ממשלה חדשה בישראל? לא ממש מעסיק את שוק ההון

ישראל יוצאת לדרך חדשה עם ממשלה חדשה, שכנראה תביא איתה גם מדיניות כלכלית חדשה, ועדיין שוק ההון המקומי לא הגיב כמעט על מהפך השלטוני — והאמת שבצדק. הניסיון מלמד שאין הרבה קשר בין אידיאולוגיה, או הצהרות בחירות לפחות, לבין המעשים וההחלטות בפועל, ולפעמים אפילו הקשר הפוך. עוד למדנו מניסיון שרפורמות ושינויים גדולים אינם נפוצים כלל, ובמיוחד לא תחת ממשלות צרות, שנמנעות לזוז יותר מדי מהסטטוס־קוו.

בנוסף על אלה, בעשורים האחרונים הכלכלה הישראלית נפתחה לעולם והמודל העסקי של החברות נהיה תלוי יותר בכלכלה העולמית. גם החשש מגירעון ענק הולך דועך לאור נתונים מצטברים על עלייה משמעותית בהכנסות המדינה ממסים. להערכת כלכלני האוצר גם בלי העלאות מסים או צמצום הוצאות, הגירעון התקציבי של הממשלה יפחת בשנת 2022 מתחת ל-3%. כלומר, השפעתה של המדיניות הכלכלית בישראל על השווקים צפויה להיות מצומצמת.

האינפלציה מזנקת אך ציפיות האינפלציה מתקררות: נתוני האינפלציה בעולם ממשיכים לזנק. אלה בארה"ב בלטו בחודש האחרון, עם עלייה שנתית של 5%, גבוה מהתחזיות המוקדמות, ובישראל בעלייה שנתית של 1.5%, אך נמוך מעט מהתחזיות המוקדמות. גם בארה"ב וגם בישראל נתוני האינפלציה ממשיכים לתאר הבדל גדול בין מחירי המוצרים לבין מחירי השירותים. במוצרים הפיסיים האינפלציה מזנקת ובלטו במיוחד מחירי הדלק והמכוניות; בסעיפי השירותים היא מרוסנת מאוד, ועמם נמנים בריאות, חינוך ודיור (שכירות).

עליית מחירי המוצרים מיוחסת ברובה לעליית מחירי הסחורות (כשבחודש האחרון מחיר הנפט עלה מעל ל־70 דולר לחבית, לראשונה מאז 2018), לצווארי־בקבוק בייצור השבבים בעולם ולהתייקרות במחירי ההובלה, שבתורם מוסברים גם על ידי לחצי ביקושים חריגים. אך בעוד הסביבה האינפלציונית מתחממת, דווקא ציפיות האינפלציה בלטו בחודש החולף באופן מפתיע בשבירת מגמת העליות שלהן, ובחלק מהמקומות אף בירידה.

בארה"ב, למשל, ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח לעשר שנים ירדו מרמת שיא של 2.6% בחודש מאי ל-2.2% במהלך יוני. זה כמובן לא אומר שהן לא יחזרו לעלות, אך הציפיות הללו מדגימות שהמשקיעים נוטים יותר להסכים עם הטענה שהאינפלציה הגבוהה כיום (שהגיעה כאמור ל-5%) זמנית ברובה.

• זה לא עוד טרנד - זאת הדרך שבה תשקיעו בעתיד
• הרגעה מאיומי האינפלציה
• גם בימים הקשים שעברו על ישראל, שוק המניות התגלה כמקלט

הבנקים המרכזיים עושים סימנים ראשונים של התקפלות, אבל דווקא עכשיו השוק מוריד את ציפיות הריבית: הבנק המרכזי בארה"ב, שלאורך היציאה מהמשבר התמיד להסביר שיותיר את הריבית אפסית לאורך זמן, הפתיע מעט החודש כשבתחזיות הריבית של חבריו תיאר צפי לשתי העלאות ריבית בשנת 2023. זה אולי עוד הרבה זמן, אבל מוקדם מכפי שגילם שוק האג"ח, מה שהוביל לתגובה שלילית בשוק המניות וחיובית בשוק האג"ח.

גם אצלנו, בנק ישראל הפתיע החודש כשבדו"ח רכישות הנכסים שלו, אשר השיק בקורונה, תוארה ירידה משמעותית בהיקף רכישות האג"ח הממשלתיות, מה שהעלה ספקולציות בשוק בנוגע להקדמת ההתקפלות שלו מההקלה המוניטרית ועשוי אולי לאותת על מוכנות עתידית שלו להעלות את הריבית מוקדם מהצפוי. עם זאת, השווקים לא מיהרו החודש לאמץ את הנרטיב של העלאות ריבית מתקרבות, להיפך, תשואות האג"ח, המגלמות את מתווה הריבית העתידית, רשמו ירידות. ההסברים לכך כללו בין היתר דאגות לגבי שיא קצבי הצמיחה.

לסיכום – מתחילים לראות באופק את מסלול הנחיתה: קצב הצמיחה הכלכלית קרוב ככל הנראה לשיאו — כשתוכניות המענקים של ממשלות מסתיימות, התפרצות הביקוש הכבוש מתפוגגת ואפקט הבסיס (מדידת הצמיחה בהשוואה לשיא המשבר) חולף. במהלך תהליך ה"נחיתה" צפוי שמשקיעים רבים יישאלו את עצמם יותר ויותר האם הנחיתה תתברר כ"רכה", לקצבי צמיחה ואינפלציה גבוהים, או "קשה", עם קריסת ביקושים. במקרה של נחיתה רכה סביר להניח שאפיקי הסיכון, ובראשם מניות, ימשיכו להתאפיין בעליות, בעוד ב"נחיתה קשה", סביר שיהיו אלה אפיקי האג"ח שייקחו את ההובלה.

דווקא בצומת דרכים כזה, חשוב לוודא שתיק ההשקעות מפוזר בצורה יעילה ואינו נשען מצד אחד על ביטחון מופרז בעליות אינסופיות או מצד שני עם חששות מוגזמים מדי, שעלולים לגרום "לפספס את הטיסה".

מאחל לנו שאת שדות התעופה נראה רק בחופשות.