הסקרים מצביעים: הבחירות הקרובות יהיו שלב נוסף ב"השמדת השמאל"

אנחנו אוהבים להתחכם ולהצביע בצורה אסטרטגית למועמד שלא מתכוון לייצג אותנו. כתוצאה מכך, צפויים להיות בכנסת כמעט פי שניים יותר ח"כים שמייצגים השקפת עולם ימנית-דתית מאשר ח"כים שמייצגים השקפת עולם של מרכז-שמאל

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

קוראים לשיטת המשטר שלנו "דמוקרטיה ייצוגית" כי אמורים לבחור את מי שמייצג אותך. אבל אנחנו יהודים, אז אנחנו אוהבים להתחכם. זה הרקע להצבעה אסטרטגית - להצביע למי שאתה חושב שיקדם את מה שאתה רוצה, אף על פי שהוא לא מתכוון לייצג אותך בכלל. הבעיה שזה לא תמיד עובד, וגם אם כן, אם הצבעת עבור מי שלא מייצג אותך באמת - הוא עלול לקדם גם כל מיני דברים אחרים שאתה לא אוהב. הסקרים האחרונים מצביעים על כך שהבחירות הקרבות יסמנו שלב נוסף ב"השמדת השמאל", בין היתר על ידי הצבעות אסטרטגיות של מי שבטוחים שהם הכי חכמים

קודם כל רקע היסטורי. הגרף הבא מראה את תוצאות ההצבעות לכנסת מאז 2009. כלומר כל שש מערכות הבחירות שבהן נתניהו באופן אפקטיבי ניצח (או לפחות לא הובס). כדי לא לטבוע בים של פרטים משתנים (מישהו מסוגל לזכור איך קראו למפלגה של בנט בכל פעם ועם מי הוא היה מחובר?) אני מסווג את התוצאות למספר גושים עיקריים: הליכוד, מפלגות ימין-דתיים אחרות, חרדים, מרכז (קדימה, לפיד, וגנץ), שמאל וערבים. מפלגות שפרשו מהימין, התחזו קצת למרכז, ואז חזרו לחיק הימין, כלומר כולנו וגשר, סווגו כימין.

ליברמן זוכה לסיווג ייחודי. בשלוש מערכות הבחירות הראשונות הוא חלק מהימין, אבל בשלוש האחרונות הוא נפרד בזכות ההמצאה של "ימין, אבל נגד ביבי". ספוילר: זה מה שקורה בגדול במערכת הבחירות הנוכחית. העמודה האחרונה היא תחזית של ממוצע פשוט על חמישה סקרים אחרונים, בריכוז הסקרים של אתר "הארץ" (סער מסווג כאן עם ליברמן).

קל לראות איך בכנסות 20-18 לנתניהו היתה קואליציה של ימין-חרדים, אבל בשלוש מערכות הבחירות האחרונות ליברמן היה לשון המאזניים שמנע את זה. אבל יש גם שתי תופעות מעניינות אחרות ששווה לשים אליהן לב:

  • הליכוד הפגין מגמת עלייה מסוימת לאורך התקופה, על חשבון מפלגות ימין אחרות (צריך לזכור שהמספר הגבוה של ח"כים ממפלגות ימין בכנסת ה-20 כולל את כולנו). בבחירות הקרובות זה צפוי להתהפך חזרה.
  • הפיכת השמאל ה"אסטרטגי" למרכז. בכנסת ה-18 זאת היתה מפלגת קדימה של ציפי ליבני, בכנסת ה-19 יש עתיד של לפיד, בכנסת ה-20 השמאל ניסה לעשות קאמבק כשלפיד נחלש בעקבות השנתיים ששימש שר אוצר תחת נתניהו, אבל בשנתיים האחרונות כחול לבן שאבו כמעט כל מה שהיה בשמאל, עם ההבטחה שמפלגת מרכז חזקה ועתירת גנרלים היא הדבר היחיד שיזיז את נתניהו מכיסאו.

כיוון שגנץ איכזב בגדול כשנכנס לממשלה עם נתניהו, ובדרך גם עמיר פרץ ריסק את האמון במפלגת העבודה, השמאל ה"אסטרטגי" נותר עם צורך לחשב מסלול מחדש. חלק נצמדים ללפיד, שלכאורה הוכיח את עצמו בכך שלא נכנס עם נתניהו בפעם השנייה. חלק אולי מרחיקים לכת ותומכים בליברמן וסער. בכל אופן, לפי הסקרים בבחירות הקרבות יהיה בפעם הראשונה פער משמעותי בין מספר הח"כים הימנים לבין מספר הח"כים התומכים בקואליציה ימנית בראשות נתניהו. זה מודגם בגרף הבא.

הגרף הזה מראה את תוצאות כל הסקרים מהחודשיים האחרונים שרוכזו באתר הארץ. המעגלים הריקים מראים את הסיווג של הח"כים לפי המפלגות שלהם לשתי קבוצות: ימין+דתיים+חרדים מזה לעומת מרכז+שמאל+ערבים מזה. התוצאה היא חוסר שוויון מובהק ובולט: צפויים להיות כמעט פי שניים יותר ח"כים שמייצגים השקפת עולם ימנית-דתית.

אבל מבחינת התמיכה בנתניהו להקמת קואליציה בראשותו, רוב הסקרים מהחודש האחרון מראים רק יתרון דקיק למחנה "רק לא ביבי" (העיגולים המלאים). הפער הוא כמובן המפלגות של ליברמן וסער. ליברמן הוכיח בשלוש מערכות הבחירות האחרונות שהוא אכן לא מתכוון לשבת עם נתניהו. לגבי סער, יותר קשה לדעת מה הוא יעשה ברגע האמת, בפרט אם הקמת קואליציה בלי נתניהו תחייב תמיכה של הערבים.

מה שמביא אותנו לג'וקר של מערכת הבחירות, מנסור עבאס ומפלגת רע"מ. לפי הסקרים האחרונים הם עוברים את אחוז החסימה. הגרף לעיל מניח שהם יתנגדו להקמת ממשלה בראשות נתניהו. אבל אם נתניהו אכן יצליח להעביר אותם לצידו - ואם השותפים האחרים בקואליציה יסכימו לבלוע את הצפרדע הערבית הזו - הגרף מתהפך, והמחנה שתומך בנתניהו זוכה ליתרון קליל על פני המתנגדים. וזה יכול להיות אפילו הגיוני: הרי רע"מ היא מפלגה איסלמיסטית, אז מתאים שהיא תצטרף למחנה הדתי בכנסת.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker