האקזיטים של 2017 מאחורינו - איך להשקיע בהיי-טק ב-2018? - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האקזיטים של 2017 מאחורינו - איך להשקיע בהיי-טק ב-2018?

הרווחים העיקריים מהאקזיטים של השנה הלכו בעיקר לכיסים של בעלי ההון. כך יוכל הציבור הרחב להירתם גם הוא ל"קטר של המשק" וליהנות מרווחים

תגובות
להקת האיגלס, עם הגיטריסט גלן פריי - שני מימין
אי־פי

ב-2017 הסכום הכולל של האקזיטים בהיי־טק הישראלי הסתכם ב־7.4 מיליארד דולר, עלייה של 110% מסך האקזיטים ב-2016 (3.5 מיליארד דולר) - כך עולה מדו"ח של חברת הייעוץ וראיית החשבון PwC Israel. ב-2017 היו לנו גם את עסקת מוביילאיי (15 מיליארד דולר), עסקת נוירודרם־מיצובישי (1.1 מיליארד דולר), רכישת חברת SimpliVity על ידי HPE (650 מיליון דולר) ורכישת חברת קייט פארמה על ידי גלעד (11.9 מיליארד דולר).

הרבה כסף החליף ידיים אבל לא ישראל ולא ישראלה ישראלי נהנו ממנו ישירות. קצת כמו במפעל הפיס, מי שנהנה מהאקזיטים הללו הוא מי שקנה כרטיס להגרלה. קצת כמו במפעל הפיס, גם מי שלא קנה כרטיס נהנה מאולם הספורט המחודש. בהיי-טק כולנו נהנים מאלפי המשרות הישירות והתומכות שנוספות למשק בזכות הגידול בתעשייה הזו. אבל הרווח הגדול הלך בעיקר לבעלי ההון - שקנו את הכרטיס להגרלה.

ב-2018 רשות ניירות ערך ומשרד האוצר הובילו שני מהלכים שנועדו לאפשר לישראלה וישראל ישראלי להשקיע וליהנות מרווחי ההון שההיי-טק הישראלי ידע לייצר בעשרים השנים האחרונות:

1. קרנות ההיי-טק

האוצר התאמץ לייצר יתרונות בקרנות ההיי-טק שיביאו את הציבור להשקיע באמצעותן בתעשייה זו. המשרד פירסם מכרז המקנה לארבע הקרנות שיגייסו ראשונות 400 מיליון שקל מהציבור שלוש הטבות משמעותיות:

1) מגן בהיקף של 50 מיליון שקל כנגד הפסדים על השקעותיהן של הקרנות בחברות ההזנק.

2) ערבות בהיקף של 100 מיליון שקל להלוואות למינוף ההשקעה.

3) הקרנות פטורות ממס במקור כך שהמיסוי היחיד על ישראל וישראלה בהשקעה ישירה הוא על רווחי ההון בעת מכירת האחזקות בקרן.

משמעות ההטבות הללו היא שאם תשקיעו באחת הקרנות הזוכות, רבע מההשקעה תהיה מוגנת - כך שהמדינה מגינה על השכבה הראשונה של ההפסד עד 25 אגורות על כל שקל. בנוסף, הרווח יהיה ממונף. על כל שני שקלים שמושקעים בחלק הלא סחיר של הקרן, המדינה שמה עוד שקל בלי זכויות על התשואה. כלומר, הם לוקחים חלק משמעותי יותר בסיכון אבל הסיכוי כולו שלנו. אם ההיי טק הישראלי ייתן בעתיד תשואות דומות לאלו שנתן בעבר, התרומה של המדינה לרווח שלכם על פני עשר שנים הוא בממוצע תשואה שנתית של כ-22% בשנה, במקום 15% בשנה על החלק הלא סחיר.

למבנה של קרן נאמנות סגורה יש יתרון נוסף, והוא שהמס משולם רק בסוף על הרווח הכולל על ההשקעה ורק כשתמכרו את היחידות שלכם בקרן. על פני תקופה של עשר שנים להטבה הזו יש ערך כספי גדול ככל שהרווח שהקרן מייצרת יגדל.

אם קראתם את מרבית הכתבות שנכתבו בחודשים האחרונים על הקרנות הללו ייתכן ויצאתם עם הרושם שרב הסיכון על הסיכוי. אכן, אין ספק שתעשיית ההיי-טק בכללותה היא תעשייה בסיכון גבוה. מה שלא נאמר זה שככלל בשוק ההון אין סיכוי בלי סיכון. אם אתם רוצים הזדמנות לרווח אין לכם ברירה אלא לקחת סיכון. כדאי להקפיד שהוא יהיה בהתאם למה שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד.

אם תיק הנכסים שלכם לא מזמן השקעה ישירה בקרנות ההיי-טק ייתכן ויש לכם עניין לוודא שקופות הגמל והפנסיה שלכם בחרו לעשות זאת עבורכם. זה מבחן מעניין כי התמריץ של מנהלי הקופות הללו הוא לא לגמרי מאוזן, היות שזו השקעה לעשור לפחות. זה מאוד מתאים לחיסכון ארוך טווח אבל לא מתאים למנהליו הנבחנים כל חודש מחדש מעל דפי העיתונות ועמודי הגמל-נט.

2. זכות להשקעה ישירה

בשנים האחרונות הגיעו למשק 100 מיליארד דולר, שהתפלגו בצורה לא שווה בין אזרחי ותושבי המדינה. מרבית הכסף הלך לבעלי ההון ולאנשים שהשקיעו את מיטב כספם ולפעמים גם מרצם בפיתוח חלום. הם לקחו בכך את הסיכון שהוא לא יתממש אבל גם את הסיכוי לרווח גדול אם יהיה אקזיט. הרבה טכנולוגיות פותחו, אלפי אנשים הועסקו, לא מעט אנשים נהיו מאוד עשירים - אבל רובינו צפו בהתרחשות מהצד.

ב-2018 ההזדמנות להתקרב לצלחת נפתחת לכולנו, לא רק למשקיעים ומשקיעות כשירים שיש להם 8 מיליון שקל נזילים בחשבון הבנק שלהם והשכלה פיננסית בסיסית.

ב-2018, כמו שאתם מפזרים השקעות בשוק הסחיר, כך נפתחת בפני מרבית הציבור האפשרות לפזר השקעות בשוק הלא סחיר בבורסה. איך נגיע להשקעות הללו? נמצא אותן בפלטפורמות כגון פאנדיט, אקזיטואלי ואחרות. אל תתבלבלו, סחירות שווה הרבה. שוק לא סחיר הוא קצת כמו בשיר על מלון קליפורניה, אפשר להיכנס אבל יש סיכון שאף פעם לא ניתן יהיה לעזוב.

התקנות החדשות שומרות שאנשים לא ישקיעו את כל הונם בסארט אפים. התקנות החדשות דוחפות אותנו לפזר את ההשקעות, אבל הן אינן מסייעות לנו לבחור בין הזדמנויות ההשקעה השונות.

הכלים העומדים לרשות הציבור בבחירת השקעות היי טק אינם מתוחכמים. אפשר להשקיע רק בדברים בהם אנחנו מבינים - לדוגמה אם אני עובדת ב-IBI ואני מבינה בשוק ההון, אולי יהיה לי קל יותר להבחין בין הזדמנויות השקעה שונות בתעשיית הפינטק. אפשר להשקיע בהתאם להערכתנו את איכות המשקיעים האחרים - לדוגמה אם אני מזהה את שמו של גיל שוויד או מיכל ברוורמן בהשקעה בחברה בתחום הסייבר ייתכן וזו אינדיקציה לאיכות החברה ולסיכויי ההצלחה שלה. אלו אולי כלים לא מתוחכמים אבל הם בהחלט מספקים אינדיקציה חשובה.

איך שלא תבחרו להשקיע בהיי-טק, יהיה מי שיגיד לכם שבהימורים עסקינן. ההבדל המשמעותי ביותר בין קזינו לבין השקעות בהיי-טק הוא שבקזינו מי שמרוויח בסוף הוא אך ורק בעל הקזינו. בהיי-טק ייתכן ואנחנו נפסיד, ייתכן ונרוויח רק קצת, ייתכן ונרוויח הרבה אבל אין ספק שהגיע הזמן שלא רק בעלי הון רב יוכלו להרוויח - כמו גם שאין ספק שאם המהלך יצליח תהיה כאן תרומה חשובה למשק ולכלכלה בכללותם.

התרומה תבוא לידי ביטוי ברישומן של הקרנות הסגורות למסחר בבורסה וצירופן למדדים, בהקטנת התלות בהון זר ובאופנות השקעה של זרים, ובתרומה להצמחה של חברות מקומיות מתוך תקווה שגם ישראל וישראלה יראו ברכה בהשקעתם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דונלד טראמפ

האם 6 ביולי 2018 ייכנס לספרי ההיסטוריה?

כפי שזה נראה כעת, כנראה שכן: ממשל טראמפ החליט להפסיק עיוות ארוך שנים, שבו הציפה סין את העולם המערבי בשפע של מוצרים זולים, ופתח במלחמת סחר. הכלכלנים מתנגדים, המשקיעים חוששים, אך ייתכן שהמהלך יסייע לארה"ב לפתור את אחת הבעיות שפוגעת בשכבות החלשות

כתבות שאולי פיספסתם

*#