הסמארטפונים והאופנועים שימגרו את בעיית העוני - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסמארטפונים והאופנועים שימגרו את בעיית העוני

כך אפשר, בהסרת המפגעים ובפתרון הבעיות העיקריות שכדור הארץ והאנושות מתמודדים אתן, להרוויח ממון רב - מבלי שאף אחד יפסיד

תגובות
אדם צופה בסמארפון במחנה זמני בהודו
בלומברג

אנחנו רגילים מאוד לחשוב שכאשר אדם אחד מרוויח, אדם אחר מפסיד (משחק סכום אפס). מרבית חוויות הסחר שלנו הן כאלו - אם קנינו בזול - אנחנו הרווחנו והמוכר הפסיד. אם מכרתי דירה וחודשיים לאחר מכן המחירים עלו - אני הפסדתי והקונה החדשה הרוויחה. בניגוד לחוויות הללו, בהשקעות אפשר שכולנו נרוויח - ואפילו לאורך זמן.

בסדרת המאמרים על יעדי ה-SDG ננסה להבין איך אפשר להרוויח מהשקעה ביעדי הפיתוח של האו"ם, או במילים אחרות - איך בהסרת המפגעים ובפתרון הבעיות העיקריות שכדור הארץ והאנושות מתמודדים איתן כיום, ניתן להרוויח ממון רב מבלי שאף אחד יפסיד. בכך, בעצם, המשקיעים ייצרו תשואה ממימון פעילויות שיעשו את העולם טוב יותר.

אפשר לרגע להסתכל על חצי הכוס המלאה: ב-1999, רגע לפני המילניום, 1.7 מיליארד אנשים (28% מאוכלוסיית העולם), חיו מתחת לקו העוני, המוגדר ב-1.9 דולר ליום. ב-2013 המספר הזה ירד ל-767 מיליון איש, או 11% מאוכלוסיית העולם בלבד.

זה מרשים ומשמח - אבל:

מרבית הדרמה הזו התחוללה בדרום מזרח אסיה, בעוד שמוקד העוני - ולכן גם מוקד הרעב, האלימות וההגירה - נמצאים כיום באפריקה. כ-42% מהאנשים החיים ברצועה הסאב-סהרית הם עניים מרודים. 1.9 דולר ליום זה הישג חשוב - אבל זה רחוק מאוד מלהיות הישג מניח את הדעת.

המסקנה היא שעם כל הקידמה והפיתוח, עדיין יש ביקוש רב למיגור העוני. אם מרכיבים משקפיים ורודים ובוחנים את התמונה במונחים עסקיים, אפשר לזהות מה היו גורמי ההשפעה העיקריים בדרום מזרח אסיה שניתן לשלב גם באפריקה. במילים אחרות, אפשר להתייחס לתהליכים שקרו בשנים האחרונות כהוכחת היתכנות למודל כלכלי שניתן עכשיו להרחיב - לרווחת כולם.

האפליקציה שהושיעה מדינה שלמה

בראש הרשימה נכון אולי לשים טלפונים סלולריים. הדוגמה האהובה עלי היא דוגמת הרוכל מהודו. תחשבו על אדם שמוכר כל יום ירקות על המדרכה בפינת הרחוב. מה קורה לעסק שלו ביום שהוא יכול לרכוש טלפון בעלות של דולר לחודש, לקבל הזמנות, להזמין ולגוון את הסחורה?

הבשורה של טלפון סלולרי בשווקים מתפתחים היא דרמה. החל מהרוכל בפינת הרחוב במומביי דרך המהפכה בנגישות לכסף בקניה וטנזניה; זיהוי ביומטרי מאפשר הפחתה דרמטית של השחיתות בהודו, וחיזוק של היכולת לתת שירותי רווחה לפרט; עלייה משמעותית באוריינות היא אחת מתופעות הלוואי המבורכות ביותר של טלפונים חכמים, אפילו הטיפשים שבהם.

המידע והידע כבר אינם נחלת העשירים והחיים במדינות מפותחות בלבד. כל אחת שיודעת אנגלית - בין אם היא ממנהטן או מכפר נידח בנפאל - יכולה לקרוא למשל את ספרו החדש של דן אריאלי "Dollars and Sense". הספר נגיש ומביא ידע, התורם לשיפור היכולת להכניס הגיון להתנהלות הפיננסית.

מגזין "אקונומיסט" מעריך שב-2014-2008, 2% מבתי האב בקניה יצאו מעוני בזכות אפליקציה בשם M-Pasa (שמשמעותה המילולית "כסף סלולרי"), שפיתחו חברות הסלולר Vodafone ו-Safaricom. כיום, הפעילות הספציפית הזו של הנגשת שירותי בנקאות או נגישות לכסף מהווה 27% מהמחזור של Safaricom. זוהי בהחלט דוגמה מעולה לאיך כולם מרוויחים.

מניית Safaricom נסחרת בבורסה של ניירובי והציגה תשואה של כ-30% מתחילת השנה, על אף חוסר היציבות הפוליטית שאפיינה את המדינה בשנה האחרונה.

וודאפון, שמחזיקה ישירות ובאמצעות החברה הבת שלה, Vodacome, במניות Safaricom - עשויות להוות אף הן הזדמנויות השקעה מעניינות בסיפור. העברת המניות לחברת הבת Vodacome נעשתה על מנת להרחיב את הפריסה והרווח מ-M-Pasa מקניה וטנזניה למדינות אפריקאיות נוספות, שבהן מערכת הבנקאות איננה מגיעה למרבית האוכלוסייה. כרגע הניסוי נעשה על קניה, אולם האתגר וההזדמנות הם פאן-אפריקאים.

השקעה בחברות כגון Eutelsat Communications או חלל תקשורת עשויה להיות מעניינת אף היא עקב התרומה להנגשת תקשורת בכלל ותקשורת סלולרית בפרט - גם לאזורים הנידחים ביותר והקשים ביותר לחיבור לרשת ברמת אמינות גבוהה.

נחלצים מהבוץ על דו גלגלי

בתערוכת האופניים המוצגת במוזיאון המדע יש אגף המתייחס להשפעה של המצאת האופניים על התנועה לשחרור האשה. ב-1896 אמרה סוזאן אנתוני: "אופניים עשו יותר לאמנסיפציה של נשים מכל דבר אחר בעולם". למה? מכיוון שברגע שנשים יכלו להגיע מביתן למקום עבודה בקלות ויעילות - גם אם הן לא היו עשירות עם כרכרה או סוס - הן יכלו להתפרנס ולהתקדם משם.

אם יצא לכם לטייל במדינות מתפתחות בשנים האחרונות, אין ספק שאתם מכירים את המראה של קבוצות אופנוענים שעומדות בכל צומת. בניגוד לתדמית שאולי מקובעת אצלנו מסרטים אמריקאיים, הם לא שם בכדי לעשות צרות - הם שם בכדי להתפרנס. זו המונית המודרנית במרבית אפריקה והמזרח הרחוק. מהכפר לשוק, לעבודה, לבית ספר - ובחזרה. מדרך העפר, לכביש הסלול שיש עליו אוטובוסים. הרבה לפני שהאמריקאים המציאו את אובר, הסינים המציאו אופנועים זולים מאוד, ומיליוני אנשים הבינו במהרה איך אפשר להתפרנס מהם ובזכותם.

ב-2016 הסתכם יצוא האופנועים העולמי בכ-21.4 מיליארד דולר. היצרניות המובילות את התעשייה הן אסייתיות, כשרבע מהשוק מקורו בסין, עם יצוא בשווי של כ-6 מיליארד דולר ב-2016; יפן אחריה עם 2.4 מיליארד דולר; גרמניה עם 1.8 מיליארד דולר; והודו עם 1.6 מיליארד דולר. יצוא האופנועים מהמדינות איטליה, ארה"ב, תאילנד ואוסטריה עבר גם הוא את רף מיליארד הדולר ב-2016.

קשה להשקיע בחברה שכל עיסוקה הוא אספקת אופנועים זולים לשווקים מתפתחים. אולם בהקשר זה, חברה שכדאי לבחון היא Bajaj Auto ההודית, הנסחרת בבורסה הלאומית של הודו, NSE.

אם להמשיך את התזה הזו, הרי שהשלב הבא באבולוציה הוא מכוניות זולות. בהקשר זה, כדאי גם לבחון את Zotye או את Shenzhen, שיצאה לשוק עם רכב לארבעה אנשים במחיר של 2,415 דולר.

אין ספק שעדיף שתהיה תחבורה ציבורית זולה ונגישה לכולם בריכוזי אוכלוסייה משמעותיים, כזו שתפחית את זיהום האוויר ותאונות הדרכים. אבל כל עוד תחבורה כזו אינה נגישה (היא אף פעם לא תהיה כלכלית בפריפריה) - למרבית האנשים העניים בעולם אופנועים ומכוניות זולות ימשיכו להוות מכשיר חשוב לחילוץ מעוני.

האתגר הגדול הוא להבטיח שנדאג למגר את העוני בפתרונות שלא ייצרו בעיות אחרות.  אופנועים ומכוניות חשמליים, לצד אימוץ פתרונות כגון אובר, מהווים התפתחות לכיוון הנכון - פרנסה ישירה למעטים וניידות לרבים. זה בוודאי לא סותר את הצורך בפיתוח תחבורה ציבורית נגישה וראויה במדינות המתפתחות של העולם.

הצגנו שתי דוגמאות למסלולי השקעה אפשריים במיגור העוני. אבל עדיין לא פשוט להשקיע בחברות סחירות בתחום, גם עם מערכות הסינון והדירוג של שותפתנו בתחום, חברת GreenEye. יש ביקוש, יש היצע, יש צורך ויש מענה - אבל לא פשוט להשקיע, בוודאי לא בחברות סחירות בבורסות מערביות.

המהלך של האו"ם, כמו גם המהלך של רשות שוק ההון בישראל, ששמו זרקור ומעודדים פיתוח כלים להשקעות אחראיות והשקעות אימפקט, מתמרצים פיתוח מהיר של מסלולי השקעה מעניינים עם ערך חברתי, לצד ערך פיננסי מובהק. נשמח שתשתפו אותנו ברעיונות השקעה נוספים, ולסיוע בהעלאת המודעות שיאפשרו פיתוח נוסף של השקעות אחראיות והשקעות אימפקט נגישות יותר למשקיעים בארץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דונלד טראמפ

האם 6 ביולי 2018 ייכנס לספרי ההיסטוריה?

כפי שזה נראה כעת, כנראה שכן: ממשל טראמפ החליט להפסיק עיוות ארוך שנים, שבו הציפה סין את העולם המערבי בשפע של מוצרים זולים, ופתח במלחמת סחר. הכלכלנים מתנגדים, המשקיעים חוששים, אך ייתכן שהמהלך יסייע לארה"ב לפתור את אחת הבעיות שפוגעת בשכבות החלשות

סניף של Bed Bath & Beyond, בוושינגטון הבירה

הרווחים של Bed Bath & Beyond התבזבזו על רכישה חוזרת של מניות

רשת הקמעונות האמריקאית היתה חביבת המשקיעים במשך שנים ארוכות — ואולם מי שהשקיע בה לפני 20 שנה הרוויח מאז 2.5% בלבד ■ הטעות של המשקיעים היתה רכישה במכפילים גבוהים מדי, והטעות של החברה היתה רכישה עצמית של מניות כשמחירן היה בשיא

כתבות שאולי פיספסתם

*#