זירת התגוששות: מי המגזר השנוא בישראל?

דו"ח של קרן ברל כצנלסון ניתח את שיח השנאה ברשת כלפי אוכלוסיות שונות בחברה ■ מגזר אחד סופג את עיקר האש, אבל אין אף מגזר שמצליח להתחמק מאמירות פוגעניות

דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה בבלפור. למצולמים אין קשר לכתבה
הפגנה בבלפור. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אמיל סלמן

נראה שיש הרבה שנאה באוויר. לכן, מעניין להסתכל שוב בנתוני דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון, עליו כתבתי כאן בעבר, כדי לראות מה באמת קורה.

הדו"ח מבוסס על נתונים שנאספים על ידי חברת Vigo. החברה מנטרת את התעבורה באינטרנט ובמדיה החברתית בעברית, כולל סטטוסים ותגובות בפייסבוק, ציוצים בטוויטר, טוקבקים באתרי חדשות ועוד. האיסוף מתבסס על מגוון מלות מפתח וביטויים שמצביעים על שיח שנאה.

הדו"חות של הקרן מבוססים על ניבולי פה ואיומים שמעלים גולשים לרשתות. בנוסף, מחברי הדו"ח מנסים לזהות נגד מי השיח הפוגעני מופנה, גם על ידי ניתוח של מלות המפתח שמופיעות בפוסטים השונים. כך ניתן לראות כלפי מי מופנה עיקר שיח השנאה, ואיך זה משתנה בהתאמה למה שקורה בחדשות. ההשוואה התבצעה מדי חודש.

בטור זה אתמקד בקורבנות השנאה, ולא בשימוש במלים השונות. מהדו"ח עולה כי יש תנודות משמעותיות בכמות שיח השנאה שמתועד בכל חודש (לפי מספר המקרים), כך שהניתוח שלי יתבסס על אחוזים מתוך כלל השיח בכל חודש, במקום במספר הכולל.

ערבים סופגים את רוב השיח השלילי ברשת

נתחיל עם שלושה מגזרים שסופגים במיוחד שיח פוגעני: הערבים, החרדים, והמתנחלים. כשמתמקדים בשיעור תגובות השנאה שהם מקבלים יחסית לקבוצות האחרות, רואים תופעות מעניינות - הערבים סופגים שיח שלילי יותר מכולם, באופן ניכר. אחוז שיח השנאה המינימלי שהופנה לערבים גדול יותר מסך שיח השנאה שהופנה לכל מגזר אחר שנבדק.

לפי התגובות ברשת, שיא השנאה לערבים היה בתחילת אינתיפדת הסכינים, בסוף 2015, ומאז יש מגמה ברורה של ירידה יחסית למגזרים אחרים.

בשנאת חרדים יש מגמה מסוימת של עלייה. השיא היה בסגר הראשון באפריל 2020. מדובר בשיא שגבוה מהשיא של כל מגזר אחר, פרט לערבים.

המתנחלים הם אחד המגזרים הכי פחות שנואים מאלה שנבדקו, לפחות כפי שזה מתבטא ברשת.

שחרור מבקשי המקלט הביא את השנאה לשיא

שני מגזרים נוספים שסופגים שיח שנאה הם הקהילה הלהט"בית ומבקשי המקלט. בשיח השלילי כלפי להט"ב יש ירידה מסוימת, בעיקר בתחילת התקופה שנבדקה. הירידה החדה בספטמבר-אוקטובר 2015 היתה חודשיים אחרי רצח שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים. בשנים שעברו מאז, השיא בכל שנה הוא בצמוד למצעד הגאווה, שמתקיים בקיץ.

השיא בשנאה ברשת למבקשי מקלט היה בספטמבר 2015, אז הורה בג"ץ לשחרר 1,000 מהם ממתקן הכליאה חולות. זינוק נוסף בשיח השנאה נרשם בתחילת 2018, אז הוחלט על סגירת מתקן חולות ומבצע הגירוש של מבקשי המקלט.

השמאל ממשיך לספוג את שיח השנאה

באופן לא מפתיע, השמאל סופג הרבה יותר שיח שנאה מהימין. אבל ייתכן שהדבר נובע באופן חלקי מרמת פעילות גבוהה יותר ברשתות החברתיות של המזוהים עם הימין. בנוסף, בשני המחנות יש מגמת עלייה קלה בשיח השנאה.

אין עלייה משמעותיות בשיח השנאה לקראת מערכות בחירות. יש עלייה בשנאה לשמאל עם תחילת מחאת בלפור ביולי 2020, אבל היו תנודות כאלה, ואפילו גדולות יותר בעבר. העלייה החדה ביותר, בסוף 2016 ותחילת 2017, קשורה אולי לסיום משפטו של אלאור אזריה.

השנאה העדתית נמשכת

ומה עם עדות? עד כמה שונאים את יוצאי אתיופיה, למשל, לעומת האשכנזים?באופן כללי, השנאה העדתית יציבה לאורך זמן. יוצאי אתיופיה הם דווקא אלה שאליהם מופנית הכי מעט שנאה, חוץ ממקרים שיש מחאה אלימה של בני העדה.

עיקר שיח השנאה ברשת מופנה כלפי מזרחים, והם העדה היחידה שזוכה לאחוז משמעותי משיח השנאה באופן עקבי. קשה לזהות מה גרם לעלייה הבולטת בשנאת מזרחים ברבעון השלישי של 2016.

הכי הרבה תנודות יש בשיח השנאה נגד אשכנזים. גם כאן קשה לזהות מה הגורמים לעליות השונות.

כשמחברים את כל הדברים האלה ביחד, ניתן להבחין בשתי תופעות. הראשונה היא שהשנאה למגזרים שונים (אתיופים, להט"ב ומבקשי מקלט) פורחת בהשפעת אירועי חדשות. השנייה היא הירידה היחסית בשנאה לערבים, ובמקביל העלייה היחסית בשנאה פנימית בין יהודים, בעיקר שנאה לחרדים ושנאה לצד הפוליטי היריב - וחשוב לזכור את הדברים האלה כששואלים לאן המדינה הולכת.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker