אני איש של נתונים. הגרפים זועקים: רק לא ביבי

"רק לא ביבי" משקף סלידה מהגישה הלא עניינית שהופכת את הכל לפוליטי. כי כשהכל פוליטי, לא נשאר מקום לנתונים ושיקולים ענייניים

דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: GIL COHEN-MAGEN - AFP

"רק לא ביבי" זאת לא סתם סיסמה קליטה. היא מאחדת מחאות שונות. המהות שלה היא כלל המחאות האלה ואף יותר מזה. "רק לא ביבי" זו התנגדות גורפת לביביזם המהותי – לא רק להתלהמות של רונית הביביסטית וחבריה, לא רק לפטור מחקירת פרשת הצוללות, ואפילו לא רק להשחתת רשויות המדינה - אם כי זה חלק חשוב.

בהקשר של הבלוג הזה, "רק לא ביבי" משקף סלידה מהגישה הלא עניינית שהופכת את הכל לפוליטי. כי כשהכל פוליטי, לא נשאר מקום לנתונים ושיקולים ענייניים של בחירת חלופות. כשהכל פוליטי לא מתחשבים בהשלכות של התנהלות הממשלה על המדינה והאזרחים החלשים בה, ובטח לא בהשלכות לטווח ארוך. התוצאה היא בהכרח החלטות לא מיטביות.

על הרבה מהדברים האלה – לא כולם – כבר כתבתי כאן בשנתיים האחרונות. אז במקום לחזור עליהם, הנה רשימה עם הפניות לנתונים ולגרפים שפורסמו בטורים קודמים. יש כמובן עוד נושאים כאלה. כל אחת ואחד מוזמנים להוסיף.

זילות מערכת החוק וחוק יסוד הממשלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו העמיד אותנו במצב שהשלכותיו לא נבחנו כשחוקקו את חוק יסוד הממשלה. כיום הנזק מכך שנאשם בפלילים יהיה ממונה על ניהול המדינה – כולל מערכות החקירה והמשפט – כבר ברור. זה הגורם הישיר למשבר הפוליטי המתמשך, ולכן זה הסעיף היחידי שכמעט כל המתנגדים לנתניהו מציינים באופן מפורש (אם כי הם עושים את זה באופן שטחי בלבד, שמוגבל כרגיל לדרישות להגבלת הקדנציה וליציאה לנבצרות של נאשם בפלילים).

מעבר לכך, יש את עניין הגדרת המשטר במדינה ואת ההשלכות על ה"משילות". ממשלת החליפים הדו-ראשית, שנפלה אחרי כמה חודשים של חוסר תפקוד, היא רק הדוגמה הבוטה ביותר. הבעיה הבסיסית היא הגישה שחוקים לא באמת מחייבים את הקואליציה כי אפשר לשנות אותם לפי צרכים פוליטיים.

טורים רלוונטיים

יסודות לא יציבים: אם חוק יסוד לא נוח לכנסת - היא מתעלמת ממנו

נתניהו נאשם בחתירה תחת הדמוקרטיה. לא יעלה על הדעת לתת לו לרוץ בבחירות

זילות תקציב המדינה

זילות תקציב המדינה והמניפולציות שנעשות בו הם מסימני ההיכר הבולטים של ממשלות נתניהו. תקציב דו שנתי כפי שהנהיג נתניהו מחייב תכנון ספקולטיבי לאופק בלתי סביר, ולא מאפשר התאמות למצב המשק. הגעה למצב שבו המדינה מתנהלת ב-2021 על סמך תקציב שאושר בתחילת 2018 - היא בלתי סבירה באופן קיצוני. תקציב המדינה חייב להיות מונח על שולחן הכנסת כל שנה לפני סיומה, ולעבור לפני תחילת השנה הבאה. התירוץ שזה מוביל לחוסר יציבות פוליטית הוא סימפטום שמראה עד כמה התרגלנו למצב פוליטי בלתי נסבל שאין לקבל אותו.

בהקשר זה ראוי לבטל גם את חוק מגבלת התקציב. החוק הזה נועד כביכול לרסן את הוצאות המדינה כדי להקטין את הגירעון ואת החוב הממשלתי, אבל באופן מעשי הוא מעודכן כל פעם שמעבירים תקציב כדי לאפשר באופן חד פעמי חריגה שתשקף את הגירעון שנקבע משיקולים פוליטיים. את הפארסה הזאת יש להפסיק.

ראש הממשלה החליפי, בני גנץצילום: אוהד צויגנברג

טורים רלוונטיים

יסודות לא יציבים: אם חוק יסוד לא נוח לכנסת – היא מתעלמת ממנו

הבלוף מאחורי ההתנהלות בנוגע לתקציב המדינה

תעזבו את הגירעון בשקט

שימוש גובר בחוק ההסדרים

חוק ההסדרים הומצא כחלק מתוכנית החירום הכלכלית של 1985, ומועבר בצמוד לתקציב. אבל הוא מזמן לא קשור יותר לתקציב השוטף. נתניהו, יותר מכל אחד אחר בכל השנים האלה, הפך את חוק ההסדרים לכלי מרכזי לריקון הכנסת מתוכן ופגיעה במעמדה. החוק משמש כלי להשהיה וביטול של חוקים שעברו תהליך חקיקה מלא בכנסת. מעבר לכך, כבר הרבה שנים שאחוז גבוה מכל ההחלטות הביצועיות המתקבלות במהלך השנה כולה מגולמות בחוק ההסדרים, שעובר בכנסת בלי דיון מעמיק ובלי אפשרות אמיתית להביע התנגדות נקודתית לתוכניות שונות הכלולות בו.

השימוש בחוק ההסדרים חייב להיפסק. הכנסת נבחרת כדי לדון בחוקים באופן פרטני ומעמיק. אין לאפשר חקיקה משותפת של חוקים, שכל מטרתה למנוע מהכנסת לבצע את עבודתה כראוי.

טורים רלוונטיים

מורשת נתניהו: חוק הסדרים מנופח ומסורבל

כולם מתקוטטים – והדיור הציבורי תקוע במקום

אי מינוי בעלי תפקידים בכירים

בעבר בעיה מרכזית של שחיתות ממשלתית היתה השימוש במינויים פוליטיים. אצל נתניהו התהפכו היוצרות: הוא דואג שלא ימונו בעלי תפקיד בכירים, אלא רק ממלאי מקום. כך הם תלויים בו ובשריו כדי לשמור על תפקידם, אין להם מעמד, ולא צריך לאשר את המינוי בוועדות שמוודאות את התאמת המינוי לתפקיד. זו עוד שיטה לאפשר לשיקולים לא ענייניים למשול בכיפה.

טור רלוונטי

שיטת הפעולה של נתניהו שכולם צריכים לדבר עליה

התעלמות ממשבר האקלים ומקיימות

משבר האקלים מגדיר את המאה ה-21. כולנו חיים ביחד על אותו כדור הארץ, ואין לו תחליפים. נתניהו משתייך לקבוצת מנהיגים שאפילו אם אינם מכחישים את משבר האקלים באופן מפורש, הם פועלים כאילו אינו קיים. ישראל חתומה על הסכם פריז ב-2015, שמטרתו להגביל את התחממות כדור הארץ. היעדים של ישראל בהנהגת נתניהו לצמצום פליטת גזי חממה נמוכים באופן ניכר משל מדינות מפותחות אחרות, ובמקביל יש פעילות להקמה של מתקנים נוספים ליצור חשמל בדלקים פוסיליים.

הפגנה בנושא משבר האקליםצילום: LUCAS BARIOULET - AFP

ישראל היא מדינה מפותחת שמפורסמת בחדשנות הטכנולוגית שלה. היא אמורה להיות מובילה עולמית בשימוש באנרגיית שמש, ולא להשתרך מאחורי מדינות אחרות. אבל יעדי יצור החשמל מאנרגיה מתחדשת שלנו מביכים, אפילו אחרי שעודכנו לאחרונה. בתוך כך, השימוש שלנו באנרגיית שמש מפגר אחרי מדינות אירופאיות שיש להן הרבה פחות שמש מלנו.

טורים רלוונטיים

שמש לא מנוצלת: המדיניות הסביבתית של ישראל היא קומדיה עצובה

הקרן שנהפכה לכספומט של משרד האוצר

סוף עידן הגז

העדפת רווחים של טייקונים על פני יוקר המחייה של הציבור

נתניהו מרבה לטעון שהוא תומך בשוק חופשי ובתחרות, אבל בפעולותיו הוא תומך במונופולים. הדוגמה המובהקת ביותר בשנים האחרונות היא החתימה על מתווה הגז, שמיסד תמיכה בלתי מסויגת במונופול הגז על חשבון אזרחי המדינה. במקביל אנו עדים לכישלון מתמשך בפישוט תהליכי הקמת עסק, וחוסר עזרה בביסוס עסקים בשנים הראשונות. ההתנהלות הזו של ממשלות נתניהו חשפה את סדרי העדיפויות האמיתיים שלהן.

טורים רלוונטיים

בין הולילנד למאגר לוויתן: מה עומד מאחורי ההשקעה העצומה של נתניהו במתווה הגז?

הגרפים שיסבירו למה אתם משלמים כל כך הרבה על חשמל

הרחבת בז"ן: הזיהום עלינו, הרווח שלהם

מערכת המס בישראל מוטה לטובת העשירים

טוב להיות גדול: כך מפלה מערכת המס בין חברות

יקר לכם? כדאי שתדעו מתי זה התחיל

כישלון בהתמודדות עם משבר הדיור

משבר הדיור הנמשך כבר 12 שנים חשף את חוסר היכולת של נתניהו והמדיניות שהוא מקדם לבלום את עליית מחירי הדירות. הפתרון העיקרי שלו – לתכנן עוד ועוד דירות באמצעות הוותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), שאינה כפופה לתוכניות מתאר ארציות ומחוזיות – לא פותר את הבעיה כי קצב הבנייה בפועל לא גדל. בו בזמן, תכנון היתר הזה גורם לבעיות תכנוניות קשות שיעיקו על המדינה עוד עשרות שנים.

פועלי בניין באתר בנייה במודיעין. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: גיל כהן מגן

טורים רלוונטיים

אובדן שליטה כמדיניות: כמה דירות צריך לתכנן כדי שבסוף יבנו 1.5 מיליון?

את הנזקים שממשלות נתניהו עשו בתחום הדיור יהיה קשה לתקן: 3 גרפים שכדאי להכיר

עשור לנתניהו, עשור למשבר הדיור: מה אומרים הנתונים?

בעיית הפקקים לא תיפטר על ידי סלילת עוד כבישים - להפך

כישלונות בניהול משבר הקורונה

משבר הקורונה חשף את החולשות של נתניהו וממשלתו בניהול שוטף של מצב חירום. זו היתה אולי ההדגמה הבולטת ביותר של המחיר הנובע מגישה לא עניינית, שמעדיפה שיקולים פוליטיים על מקצועיים. ההחלטות גם לא נסמכו על תמונת מצב טובה של התחלואה, בין היתר כי לא נאספו נתונים מלאים כפי שהיה ניתן. בנוסף לכך, המשבר הדגים את התוצאה של מדיניות תקציבית מצמצמת לאורך זמן. הגישה הניאו-ליברלית שמקדשת שוק חופשי לא יכולה לתחזק למשל מערכת בריאות עם מרווחי ביטחון, כי בשוטף זה לא כלכלי. אבל אז כשיש מצב חירום לא צפוי מגלים את החוסרים.

טורים רלוונטיים

אנחנו לא יודעים כמה חולים יש, וזה רע מאוד

כשאלה הנתונים על התפשטות הקורונה, איך אפשר לקבל החלטות?

מה יותר יעיל – להשקיע בתשתיות בריאות או ללבות היסטריה?

הערים החרדיות נהפכו לניסוי לא מבוקר של חסינות עדר

כמה מובטלים באמת יש בתקופת הקורונה?

הריסת מנגנוני מדינת הרווחה

החל משנות ה-80 של המאה הקודמת התבססה התפיסה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית לפיה על הממשלה למשוך ידיה מניהול המשק, ולאפשר ביטוי לתחרות בשוק החופשי. כיום רבים מבינים שהתחרות הזו אינה על מתן שירות טוב יותר, אלא על השאת רווחים גבוהים יותר, ולו על חשבון הציבור והמדינה. משבר הקורונה הוכיח שיש דברים שרק המדינה יכולה לעשות.

נתניהו הוא בין המובילים את הקו של קידום תחרות חופשית (אלא אם כן זה נוגד אינטרסים של מונופולים שבהם הוא תומך) ושל צמצום רגולציה ושירותים ממשלתיים. זו ראיה קצרת טווח שמשלמים עליה בריבית דריבית בטווח הארוך, כשנחשפות הפגיעות בנשים מוכות, נוער רחוב, או אסירים משוחררים. צריך באופן דחוף לחזק ולממן כראוי את השירותים שתומכים בחלשים ביותר בחברה. זה לא רק נכון מוסרית, זה גם יותר יעיל וטוב לכולנו.

טורים רלוונטיים

הגרף שמראה מתי התחילה הצפיפות בבתי החולים - ולמה

כולם מתקוטטים – והדיור הציבורי תקוע במקום

יקר לכם? כדאי שתדעו מתי זה התחיל

לא חייבים להקטין את החוב, אפשר גם להגדיל את התוצר

איום הסיפוח

נושא הסיפוח של שטחים בגדה המערבית ירד באופן פלאי מסדר היום אחרי חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות (שלא זכור מתי היתה מלחמה איתה). אבל המדיניות העקבית של נתניהו היא לתמוך בנרטיב של הימין המתנחלי. זה כולל העדפות תקציביות ותמיכה כללית בהתנחלויות כדי לסכל אפשרות של קידום פתרון שתי המדינות. המחיר של סיפוח שעלול לגרום לאובדן הרוב היהודי במדינה לא מוזכר. גם חוסר ההצלחה במיגור טרור כבר לא מעניין. התרגלנו.

במקביל, בזירה הבינלאומית נתניהו נכשל בניסיונותיו לסכל את קידום ההכרה במדינת פלסטין. הפלסטינים זכו להכרה כמדינה משקיפה באו"ם, אף על פי שאין להם טריטוריה ריבונית מוגדרת, ומספר המדינות המכירות בפלסטין קרוב למספר שמכירות בישראל – וכולל הרבה ממדינות אירופה.

טורים רלוונטיים

סיפוח הגדה המערבית יהפוך את המפה הדמוגרפית בישראל

בניכוי התפרעויות, מטענים, בלוני ובקבוקי תבערה, יידוי אבנים ומטחי רקטות – מצבנו מצוין

הסעיפים המופרכים שהניבו להתנחלויות 18.8 מיליארד שקל

ישראל מול פלסטין: מה מעמדנו בעולם?

דרדור האמון והרס המרקם החברתי

הסעיפים הקודמים עסקו במגוון גדול של נושאי מדיניות וניהול. זה מה שראש ממשלה אמור לעשות ועל מה שהוא אמור להימדד. אבל ייתכן שהמעשים והכישלונות של נתניהו בכל התחומים האלה הם לא באמת העיקר.

אולי ההשפעה הגדולה ביותר של נתניהו על מצב המדינה, ומה שיכתיב את המורשת שלו לאורך זמן, הם ליבוי השנאה, הפלגנות, והפגיעה בממלכתיות. זה מתקשר להמון נושאים חשובים שלא כתבתי עליהם, בין היתר כי קשה למצוא עליהם נתונים כמותיים שניתן לתאר בגרפים: הידרדרות קבועה ומתמשכת בנוגע להדרת נשים מהמרחב הציבורי, מיסוד הפטור מגיוס לבני ישיבות, שבפועל הוא בעצם הפרדה בין דם לדם, המשך השלטון החרדי בחיי האישות של כלל האזרחים היהודים, הפגיעה במערכת המשפט ובמשטרה, דירדור השיח הפוליטי והפצת פייק ניוז, ועוד. אבל הנושאים האלה הם מה שבונה או הורס את מרקם החברה ואת היכולת שלה להתקיים.

במשך שנים נתניהו מבסס את המשך שלטונו על פילוג ופגיעה בלכידות החברתית, ועל טיפוח עוינות ואיבה בין קבוצות באוכלוסייה. הכלים העיקריים שמשמשים אותו הם הסתה וליבוי שנאה. במדינה שמורכבת מראש ממגזרים שונים בעלי ערכים שונים, זו התנהלות שעלולה להביא לידי סכנה קיומית. עד עכשיו הוא הצליח בכל פעם להשתמש בשנאה הזו כדי להפעיל את תומכיו ולשמור על השלטון. אבל המחיר המצטבר גדל והולך, ולא ברור שניתן יהיה לגשר בחזרה על השסעים שהוא יוצר. נותר רק לקוות שהפעולות שלו כנגד המדינה יחזרו לפגוע בו עצמו ויגרמו למפלתו.

טורים רלוונטיים

יהודית או דמוקרטית? תלוי מתי אתם שואלים

הפוליטיקאים נגד מערכת המשפט: הגרף שיראה למי באמת יש בעיה של חוסר אמון ציבורי

השמאל לא מת, הוא חי בתודעה של הימין

בית המשפט, צבא או משטרה? את מי הימין והשמאל הכי אוהבים לשנוא?

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker