הבלוף מאחורי ההתנהלות בנוגע לתקציב המדינה

כל פעם שהממשלה לא מצליחה לעמוד בכללים שהיא עצמה קבעה היא משנה את הכללים. אבל איכשהו אף פעם לא קרה מצב שבו צריך לפרוץ את מסגרת התקציב כדי לשפר את החינוך או לחזק את מערכת הבריאות

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

בשבועות האחרונים התפרסמו הערכות ראשוניות ל-2020 של שניים מהמדדים העיקריים שכלכלנים עוקבים אחריהם: הצמיחה במשק והגירעון בתקציב הממשלה. לאור הנתונים, יש להניח שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, ישראל כ"ץ, היו מעדיפים שהשנה הזו תאבד בתהום הנשייה.

נתחיל עם הצמיחה. הצמיחה היא השינוי בתוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) משנה לשנה, מבוטא באחוזים. המונח "צמיחה" מבליע את ההנחה שהתמ"ג גדל. אבל זה לא תמיד כך. ב-2020 הצמיחה היתה שלילית, כלומר התמ"ג בסוף השנה היה יותר נמוך מהתמ"ג בתחילתה. זה נובע כמובן מעצירת חלק לא מבוטל מהפעילות במשק במהלך הסגרים שהוטלו כדי לנסות ולצמצם את התפשטות נגיף הקורונה. ההערכה הנוכחית היא שמדובר בהתכווצות של כ-3%.

כיוון שהמשק הישראלי צפוי לגדול בכ-2% בשנה מעצמו, רק בגלל גדילת האוכלוסייה, מדובר בהתכווצות של כ-5% יחסית לקו הבסיס הזה. זו הירידה הגדולה ביותר מאז קום המדינה. הירידה המשמעותית הקודמת היתה בשנת 1953.

במקביל, משרד האוצר פירסם הערכה ראשונית של ביצוע התקציב ל-2020, או במלים אחרות – של הגירעון. כצפוי, שוב בעקבות משבר הקורונה, זה לא נראה טוב. מצד אחד, כתוצאה מהמשבר הכנסות הממשלה קטנו, כי יש פחות פעילות כלכלית ופחות תשלומי מסים. מצד שני, ההוצאות הרקיעו לשמיים כי שפכו כסף בלי חשבון על משרד הבריאות, ניסו לתמוך במעסיקים, מובטלים, ואנשים שיצאו לחל"ת, ואפילו נתנו מענקים לכלל האזרחים. כל זה תוך אילתורים חוקיים שונים כי בעצם לא היה בכלל תקציב ל-2020.

מעבר לכך שהגירעון גדל המון באופן נומינלי, כלומר בשקלים, מקובל להציג את הגירעון יחסית לגודל הכלכלה – כלומר באחוזים מהתמ"ג. כפי שראינו התמ"ג ירד בשנה האחרונה. התוצאה היא שכשמציגים את הגירעון יחסית לתמ"ג גם הגירעון גדל וגם התמ"ג קטן. הצרוף גורם לערך גירעון גדול יותר. כשמשווים עם נתונים היסטוריים מקבלים את הגרף הבא.

על הגירעון אין לי נתונים היסטוריים מקום המדינה, אבל ב-25 השנים האחרונות הוא התנדנד בטווח של 5%-0 מהתמ"ג (על התנודות האלה כתבתי בעבר). ב-2020 הוא הגיע לכ-12.5% - פי 2.5 מהשיא בתקופה האמורה. זה לגמרי מחוץ לסקלה שכלכלני האוצר מכירים.

אם מסכמים, אנחנו במשבר כלכלי מהחמורים בהיסטוריה של המדינה. כזה שיהיו לו השלכות עוד הרבה שנים, והוא עדיין לא נגמר. וזה עוד בלי שלקחנו בחשבון את סגירתם של עשרות אלפי עסקים, הזינוק באבטלה, והתערערות מצבם גם של אלה שעוד לא קרסו.

הזינוק של הגירעון גם פרץ את "הגבלת ההוצאה". הגבלת ההוצאה היא כלל פיסקלי (כלומר תקציבי) של הממשלה, שאמור לרסן את עליית התקציב וכך את הגירעון. אבל בעצם הוא במידה רבה בלוף, כי כל פעם שהממשלה לא מצליחה לעמוד בכללים שהיא עצמה קבעה היא משנה את הכללים. כל זה מוגדר בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992, שנראה כך (אני מצטט סעיפים נבחרים):

סעיף 5 מכיל רשימה של הגירעון המותר ב-2024-2003. לגבי 2020 הוא מרשה גירעון של 2.5% מהתמ"ג, ובכל שנה נוספת הגירעון אמור לרדת ב-0.25%. כך ב-2024 הוא אמור להיות רק 1.5%. סעיף 6א (שהוא סעיף שנוסף בין סעיף 6 לסעיף 7) מפרט נוסחאות מורכבות שלפיהן יש לחשב מגבלות  נוספות שמוטלות במקביל למגבלות של סעיף 5.

רצף הסעיפים הבאים הם הוראות שעה (כלומר תיקונים זמניים לחוק) שמכשירות את החריגות מהמגבלות שהוטלו על ידי הסעיפים הקודמים. כמו שאומרים, לא נגענו. זה טיפה ארוך אבל שווה לקרוא ולראות איך במשרד האוצר ובממשלה באמת מתייחסים להגבלת התקציב:

7. (ב) על אף הוראות סעיפים 5 ו־6, לשם מימון תכנית ההתנתקות ולמטרה זו בלבד, בשנות התקציב 2005, 2007 ו־2008 יחולו ההוראות כמפורט להלן...

8. (א) על אף הוראות סעיף 6, לשם מימון הוצאות הלחימה בגבול הצפון בחודשים יולי ואוגוסט 2006 והנזקים שנגרמו בשל הלחימה, ולמטרה זו בלבד, בשנות התקציב 2007 ו־200-, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן...

9. (א) על אף הוראות סעיף 6א, נוכח השפעת המשבר העולמי על המשק הישראלי, בכל אחת משנות הכספים 2009 ו-2010, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית, בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א...

10. (א) על אף הוראות סעיף 6א, נוכח המועד הצפוי לאישור התקציב ל-2013 והנסיבות הפיסקליות החריגות, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב האמורה, בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א...

11. על אף הוראות סעיף 6א, נוכח האיחור החריג באישור התקציב ל-2015, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2015, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א...

12. (א) על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2016, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א...

     (ב) בשל שינוי באופן ההתחשבנות בין הממשלה לבין המוסד לביטוח לאומי שאינו משנה את הגירעון הכולל מן התמ״ג, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2016, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א...

13. (א) על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2017, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א...

     (ב) על אף הוראות סעיף 6א, בשל שינוי באופן הרישום של כספי הסיוע האמריקני שאינו משנה את הגירעון הכולל מהתמ״ג, ולצורך חישוב ההוצאה הממשלתית ב-2017 ואילך, יראו את ההוצאה הממשלתית ב-2016 כאילו היתה נמוכה ב-2.6% מסכום ההוצאה הממשלתית לאותה שנה.

14. על אף הוראות סעיף 6א, נוכח הוראות סעיף 1(א)(3) לחוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), והוראות סעיפים 3(א) ו־5(2) לחוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), התשע״ו–2016, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2018, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א...

15. על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2019, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א...

16. (א) על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2019, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א...

     (ב) על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה (להלן – משבר הקורונה), ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א...

17. (א) על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2021, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א...

      (ג) על אף הוראות סעיף 5(16), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2021 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף...

18. על אף הוראות סעיף 5(17), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2022 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף...

בקיצור, צריך לעבור בזהירות על הרשימה כדי לזהות שנים שבהן לא ביטלו את ההגבלות כשהסתבר שהן לא מתאימות למצב הפוליטי-כלכלי. כאמור, בלוף.

אבל איכשהו אף פעם לא קרה מצב שבו הסתבר שההגבלות לא מתאימות למצב החברתי וצריך לפרוץ את מסגרת התקציב, למשל כדי לשפר את החינוך או לתמוך בנכים או לחזק את מערכת הבריאות. עד הקורונה, כמובן, שעבורה נשפכו מיליארדים – אבל עדיין בלי לטפל בכמה בעיות בסיסיות. כמו למשל תקני אחיות ורופאים או הגדלת תקני האישפוז לשם מניעת תסמונת הזקנה במסדרון. ההימור שלי הוא שגם בשנים הקרובות זה לא יקרה. להיפך: יסבירו לנו למה צריך לקצץ בכל מיני תכניות חברתיות כדי לפצות על הגירעון העצום של 2020. הרי יש כללי הגבלת הוצאה שצריך לעמוד בהם.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker