הרגעה מאיומי האינפלציה

התחממות אינפלציה תעלה כנראה לעד בזיכרון הקולקטיבי שלנו זכרונות מההיפר אינפלציה של תחילת שנות ה-80 ■ אך מאז ועד היום נוספו הגנות שימנעו חזרה של תרחיש דומה

דרור קרני
דרור קרני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ספינת משא בנמל קינגדאו במזרח סין
ספינת משא בנמל קינגדאו במזרח סיןצילום: /אי־פי

לאחר שנים של מוות קליני האינפלציה בישראל החלה בחודשים האחרונים להרים ראש. התחממות אינפלציה תעלה כנראה לעד בזיכרון הקולקטיבי שלנו זכרונות מההיפר אינפלציה של תחילת שנות ה-80, אז ההשתוללות שלה הגיעה בחודשים מסוימים גם לקצב שנתי של יותר מ-400% וחילקה את הישראלים למי שנכנס אליה עם חובות, שנמחקו, לבין אלה שנכנסו אליה עם חסכונות שנמחקו.

ועדיין, חשוב להבהיר כי הוויכוח האינפלצוני כיום שונה שנות דור, תרתי משמע, מהאינפלציה של שנות ה-80, כשהוא נע סביב מספר חד ספרתי נמוך, וגם ניהול ההשקעות כיום שונה שנות דור מזה של שנות ה-80 - שבין היתר כולל שורה של הגנות מבניות מפני אינפלציה.

במאמר הזה אנסה להרגיע את החשש מאינפלציה, ראשית דרך תיאור ההגנות העיקריות שנמצאות כיום בתיקי החיסכון של הציבור שבניהול הגופים המוסדיים, כלומר פוליסות חיסכון, קופות גמל, קרנות פנסיה וכיוצא באלה, ולמה באמת הסיכון מתרחיש אינפלציה משמעותית בכל זאת נמוך.

מצעד ההגנות

קו ההגנה הראשון והחזק ביותר הוא אג"ח הממשלתיות הצמודות למדד המחירים לצרכן - אלה אגב, לא היו זמינות אז בשנות ה-80. לקרנות הפנסיה החדשות, המדינה אף מקצה שכבת הגנה נוספת של אג"ח צמודות מדד, עם תשואה מובטחת גבוהה - "אג"ח מיועדות" - והיקפן מגיע לעד 30% מהצבירה באפיק. קו ההגנה השני הוא אג"ח חברות צמודות מדד, שבמיוחד בישראל משקלם גדול מאוד ביחס לעולם. הבורסה אף השיקה מדדים יעודיים שלהן - מדדי התל-בונד. קו ההגנה השלישי אלה חוזי הגנה מאינפלציה, אשר גופים מוסדיים יכולים לרכוש (ורוכשים) בעיקר מבנקים. קו ההגנה הרביעי הוא מניות. מניות אומנם אינן צמודות בהגדרה לאינפלציה, אך המתאם בניהן אליה לרוב חיובי וגבוה. אם תחשבו על זה, מחירי המניות משקפים את ציפיות השוק לרווחי החברות, ולכן ציפיות לאינפלציה מתארות למעשה ציפיות להתייקרות במחירי התוצרת של החברות.

סביר להניח כי לפחות חלק מהעליות בשוקי המניות בשנה האחרונה קשורות להתחממות האינפלציה, ובמיוחד אלה של יצרני הסחורות. קו ההגנה החמישי והאחרון שנזכיר הינו החשיפה למט"ח. השקעה במט"ח אומנם טומנת סיכונים והזדמנויות, אך מאפיין חשוב נוסף שלה הא הגנה מפני איבוד ערך השקל, כלומר אינפלציה מקומית.

אם שמתם לב לא הזכרתי את אחת ההגנות הטבעיות לכאורה לאינפלציה, סחורות, כמו נפט וזהב. המוסדיים הישראלים מעדיפים להימנע מהן, בעיקר כי אינן מספקות תשואה שוטפת, והאמת שגם המתאם בינן לבין האינפלציה, נמוך עד זניח - המוסדיים אגב מעדיפים השקעה בחברות כרייה וחברות שפועלות בתחום הסחורות מאשר בסחורות עצמן. בשונה מהישראלים, בעולם כן בוחרים משקיעים רבים לרכוש סחורות כהגנה אינפלציונית, במיוחד קרנות גידור מתמחות, מה שגרם בשנה האחרונה לזינוק חד בביקוש הספקולנטי אליהן. למעשה, הביקוש הספקולנטי לסחורות כל כך גדל, עד כי הוא עצמו נטען כאחראי לחלק גדול מהעליות במחיריהן, ולאו דווקא עלייה בביקוש הריאלי לסחורות, מה שעשוי לגרום לסוג של נבואה שמגשימה את עצמה, אך גם כזאת שתתקש להתמיד לאורך זמן. מה שמוביל אותי לסוגיה החשובה לא פחות והיא אם האינפלציה הגבוהה הצפויה לטווח הקצר תוכל להתמיד לאורך שנים?

ישנם כיום מחוללי אינפלציה רבים, בניהם כאמור מחירי הסחורות, אך גם שיבושים שסביר שייקח זמן עד שייפתרו, וגם לאחר מכן יישארו איתנו צווארי הבקבוק שאלה יצרו, מה שבולט במיוחד במגזר ההובלה הימית. אלמנט זמני בולט נוסף הינו ההתערבויות הממשלתיות, כשאלה גם יוצרות עודף ביקוש וגם תורמות למחסור בעובדים בכך שמעניקות מענקי אבטלה נדיבים. נקודת מבט נוספת קשורה לתחומי השירותים, שם לא ראינו עד כה אינדיקציות לאינפלציה משמעותית, כלומר לא בבריאות, בחינוך, בתרבות, בתקשורת או בדיור (שכ"ד).

לסיכום, אנו רואים לחצי אינפלציה משמעותיים שממוקדים כמעט כולם במחירי המוצרים הפיזיים, בעוד בתחומי השירותים אלה מרוסנים, מה שיקשה על האינפלציה לפרוץ בצורה משמעותית. ההסברים לאינפלציה בסחורות, רובם זמניים, מה שיקשה עליה להתמיד ללא התפתחויות נוספות. גם אם הזמניות הזאת תפתיע ויתברר כי מדובר באינפלציה מדבקת ויוצרת אינרציה אינפלציונית, עדיין צריך לקחת בחשבון שתיקי החיסכון המנוהלים ע"י הגופים המוסדיים בישראל כוללים כיום שורה של נייירות ערך ומכשירים פיננסים המספקים הגנה משמעותית מפני אינפלציה, עד כדי כך שהחוסכים אף עשויים להינות ממנה, ובמיוחד אם הנסיבות להתחממות האינפלציונית יהיו קשורות להתרחבות כלכלית מהירה, כפי שחווינו בשנה האחרונה.

דרור קרני

דרור קרני | דרור קרני

דרור הוא מתכנן פיננסי בעל ניסיון מצטבר של כ-20 שנה בשוק ההון, בתפקידי ניהול בכירים. מייסד ומנכ"ל "קרני פמילי אופיס", המעניקה שירות ניהול הון, ייעוץ פיננסי ובניית אסטרטגיית השקעה ליחידים ומשפחות בעלות עושר פיננסי.

דרור מחזיק ברישיון סוכן פנסיוני מטעם משרד האוצר ובוגר קורס יועצי השקעות. הוא בעל תואר BA במינהל עסקים ותואר MBA במנהל עסקים עם התמחות במימון. בנוסף, את מילואיו עשה דרור בתפקיד מג"ד חילוץ והצלה בדרגת סגן-אלוף.

ועוד משהו... דרור חובב טיולי ג'יפים אתגריים ובסופי שבוע ניתן למצוא אותו מטייל ברחבי הארץ עם קבוצת הג'יפאים הקבועה שלו.

במסגרת הבלוג, דרור מעוניין להציג עדכונים ופרשנויות מעניינות אודות עולם שוק ההון, לספק מידע בהיר בתחומים אפורים, ובעיקר לתת ערך מוסף לקוראיו.

גילוי נאות: הנתונים המפורטים לעיל אינם מתיימרים להוות ניתוח שלם ומלא או מפורט של הנושאים בתחום המדובר, לכלול את כל המידע הנדרש לצורך ביצוע השקעה וניתנים כמידע כללי בלבד. אין לראות באמור ובנתונים המלצה, הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים או של המוצרים הפנסיונים המתוארים במסמך. הנתונים המפורטים נתנו בהתבסס על מידע הידוע והמפורסם לציבור. למשקיעים שונים עשויות להיות מטרות שונות, לפיכך, על כל משקיע וכל מי שמעיין באמור להתאים את השקעותיו למטרותיו ולצרכיו האישיים ומומלץ לקחת לשם כך ייעוץ מקצועי אשר יתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע. חברת קרני פמילי אופיס לא יישאו בכל אחריות לכל נזק ו/או הפסד שייגרם משימוש במידע המפורט לעיל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker