האמריקאים בוחרים בפסיבי - הישראלים נוהרים לאקטיבי - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האמריקאים בוחרים בפסיבי - הישראלים נוהרים לאקטיבי

בקרנות האקטיביות יש בדרך כלל צוות מנהלי השקעות ואנליסטים המנסים למקסם את התשואה ולהגביל את הסיכון הגלום בהשקעות הקרן. קרנות פסיביות עוקבות אחר מדד, ובניהולן לא מופעל כל שיקול דעת. המגמות השונות בשוק ממחישות בזמן אמת את היתרונות והחסרונות של כל מכשיר

24תגובות
בטטת כורסה

במחצית הראשונה של השנה, עברו בארה"ב כ-500 מיליארד דולר מקרנות נאמנות אקטיביות לקרנות פסיביות. בישראל ראינו מגמה הפוכה, כשכסף יצא מהקרנות הפסיביות ועבר לאקטיביות.  

קרן הסל ETF=Exchange Traded Fund הראשונה החלה לעקוב אחרי מדד S&P500 לפני כעשרים וארבע שנים. כיום, כ-3 טריליון דולר מושקעים באמצעות כ-2,000 ETFים הרשומים למסחר בארה"ב, ויש המעריכים כי השוק הזה עשוי להכפיל את עצמו עד 2020.

בישראל, על-פי נתוני אתר פאנדר עד סוף יולי, קרנות נאמנות אקטיביות (מסורתיות) גייסו 14.4 מיליארד שקל בעוד שהקרנות הפסיביות (תעודות סל + קרנות מחקות) פדו 7.4 מיליארד שקל, שמתוכם 4.8 מיליארד שקל נפדו מתעודות סל מנייתיות. בכדי לתת פרספקטיבה מספרית יותר רחבה, נוסיף כי היקף הנכסים בקרנות האקטיביות הוא כ-169 מיליארד שקל, בעוד היקף הנכסים בקרנות הפסיביות הוא כ-93 מיליארד שקל בתעודות הסל ועוד כ-27 מיליארד שקל בקרנות המחקות. ב-2016 30% מהמסחר במניות בבורסה בת"א נבע מהמסחר בתעודות סל.

למה האמריקאים עוברים מהאקטיבי לפסיבי?

זה זול, זה דורש מעט מאוד עבודה מצד המשקיעים, לא צריך לנצח אף מדד ותמיד מקבלים את הממוצע של השוק. ETFים נוצרו עבור אנשים שחושבים שהנבואה ניתנה לשוטים, כאלה שסבורים שהכלכלה האמריקאית יציבה ותמשיך לצמוח אבל גם שהניסיון לנבא איזה חברות יובילו אותה לשם, משול לניחוש נכון של המספרים הזוכים בפיס. עדיין צריך לבחור בין אג"חים למניות, בין ארה"ב, ישראל, אירופה ושאר העולם, בין מניות גדולות לקטנות. בעגה מקצועית עדיין צריך לעשות הקצאת נכסים, אבל לא צריך לבחור בין בנק הפועלים לבנק לאומי, בין טבע למיילן, בין מליסרון לבין עזריאלי.

המחשה משמעותית לעוצמתו של המכשיר הפופולרי הזה קיבלנו בחמש השנים האחרונות במעקב אחר ה-S&P500, מדד 500 החברות הציבוריות הגדולות הנסחרות בארה"ב. בפועל חמש מניות - של פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט, אפל וגוגל (Alphabet) - מסבירות את מרבית התשואה במדד, כשהפער בין התשואה על השקעה בחמש המניות הללו, על פני התשואה במדד, גבוה מ-200%.

בדיעבד אולי ברור לנו שהיה אפשר לדעת שאלו מניות הטכנולוגיה שייתנו תשואה עודפת, אבל כמה מאתנו ידעו לבחור את החמש הללו מתוך החמש מאות לפני חמש שנים? השקעה במדד אולי נתנה תשואה נמוכה משמעותית מההשקעה במניות הספציפיות הללו, אבל היא בהחלט נתנה תשואה שמרבית המשקיעים ישמחו מאוד לראות כמותה גם בחמש השנים הבאות.

למה הישראלים עוברים מהפסיבי לאקטיבי?

מרבית המדדים הישראליים חשופים מאוד למספר קטן של מניות דומיננטיות. הדוגמאות המובהקות ביותר הן כמובן טבע ובזק. מנהלי השקעות אקטיביים שניטרלו או אפילו רק הפחיתו את החשיפה למניות הללו יכלו להציג ביצועים טובים יותר ממדדי המניות המקומיים, והציבור, בעקבות מערכות הדרוג, נוהר אחרי התשואה.

גם במדדים האמריקאים לא הכל ורוד

הכי קל להבין חלק מהסיכונים אם מסתכלים על מדד שנקרא Russell 2000. בניגוד לת"א 35, שמסתפק במעקב אחר 35 חברות, מדד זה עוקב אחר 2,000 חברות אמריקאיות. לפחות להערכת ג'ון מולדיין מפורבס, 30% מהמניות במדד זה - דהיינו, לכ-600 חברות הנסחרות בבורסות האמריקאיות - יש פחות מאפס הכנסות, קרי הן מפסידות כסף!

ת"א 35 מול ה-S&P 500

לאורך מרבית השנה האחרונה, ה-Russell 2000 הציג תשואה עודפת על פני 500 המניות הגדולות, אלו המרכיבות את מדד ה-S&P500, וזאת אף שכאמור שליש מהמניות במדד אינן רווחיות. המשמעות בפועל היא שמדדים עשויים ליצור עיוות בתמחור חברות ספציפיות. זה מה שקורה כאשר השוק לא מתמודד עם תמחור הסיכון-סיכוי הגלום בכל חברה וחברה, אלא מסתכל על פוטנציאל גדול יותר. המשמעות היא שלא הפרטים חשובים אלא המגמה - עד שבוקר אחד היא מתהפכת.

יש לא מעט חזאים שטוענים שככל שהשוק נע כמיקשה אחת, הסיכון הגלום בו לצניחה חדה הולך וגדל. ככל שהתמחור הגבוה מלווה בשונות נמוכה בין המשקיעים, כך אפשר לטעון שהרגישות של השווקים לזעזועים משמעותית יותר. במלים אחרות, ככל שנתח השוק המנוהל באמצעות מדדים גדל, כך המידע הזמין וההשפעה על תמחור חברות ספציפיות הולך וקטן, והעיוותים בשוק הולכים וגדלים. וככל שהעיוותים בתמחור גדלים, כך היתרונות של ניהול אקטיבי גדלים.

קרנות פסיביות הן מכשיר השקעה מצוין. הן מאפשרות לכל אחד ואחת להשקיע כל סכום בעלות מאוד נמוכה. בהשקעה לטווח ארוך קשה מאוד לנצח אותן אבל החודשים האחרונים חשפו במידה רבה את החסרונות המובנים כיום בתעשייה הזו בארץ. כשהפיזור קטן מדי, הקרנות גדולות מדי והשוק ריכוזי מדי, וכשטווח ההשקעה קצר - כנראה שהמוצרים האקטיביים עדיפים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם