אל תתנו לבורסה למות רק בגלל שלא הצלחנו לקבל פה החלטות - אלה אלקלעי - הבלוג של אלה אלקלעי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תתנו לבורסה למות רק בגלל שלא הצלחנו לקבל פה החלטות

אין כלכלה בלי בנקים; אין כלכלה בלי ביטוח - וקשה לראות את הכלכלה המקומית מתפתחת באותה מידה בלי בורסה. המתח בין היות המוסדות הללו פרטיים, פרטיים למחצה או בבעלות המדינה קיים בכל העולם אבל במרבית העולם המערבי הפתרון שנבחר הוא שילוב של שוק חופשי עם פיקוח הדוק. זה לא אידיאלי מהרבה סיבות, אבל זה עדיין הרבה יותר טוב מהאלטרנטיבות

13תגובות
שלד נח על לפטופ
גטי

תחשבו על טבע, על מזור, על ויקטורי, על רמי לוי, על יוניטרוניקס, על מיטרוניקס....

הפער בין עלות הגיוס בתל אביב לעלות הגיוס בניו יורק הוא 2-3 מיליון דולר. זה הרבה מאוד כסף לחברה קטנה או בינונית שצריכה לגייס כסף כדי לגדול, בייחוד שהכסף הזה ברובו יוצא בין אם הגיוס מצליח ובין אם לאו.

זו רק עלות הגיוס. לכך יש להוסיף עלויות עתידיות כגון: דיווחים שוטפים לרשויות בחו"ל ובנוסף, יש לקוות לדיווחים לרשויות בארץ (כל עוד החברה לא מעתיקה את מקום מושבה בעקבות השוק), עורכי דין, רואי חשבון, קשרי משקיעים וכו' המגדילים את ההוצאות השוטפות של החברה בכמה מיליוני שקלים בכל שנה.

לחברות כמו טבע או מובילאיי זה זניח, ויש יתרונות אחרים למסחר בחו"ל. לחברה כמו יוניטרוניקס או קופיקס זה משמעותי. הן לא תוכלנה לצמוח למדרגה שבה הן מתחילות ליהנות מהיתרונות לגודל של חו"ל אם הן לא עולות קודם על המדרגה המקומית.

זה צריך לעניין אותנו ואת נבחרי הציבור שלנו, מאוד.

בדומה למערכות פיננסיות אחרות ההשפעה של "החברה" הזו על חיינו כתושבי ואזרחי מדינת ישראל היא משמעותית, ולכן השיח הציבורי המתמשך על מבנה הבעלות והרגולציה הם קריטיים. בהיבט הציבורי, המטרה הבסיסית, העיקרית והמהותית ביותר של הבורסה היא לספק נזילות לחברות - או במלים אחרות כסף לפיתוח פעילותן.

אין כלכלה בלי בנקים; אין כלכלה בלי ביטוח - וקשה לראות את הכלכלה המקומית מתפתחת באותה מידה בלי בורסה. המתח בין היות המוסדות הללו פרטיים, פרטיים למחצה או בבעלות המדינה קיים בכל העולם אבל במרבית העולם המערבי הפתרון שנבחר הוא שילוב של שוק חופשי עם פיקוח הדוק. זה לא אידיאלי מהרבה סיבות אבל זה עדיין הרבה יותר טוב מהאלטרנטיבות.

לא סתם חברה, חברה למטרות רווח

יש סיבות מדוע חברות נמדדות על פי יכולתן להשיא רווח. השתיים הבסיסיות ביותר הן:

1. כל אדם סביר, כולל סטלין ולנין ישקיע בפעילות או בנכס פיננסי (שלא למטרות פילנתרופיה) רק אם הוא סבור שיש סיכוי סביר לרווח. כגודל הסיכון כך גודל הרווח שיידרש על מנת שהאדם הסביר יפרד מכספו.

2. הסביבה העסקית מורכבת ומנהל צריך מדד ברור לקבלת החלטות – יצירת רווח פיננסי מהווה מדד לוגי אופרטיבי ברור לאיזון בין הוצאות להכנסות, בין השקעות נדרשות לצמיחה אפשרית.

אם מקבלים את ההנחה הבסיסית הזו אזי יש הבדל משמעותי בין אם הבורסה מאוגדת כ"חברה מוגבלת בערבות, ללא הון מניות" שחברי הבורסה הם גם בעליה והפועלת ללא מטרות רווח, ובין אם הבורסה היא חברה בעלת הון, הפועלת למטרות רווח. הרבה יותר קל וברור איך לנהל חברה שכזו, מתי וכמה להשקיע בה מאשר בכל מבנה אחר.

חוק כלים שלובים פועל גם על כסף

הדיון הגלובלי ברגולציה עוסק כיום בעובדה העגומה שמסתבר שחוק הכלים השלובים עובד גם על כסף ולא רק על מים. שומה של 13 מיליארד דולר שהושמה על אפל היא אולי הפרק האחרון בסאגה מתמשכת, אבל המציאות היא שבתולדות הדיון הזה, אנחנו במקרה הטוב בשליש הראשון של הספר הראשון בטרילוגיה. אני חושבת שניתן לנחש שבתוכן של הספר השלישי המונח Blockchain יהיה הכוכב הראשי.

אפל זה באירלנד ובארה"ב, אצלנו - טבע ואינטל מככבות בכל פעם שהדיון על הטבות מיסוי מרים ראש. כיל ושותפויות הגז האירו היבטים נוספים בחזית המקומית של השיח הזה. בשורה התחתונה המתח בין הכנסות הקופה הציבורית, הדיקות ואדיקות הפיקוח והתזוזה של תעשיות וכסף נהיה מוחשי וחריף יותר בעולם של ריבית אפס, חששות מתגברים מאבטלה והיעדר צמיחה.

מצד אחד, מפתה מאוד לתת הקלות ולמשוך תעשיות וכסף - ומצד שני, השקיפות המשתפרת של הקופה הציבורית הן כלפי פנים והן כלפי חוץ מעוררת דיון רב ממדי שהוא טוב, אבל גם פופוליסטי (שזה כמובן רע). במקרה הנפוץ ניגודי האינטרסים מביאים תהליכים רבים לשיתוק, תוצאה שכולם מפסידים ממנה.

בניגוד לגז שמחיר השיתוק היה רק כסף וקצת יותר זיהום אוויר, במקרה של הבורסה המשך השיתוק עשוי להביא לכך שלא תהיה כאן בורסה. זה כמובן לא סוף העולם אבל לאורך זמן זה ללא ספק מחליש את המשק בכללותו – יותר סטארטאפים יירכשו בשלב מוקדם, יותר טכנולוגיה ומקומות עבודה יעברו לחו"ל, פחות חברות מקומיות יוכלו להתפתח, מגמת הצטברות העושר וההון תחריף, עלות ניהול ההשקעות של מעמד הביניים (פנסיה, גמל, השתלמות...) תגדל.

אפשר להחליט שחשוב פיקוח הדוק, אפשר להחליט שרוצים לתת הקלות שיביאו הנה חברות והון, אבל עדיף לא לתת לבורסה למות רק כי לא הצלחנו לנהל את הדיון הציבורי כמו שצריך. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם