הטעות בניתוח מצבה של ירושלים - שממשיכה להידרדר

למרות העלייה לאשכול 3 במדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגמת ההידרדרות של ירושלים בעשור האחרון נמשכת. החדשות הטובות הן שכבר אין לה כל כך לאן לרדת

דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
ירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אמיל סלמן

אחד המדדים המפורסמים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא הסיווג של רשויות מקומיות לפי "אשכולות חברתיים-כלכליים". יש עשרה אשכולות, כשאשכול 1 הוא הנמוך ביותר ואשכול 10 הוא הגבוה ביותר. ללמ"ס לוקח הרבה זמן לעבד את הנתונים הנחוצים. בדצמבר פורסמו הנתונים עבור 2017. אז מה השתנה מאז הרשימה הקודמת עם נתוני 2015?

קודם אספק קצת רקע מתודולוגי. חישוב המדד מתבסס על לא פחות מ-14 משתנים שמתארים את הרשויות המקומיות השונות. המשתנים האלה מתחלקים לארבע קבוצות:

שלושה משתנים שמתארים את הדמוגרפיה, כולל יחס התלות ושיעור המשפחות עם הרבה ילדים.

שני משתנים על השכלה: שנות לימוד ושיעור בעלי התואר האקדמי.

חמישה משתנים על תעסוקה, שכר גבוה או נמוך, וקבלת גמלאות כמו הבטחת הכנסה.

ארבעה משתנים על רמת החיים, שמיוצגת למשל על ידי החזקת רכב ונסיעות לחו"ל.

את הערכים של כל המשתנים האלה משקללים יחד, וכך מקבלים את ערך המדד החברתי-כלכלי של כל רשות מקומית. מחשבים את זה בצורה שהממוצע יהיה 0. כך ערכי מדד שליליים מצביעים על ערך מדד חברתי-כלכלי מתחת לממוצע, וערכי מדד חיוביים הם מעל הממוצע. המדד עצמו הוא רציף, כלומר יכול לקבל כל ערך ולא רק מספרים שלמים. (למי שמבין בסטטיסטיקה: היחידות הן סטיות תקן, כך שלמשל ערך מדד של 1- משמעו סטיית תקן אחת מתחת לממוצע).

בשלב האחרון עושים ניתוח אשכולות. המטרה היא לחלק את הרשויות המקומיות ל-10 קבוצות (שהן האשכולות), כך שבכל קבוצה יהיו רשויות שדומות זו לזו, ובו זמנית הקבוצות עצמן תהיינה שונות זו מזו. הקבוצות יכולות לצאת בגדלים שונים: האשכולות האלה הם לא עשירונים, כלומר האשכול העליון לא כולל את העשירית של הרשויות החזקות ביותר וכך הלאה. החלוקה לאשכולות נקבעת לפי הפערים בין ערכי המדד: אם לשתי רשויות יש ערכי מדד קרובים הן תהיינה באותו אשכול, ואם הערכים רחוקים זה מזה הן תהיינה באשכולות שונים.

ההיסטוריה של ירושלים, העיר שיש לה משרד ממשלתי ושכולם נשבעים השכם והערב שהיא על ראש שמחתם, די עגומה. ב-1999 היא היתה באשכול 5, טיפה מעל באר שבע, אבל מתחת לחיפה ותל אביב. שלושת הערים הגדולות האחרות שמרו על הדירוג שלהן פחות או יותר - אבל ירושלים הידרדרה: ב-2001 לאשכול 4, ב-2013 לאשכול 3, וב-2015 לאשכול 2. זאת למרות קרבתו של ראש העיר לשעבר ניר ברקת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומאבקי המימון שלו המוצלחים שלו עם שר האוצר לשעבר, משה כחלון.

היה משמח לראות שלפי הנתונים החדשים ב-2017 עלתה ירושלים חזרה לאשכול 3. אני בטוח שבעירייה חגגו, ובטח עוד תשמעו על גודל ההישג ואיך מעכשיו והלאה הכל ישתפר. אבל אם מסתכלים טוב על הנתונים רואים שזה לא המצב. ירושלים אמנם עלתה אשכול, אבל ירדה בדירוג.

איך זה קרה ומה זה אומר?

מה שבאמת משקף את המצב של העיר הוא ערך המדד והדירוג שהוא מקנה לה יחסית לערים אחרות. ב-2015 ערך המדד היה 0.919-, מה שהציב את ירושלים במקום ה-50 מלמטה. ב-2017 ערך המדד היה 1.041-, והדירוג היה המקום ה-38 מלמטה. מדד נמוך יותר ודירוג נמוך יותר.

אז איך יכול להיות שירושלים עלתה מאשכול 2 לאשכול 3? מה שקרה הוא שהמרווחים בין ערכי המדד של הערים השונות השתנו. כשביצעו את ניתוח האשכולות על תוצאות המדד של 2017, יצא שהערים שהיוו את אשכול 2 ב- 2015 כבר לא כל כך דומות אחת לשנייה. הסתבר שחלק מהן דומות יותר לערים שב-2015 היו באשכול 3. כתוצאה מהניתוח הזה העבירו אותן לאשכול 3, ואשכול 2 התכווץ. זה מה שקרה לירושלים. אף על פי שמצבה הורע, בחלוקה לקבוצות יצא שיותר מתאים לה להיות בקבוצה השלישית. היא היתה בקצה התחתון של קבוצת הערים שזה קרה להן.

אז למרות העלייה לאשכול 3, מה שבאמת קרה הוא שירושלים מידרדרת בהתמדה כבר יותר מעשור. החדשות הטובות הן שכבר אין לה כל כך לאן לרדת, אז היא לא תוכל להמשיך להידרדר כך עוד הרבה.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker