם שלם של אפשרויות לשוק ההון, לעסקים קטנים ולציבור ■ למרות ההגבלות - התרומה למשק ולכלכלה צפויה להיות אדירה

תגובות
אדם מחזיק כסף מזומן
אמיל סלמן

ב-1 בינואר ישראל הצטרפה רשמית למשפחת העמים, המאפשרת גם למשקיעים שאינם כשירים להשתתף בגיוסי הון "קטנים" של עד 6 מיליון שקל. זה חשוב כי זה יכול, למשל, לאפשר לישראלה ישראלי לגייס 4 מיליון שקל, או לממן שיפוץ בניין אחד במסגרת פרויקט התחדשות עירונית. השינוי הזה יאפשר לכולנו להשקיע במגוון פרויקטים וליהנות הן מהתחדשות עירונית - והן מפירות ההשקעה.

זה יכול גם לאפשר לרותי לגייס מיליון דולר עבור פיתוח משחק מחשב אסטרטגי לבנות ובנים, משחק איכותי שכיף לשחק בו - כזה שלא מושתת על יריות ופיצוצים או על איפור וסטיילינג.

זה יכול לאפשר ליוסף לבנות את בית הבד שעליו הוא חולם כבר 20 שנים. יש לו זיתים, יש לו שטח, יש לו חלום איך להפוך את המקום לכלכלי, אבל כדי להשיג את המימון הנדרש הוא צריך אנשים שיאמינו בו. עד היום הוא היה צריך לשכנע גופים גדולים או אנשי עסקים להשקיע בו. מהיום, הוא יכול לפנות לציבור.

חשיבות מימון ההמונים היא רב מימדית. הוא מאפשר הזרמת הון חדש למערכת - הון ההמונים ולא רק הון של המוסדיים או הבנקים; הוא מאפשר לאנשים לגוון ולהרחיב את האפשרויות של הכסף שלהם לעבוד עבורם; הוא מייצר תחרות ומשכלל את השוק.

בזירה הזו, התפקיד של הרגולטור נהיה מורכב יותר. מחד, יש לו תפקיד בפיתוח השוק והרחבת מקורות המימון העומדים לרשות המשק. מאידך, ככל שהשוק פתוח יותר ורחב יותר הפיקוח עליו נחלש. אם הרגולציה תתעקש על בקרות, דיווחים, מערכות שמירה ובקרה, בהכרח העלות תהיה גבוהה יחסית לתועלת, כך שמעטים בלבד יוכלו לעמוד בה והשוק הזה לא יתפתח. אם הרגולציה לא תתעקש אחריות הבדיקה תעבור למשקיע, שחייב להבין שבזירה הזו הוא לא נהנה מההגנה הפטרנליסטית של המדינה.

בעולם יש כבר ניסיון בגיוס המונים, משום שהפלטפורמות קיימות ופעילות כבר כשני עשורים. מרבית הפלטפורמות הן בעלות התמחות צרה, מה שכמובן אפשרי כשהשוק הוא אינסופי. כך למשל, ההערכה היא שרק הפלטפורמות שמציעות גיוס חוב מגלגלות כ-70 מיליארד דולר בשנה, ולכך צריך להוסיף פלטפורמות לגיוס הון (מניות), פלטפורמות כדוגמת הדסטארט למימון פרויקטים כמו הוצאת ספרים ומוזיקה ופלטפורמות לתרומות דוגמת giveback.

דוגמה נוספת היא פלטפורמה להשקעות דיגיטלית fundit, המאפשרת לחברות וליזמים עסקיים לגייס כסף מהציבור בתמורה להקצאת מניות או אג"ח נושאת ריבית. fundit מאפשרת לציבור הרחב לחבור למשקיעים מובילים ולקחת חלק בהזדמנויות השקעה אלטרנטיביות, בהתאם לתחומי העניין ופרופיל המשקיע שלהם - בין אם מדובר בסטארט-אפ טכנולוגי או עסקות תשואה כגון נדל"ן בארץ או בחו"ל.

ההגדרות החדשות של הרשות לניירות ערך, שנכנסו החודש לתוקף, מאפשרות גיוס של 6-4 מיליון שקל מהציבור. מרבית החברות שיפנו לערוץ הגיוס הזה יחפשו משקיעים פיננסים ולא משקיע או משקיעים אסטרטגיים. כאלו שמחד לא יתערבו בניהול השוטף - ומאידך גם לא יתרמו לו.

לכל החברות שיפנו לערוץ הגיוס חייב להיות סיפור טוב. הן חייבות סיבה טובה מאוד מדוע הגיוס הזה רלוונטי לציבור ולמה דווקא המודל העסקי שלהן יצליח, בניגוד לסטטיסטיקה של עסקים קטנים ובינוניים.

על אף שהעדר הסחירות מגדיל את הסיכון בכל השקעה בפורמט, עדיין גיוסי חוב צפויים להיות בטוחים יותר, ולכן אני מעריכה שלפחות בשלב ראשון מרבית הגיוסים יהיו של חוב ומיעוטם של הון.

בעולם, מימון המונים נהיה משמעותי ביותר ככל שהרגולציה מתהדקת וגמישות מתן האשראי על-ידי הבנקים נעלמת. אם פעם הבנקאי שלך ליווה אותך באישי ובעסקי, ולכן הבנק הכיר את הלקוחות והיה יכול להעריך היטב סיכוני אשראי גם של עסקים קטנים ובינוניים - כיום היכולת הזאת כמעט ונעלמה מהעולם. ניתן היה לטעון שלבנק יש עדיין מידע עודף גם אם הוא דיגיטלי ולא אנושי, אבל בעולם גם היתרון הזה נעלם היות שחלה על הבנקים חובת שיתוף המידע על הלקוח, ככל שהוא דורש או מאשר זאת. בארץ, העדיפו "להפריט" את חברות כרטיסי האשראי.

בכל מקרה, הדרך המשמעותית ביותר להקטין סיכון היא בפיזור ובגיוון, ובהיבט זה לבנקים אין יתרון משמעותי מול מימון המונים. למימון המונים יתרון נוסף בגמישות המודל העסקי ובעלויות התפעול הנמוכות, ולכן סביר להניח שערוץ זה ילך ויתפתח ויהווה מתחרה משמעותי למקורות האשראי המסורתיים.

בשורה התחתונה, חשוב שהמשקיעים שיבחרו לנצל את הסיכוי שעולם מימון ההמונים פותח בפניהם יעשו שיעורי בית: יבחנו היטב כל השקעה, יבדקו מי המשקיע המוביל, יתמקדו בהשקעות שיש להם רקע בתחום או הכרות עם היזמים, ייצרו פיזור בין נכסים שונים, אפיקים שונים, מכשירי השקעה שונים ושהחשיפה לנכס בודד תהיה מצומצמת.

בהיבט הזה הרשות בכל זאת לא ויתרה על הפטרנליזם והגבילה מאוד את היקף ההשקעה באפיק. עם זאת נראה שהמגבלה של עשרת אלפים שקל להשקעה בודדת, לבעלי הכנסה פנויה נמוכה היא סבירה. בנוסף, המגבלה של 20 אלף שקל לשנה בסך הכל מאוד מצמצמת את יכולת הפיזור. עדיין, כתנאי פתיחה לשוק - התנאים הללו נראים סבירים. אם לשפוט לפי העולם ולפי היקף העניין והגיוס בפלטפורמות שכבר פעילות בארץ מול משקיעים כשירים - התרומה למשק ולכלכלה צפויה להיות אדירה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דונלד טראמפ

האם 6 ביולי 2018 ייכנס לספרי ההיסטוריה?

כפי שזה נראה כעת, כנראה שכן: ממשל טראמפ החליט להפסיק עיוות ארוך שנים, שבו הציפה סין את העולם המערבי בשפע של מוצרים זולים, ופתח במלחמת סחר. הכלכלנים מתנגדים, המשקיעים חוששים, אך ייתכן שהמהלך יסייע לארה"ב לפתור את אחת הבעיות שפוגעת בשכבות החלשות

כתבות שאולי פיספסתם

*#