יותר אנשים משתמשים במלה "מטומטם": מה זה מלמד על החברה הישראלית?

דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון מצביע על מלות השנאה שישראלים משתמשים בהן לעתים תחופות. המלים "בוגד" ונאצי" נשמעות לא מעט

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

בהמשך לטור משבוע שעבר בנושא מי שנוא, הנה ניתוח של אותם נתונים מההיבט של איך מבטאים את השנאה הזו. הנתונים מגיעים מדו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון .הדו"ח מבוסס על נתונים שנאספים על ידי חברת Vigo. החברה מנטרת את התעבורה באינטרנט ובמדיה החברתית בעברית, כולל סטטוסים ותגובות בפייסבוק, ציוצים בטוויטר, טוקבקים באתרי חדשות ועוד. מזה מוציאים פריטים שכוללים מגוון מלות מפתח וביטויים שמצביעים על שיח שנאה.

הדו"חות של הקרן כוללים נתונים על מגוון מלים לא יפות, שמתוכן בחרתי מספר מייצגות. כיוון שיש תנודות בכמות הכוללת של שיח השנאה, מה שאני אציג הוא החלק היחסי של כל מלה מסך אלה שבהן התמקדתי.

נתחיל מכמה מלות שנאה גנריות. כפי שהגרף הבא מראה, המלה הנפוצה ביותר במבחר שלי היא "מטומטם" הישנה והטובה. השימוש בה נמצא במגמת עלייה, יחסית לאורך התקופה מאז 2014 - אם כי יתכן שהתייצב בשנה האחרונה. המילה השנייה הכי נפוצה היא "זונה", שרשמה ירידה יחסית די תלולה מאז 2014, אם כי ייתכן שגם זו נבלמה בשנה האחרונה. הרחק מאחור נמצאת "חלאה", שגם במגמת עלייה קלה, ו"מניאק", שנמצא במגמת ירידה, אבל נראה שמנסה לעשות קאמבק בחודשים האחרונים.

הקבוצה השנייה כוללת מבחר של ביטויים קשים יותר. שני הגבוהים יותר הם "בוגד" ו"נאצי", ששומרים על יציבות או אולי עלייה קלה ביותר מאז 2016, אם כי תוך תנודות חדות בחודשים מסוימים. החדשות הטובות הן שהאיומים המפורשים ביותר, "אני אהרוג" ו"שתמות", מייצגים רק אחוזים בודדים משיח השנאה, ויתרה מכך, השימוש היחסי בהם במגמת ירידה עקבית לאורך כל התקופה.

לסיום, שאלה ונימה אופטימית. השאלה היא מי הם אלה שמשתמשים כל כך הרבה במלים "בוגד" ו"נאצי"? הנימה האופטימית היא שאם השימוש במלה "מטומטם" נמצאת במגמת עלייה אז כנראה השכל חשוב לאנשים. אם "זונה", "שתמות", ו"אני אהרוג" נמצאות במגמת ירידה, אז אפשר לקוות שאפילו השונאים הבינו שיש דברים שכבר לא לגיטימי לומר - וטוב שכך.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker