המהפכה שמשנה את עולם ההשקעות — ומה אפשר ללמוד מאוניברסיטת ייל

השנה החולפת היתה מהסוערות שידע שוק ההון, אך היא סיפקה הזדמנות מצוינת לקבל אינדיקציה באשר לאפיקי ההשקעה וענפי הפעילות השונים — אלה שהצליחו להפגין חסינות, לצד אלה שקרסו ■ המסקנה לא מותירה מקום לספק לגבי תמהיל ההשקעות הרצוי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטודנטים באוניברסיטת ייל
סטודנטים באוניברסיטת ייל

איתותי ההתפשטות המחודשת של זן הדלתא אמנם מקשים על סיכום הסערה שחוו השווקים הפיננסיים בעקבות התפרצותה של מגפת הקורונה, אך אפשר לומר שגם המשבר עד כה לימד את המשקיעים איך ראוי להתכונן לסערה הבאה מבחינת איזון תיק ההשקעות במציאות המשתנה.

אמנם לא באמת נדרשנו לזעזוע כלכלי כדי להכיר בחשיבות צעדי הפיזור וגיוון מכשירי ההשקעה, אבל זו היתה תזכורת שאולי התבקשה לאחר שהסנטימנט החיובי שלט בשווקים תקופה ממושכת והכניס חלק מהמשקיעים לעמדת שאננות, שנקטעה רק עם התפרצות המגפה. עם זאת, מכיוון שהמשבר העולמי הכה בשווקים לאורכם ולרוחבם, אלמנט הפיזור המגזרי והגיאוגרפי לא סיפק מענה הולם בעת קריסת השווקים. דווקא הרכיב האלטרנטיבי יצר יסוד של יציבות בתיק ההשקעות.

בשנים האחרונות נרקמת מהפכה המשנה את חוקי המשחק בעולם ההשקעות. אמנם המכשירים הפיננסיים ה"מסורתיים", בדמות מניות ואג"ח, הם עדיין החלק הארי בתיקי ההשקעות, אך אליהם מצטרפים אפיקי השקעה אלטרנטיביים, היוצרים אלמנט של פיזור השקעות מזן אחר — חשיפה לנכסים בלתי־סחירים, שערכם כמעט אינו מגלה קורלציה עם השוק.

עולם ההשקעות האלטרנטיביות התפתח עוד הרבה קודם לפרוץ מגפת הקורונה, אך המשבר הנוכחי והתנודתיות החריפה שהכתה בשווקים הסחירים היו זרז נוסף לצורך הגובר שתחום זה מספק. השקעות אלטרנטיביות, או בשמן הגנרי "השקעות מתקדמות", מגלמות סקאלה רחבה של אפיקי השקעה דוגמת קרנות גידור, פרויקטי תשתיות, קרנות ומיזמי נדל"ן, הלוואות חברתיות וקרנות פרייווט אקוויטי (PE).

עד לאחרונה היה רף הכניסה לאפיקי ההשקעה האלטרנטיביים גבוה, ולכן הגופים המוסדיים ומשקיעים כשירים היו הנהנים הבלעדיים מאותן השקעות. אבל בשנים האחרונות ירד רף הכניסה לחלק מנכסי ההשקעה האלה. גופים מוסדיים מקימים קרנות רבות בתחומי האשראי הצרכני ובתחום חוב הנדל"ן בשקלים ובדולרים, המלוות בתשקיף ציבורי ומאפשרות כניסה להשקעה מסכומים נמוכים יחסית — 50 אלף דולר. למשל, קרן חוב הנדל"ן התחדשות עירונית של הלמן אלדובי קרנות; גופים כמו טריא בתחום האשראי, המאפשרים השקעה מסך מינימלי של 5,000 שקל; ובאחרונה יש קרנות גמל מסורתיות, המאפשרות לבחור מסלולי השקעה אלטרנטיביים בחברת הגמל Slice.

ללא תשואה שלילית

נתוני החשיפה של הגופים הגלובליים להשקעות אלטרנטיביות מעידים כי תמהיל ההשקעות עובר אדפטציה למציאות הכלכלית המשתנה. כך לדוגמה, אוניברסיטת ייל (Yale), המחזיקה בתיק השקעות גבוה מ–30 מיליארד דולר, חשפה באחרונה את אסטרטגיית ההשקעה העדכנית שלה, כזו המוכיחה עצמה בשנים האחרונות כפרודקטיבית במיוחד.

בשלושת העשורים האחרונים צימצמה ייל בהדרגה את התלות במניות סחירות מקומיות (בארה"ב) לטובת השקעה במכשירים "לא מסורתיים", כהגדרתה. ב–1989 הוקצה כ–75% מתיק ההשקעות של האוניברסיטה למניות, ואילו כיום האפיק המנייתי בבורסת וול סטריט הוא כ–10% בלבד. הנתח העיקרי מושקע בנכסי נדל"ן ריאליים (9%–11%), קרנות הון סיכון, תשתיות, חברות צמיחה, שווקים מתעוררים ועוד.

דיוויד סוונסן, מנהל ההשקעות האגדי של קרן אוניברסיטת ייל, היה אחד החלוצים הראשונים בהשקעה בנכסים אלטרנטיביים. תחת ניהולו, נהפכה ייל לאוניברסיטה השלישית העשירה ביותר בארה"ב, ומאז כניסתו לתפקיד ב–1987 הוא לא סיים אף שנה, כולל 2008, עם תשואה שלילית. לא מפתיע שאוניברסיטת הרווארד החליטה לחקור את התופעה ואחרים אימצו את שיטת ההשקעות שלו.

דיוויד סוונסן. העשיר את ייל

גם הגופים המוסדיים הגדולים בישראל ערים למנוע הצמיחה של עולם ההשקעות "החדש", ובשנים האחרונות החשיפה לרכיבי השקעה אלטרנטיביים תופסת תאוצה, בעיקר באמצעות קרנות השקעה ונכסים ריאליים, שממתנים את מידת הסיכון בעתות של תנודתיות עמוקה, לצד פוטנציאל תשואה אטרקטיבי הגלום בלא מעט מאפיקי השקעות אלה.

השקעות אלטרנטיביות מסתמנות כעוגן בתיקי ההשקעות במקרים רבים, ובייחוד בעתות של תנודתיות עמוקה, אך גם בסוג השקעה זה ישנם לא מעט תמרורי אזהרה למשקיע. כך למשל, השקעה בפרויקט נדל"ן מעבר לים באמצעות קרן ייעודית דורשת מהמשקיע בחינה קפדנית של השותף והחברה המנהלת — למשל אם הם משקיעים מהונם העצמי במסגרת אותו פרויקט, אם יש מדיניות שקופה באשר לנתוני הפרויקט, אם יש ביטחונות לכספי המשקיעים ועוד. לצד זאת, יש לזכור כי כל הבטחה לתשואה היא אסורה לפי החוק ועשויה לאותת על בעיה.

משבר הקורונה יצר מציאות כלכלית חדשה ומאתגרת, שהוכיחה שוב את הנחיצות בשילוב מכשירי השקעה עם קורלטיביות נמוכה לשווקים הסחירים בתמהיל ההשקעות, שמאפשרים לתמרן בין מצבי השוק הדינמיים, למזער את מידת הסיכון ולנצל את הפוטנציאל הגלום בערוצי ההשקעה המתקדמים. אמנם משברים מסבים לא מעט נזק אך גם מייצרים הזדמנויות — ונראה שהפעם תחום ההשקעות האלטרנטיבי עשה זאת בגדול.

דרור קרני

דרור קרני | דרור קרני

דרור הוא מתכנן פיננסי בעל ניסיון מצטבר של כ-20 שנה בשוק ההון, בתפקידי ניהול בכירים. מייסד ומנכ"ל "קרני פמילי אופיס", המעניקה שירות ניהול הון, ייעוץ פיננסי ובניית אסטרטגיית השקעה ליחידים ומשפחות בעלות עושר פיננסי.

דרור הוא סוכן ביטוח מטעם משרד האוצר ובוגר קורס יועצי השקעות. הוא בעל תואר BA במינהל עסקים ותואר MBA במנהל עסקים עם התמחות במימון. בנוסף, את מילואיו עשה דרור בתפקיד מג"ד חילוץ והצלה בדרגת סגן-אלוף.

ועוד משהו... דרור חובב טיולי ג'יפים אתגריים ובסופי שבוע ניתן למצוא אותו מטייל ברחבי הארץ עם קבוצת הג'יפאים הקבועה שלו.

במסגרת הבלוג, דרור מעוניין להציג עדכונים ופרשנויות מעניינות אודות עולם שוק ההון, לספק מידע בהיר בתחומים אפורים, ובעיקר לתת ערך מוסף לקוראיו.

גילוי נאות: הנתונים המפורטים לעיל אינם מתיימרים להוות ניתוח שלם ומלא או מפורט של הנושאים בתחום המדובר, לכלול את כל המידע הנדרש לצורך ביצוע השקעה וניתנים כמידע כללי בלבד. אין לראות באמור ובנתונים המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים או של המוצרים הפנסיונים המתוארים במסמך. הנתונים המפורטים נתנו בהתבסס על מידע הידוע והמפורסם לציבור. למשקיעים שונים עשויות להיות מטרות שונות, לפיכך, על כל משקיע וכל מי שמעיין באמור להתאים את השקעותיו למטרותיו ולצרכיו האישיים ומומלץ לקחת לשם כך ייעוץ מקצועי אשר יתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע. חברת קרני פמילי אופיס לא יישאו בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם משימוש במידע המפורט לעיל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker