שוב ניצח הגבר הכוחני והלבן - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוב ניצח הגבר הכוחני והלבן

31תגובות
דונלד טראמפ
© Dominick Reuter / Reuters/�

האם הילרי הייתה יכולה להיות משמעותית לנשים? התשובה הברורה היא כן. השאלה הפחות ברורה היא עד כמה.

ברור שעל רקע הסקסיזם הבוטה של טראמפ, הילרי הייתה יכולה להיות משמעותית לכבוד העצמי שלנו כנשים. אבל גם בלי השוואות, הילרי הייתה משמעותית לאמריקאיות ולאמריקאים כמו שהעובדה שיש לנו נגידה לבנק ישראל, מנכ"ליות במערכת הבנקאות וכן הלאה, משמעותית לישראלים ולישראליות.

אשה בעמדה הבכירה והחזקה ביותר בעולם הייתה מהווה אמירה משמעותית בסימון לילדות ולנערות שאם זה מה שאתן רוצות, אזי אתן יכולות, ושנשים בכירות הן חלק מהנוף ומהאפשרויות הלגיטימיות העומדות בפניכן.

אנחנו לא נדע אף פעם עד כמה הילרי הייתה מרשה לעצמה להיות אשה, גם בחדר הסגלגל. האם היא הייתה מרשה לעצמה לפעול אקטיבית לקידום נשים ואינטרסים של נשים, כמו למשל שוויון בפני החוק בכל הכרוך בהכרה בשעות עבודה בבית, בשעות טיפול בילדים קטנים ובהורים מבוגרים והתאמות נדרשות באיזון שעות העבודה, או שהייתה בוחרת להיות "גבר, גבר" ולהתעלם מסוגיות של מגדר.

מבין הציטוטים של הילרי שהצטברו במערכת הבחירות יש שניים שחשובים בהקשר זה:

"אני מניחה שיכולתי להישאר בבית לאפות עוגיות ולשתות תה, אבל בחרתי להתמקד במקצוע שבחרתי לפני שבעלי בחר להיכנס לחיים הציבוריים".

"אנחנו חייבים להבין שאין נוסחה המכתיבה לנשים איך לחיות את חייהן, ולכן עלינו לכבד את הבחירות שכל אישה עושה לעצמה ולמשפחתה. לכל אישה מגיעה הזכות לממש את הפוטנציאל שאלוהים נתן לה".

כמיטב המסורת האמריקאית שימת דגש על זכות הבחירה, על זכויות האינדיבידואל ועל מורכבות החברה, מדגישות היטב את הפוטנציאל שעשוי היה להיות גלום בכהונתה.

בהיעדר הובלה אמריקאית זה אולי יותר קשה אבל למה שלא נוביל אנחנו?

לנו כבר הייתה ראשת ממשלה, יש לנו שרות ומנכ"ליות משרדי ממשלה, נשים במערכת הבנקאות, בשוק ההון ובמגזרים אחרים של השוק הפרטי, אנחנו בהחלט בכיוון הנכון, אבל הסטטיסטיקה חוזרת על עצמה – ככל שהתפקיד בכיר יותר ומשמעותי יותר, מכהנות בו פחות ופחות נשים.

כפי שהתפרסם לאחרונה בדוח נציבות שירות המדינה הנתונים הם ברורים – ככל שיש יותר כסף ויותר השפעה, יש יותר גברים. למשל, תחשבו על כך ש- 67% מעובדי משרד המשפטים הן עובדות אבל רק 4 מ- 15 שופטי בית המשפט העליון, גם מבין 28 המועמדים והמועמדות החדשים לכהונה,  רק 7 הן נשים. המשוואה היא ברורה, יותר כסף, יותר כוח, יותר השפעה = יותר גברים.

וכמו תמיד, אין פתרון קל, מכיוון שהגורמים מורכבים. החל מחקיקה שהופכת את היציאה של נשים ואמהות לעבודה ללא משתלמת בעליל, דרך הלחץ החברתי המכוון לכך שנשים תישארנה בבית. לכך אפשר להוסיף את אשליית "אפשרות הבחירה" שגורמת לנשים צעירות לחשוב שלא תהיה בעיה לקחת פסק זמן ולחזור לאותה משרה או למשרה בכירה יותר, אחרי 5,6,7 שנות הפסקה. כמו שידיד טוב אמר לי לאחרונה, אפילו השם "חופשת לידה" הוא בעייתי בסוציאליזציה שהוא מייצר.

במקומות עם מודעות מגדרית, הסטטיסטיקה משתפרת ונשים כגברים מגיעות לאיזון בית-משפחה-עבודה שיותר טוב לכולם. אבל התהליכים הם ארוכים וכולנו צריכים וצריכות להיות מחויבים להם גברים ונשים כאחד, על מנת לייצר שינוי משמעותי.

הילרי קלינטון כבר לא תוביל אותנו, אבל אם נתגייס כולנו, בחודש הקרוב ייתכן ונזכה לייצוג שוויוני  בבית המשפט העליון בישראל, עם 7 שופטות ו- 8 שופטים.   

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם