התחסנות המונית תציל אותנו: הדינמיקה של גלי קורונה

התחלת השימוש בחיסונים נגד קורונה היא הזדמנות טובה להסתכל על הדינמיקה של גלי הקורונה שעברו עלינו ומה משפיע עליהם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמדה לבדיקת קורונה במזרח ירושלים, השבוע. תחלואה גבוהה ביותר בגל השני
עמדה לבדיקת קורונה במזרח ירושליםצילום: אוהד צויגנברג

תזכורת: הגל הראשון היה במארס ואפריל, וכלל סגר חסר תקדים בפסח שבו כולם נשארו לבד בבתים - חוץ מכמה ראשי מדינה שהרשו לילדיהם לבוא לבקר. אחרי הפוגה במאי ויוני התחיל הגל השני - גל 2א ביולי עם התייצבות באוגוסט. אז שיא כפול מזה בחגים של ספטמבר-אוקטובר, שבעבר קראתי לו גל 3 - אבל יותר נכון לקרוא לו גל 2ב. אחרי זה באה הפוגה נוספת בנובמבר, ועכשיו בדצמבר רואים שוב עלייה קלה שאולי מבשרת על גל 3. הגרף הבא מראה את זה עבור המדדים של חולים קשים, מונשמים ומתים.

צורה נוספת להסתכל על הנתונים האלה מוצגת בגרפים הבאים. בכל גרף כזה הציר האופקי מייצג מספר מקרים בשבוע מסוים, והציר האנכי את מספר המקרים בשבוע שאחריו. אם אין שינוי, שבוע יהיה מיוצג על ידי נקודה על האלכסון, וכשאין שינוי למשך תקופה נראה קבוצה של נקודות אחת על השנייה. אבל כשיש גל של מקרים, נראה לולאה: כשהגל עולה בכל שבוע יש יותר מקרים מבשבוע הקודם, ולכן נקבל סדרת נקודות עולה מעל האלכסון, וכשהגל דועך בכל שבוע מספר המקרים הוא פחות מבשבוע הקודם, ולכן נקבל סדרת נקודות שיורדת חזרה מתחת לאלכסון.

הגרפים מראים זאת עבור כלל מקרי הקורונה, ועבור המדדים של חולים קשה, מונשמים ומתים. הנקודות צבועות לפי החודשים: הגל הראשון בכחול, 2א בכתום, 2ב באדום, הפוגות באפור, והשבועיים האחרונים של תחילת דצמבר בנקודות חומות. בכל המקרים רואים את הלולאה הקטנה יותר של הגל הראשון, את הלולאה הגדולה יותר של הגל השני, ובפרט 2ב, ואת שתי הנקודות האחרונות שאולי מתחילות לולאה חדשה.

התצוגה הזו מדגישה את הדינמיות. הגלים מאופיינים כאמור על ידי לולאות, עם שינויים שיכולים להיות משמעותיים משבוע לשבוע. מצד שני, יש גם תקופות של יציבות, שבהן הנקודות שמייצגות שבועות עוקבים נופלות אחת על השנייה. זה בולט במיוחד, למשל, בגל 2א בגרפים של מספר המקרים הכולל ומספר המתים.

היינו רוצים שתקופות יציבות כאלה יהיו כמה שיותר קרובות לראשית הצירים, כלומר, שיהיה מספר נמוך של מקרים והוא יישאר נמוך. יציבות משקפת מקדם הדבקה קרוב ל-1: כל חולה מדביק בממוצע חולה נוסף אחד, וכך מספר החולים נשאר די קבוע לאורך זמן.

המצב הזה מושפע משני גורמים עיקריים

1. ה"ערבוב" של האוכלוסייה, כלומר כמה אנשים כל אחד פוגש בממוצע ובאיזה תנאים. המסכות והסגרים נועדו להקטין את זה. חגים נוטים להגביר את זה, כי נפגשים עם מי שלא נפגשים איתם בשגרה, ומדברים איתם הרבה במרחק קצר ובמקומות סגורים.

2. היעילות של זיהוי ובידוד חולים. ככל שהמערכת יעילה יותר, היא מוציאה את החולים מהמשחק מהר יותר, והם מספיקים להדביק פחות אנשים. זה מחייב הרבה בדיקות, תשובות מהירות - וחקירות אפידמיולוגיות יעילות.

האידיאל הוא, כאמור, יציבות - עם מספר נמוך של מקרים חדשים. כשיש מספר נמוך זה מקל מאוד על הזיהוי והבידוד שלהם. כתוצאה, אפשר לשמר את המצב הזה בהשקעה סבירה - אבל זה מחייב להקפיד כל הזמן על הנהלים ולא להרפות, כי ברגע שמאבדים שליטה, קשה להחזיר אותה. יש מדינות ספורות שמצליחות לעשות את זה לאורך כל התקופה: למשל, טאיוואן (740 מקרים מאומתים ו-7 מתים עד כה) וניו זילנד (2,096 מקרים מאומתים ו-25 מתים עד כה). הם עושים את זה, בין היתר, על ידי בידוד קפדני של מי שמגיע מחוץ לארץ, ובפועל כמעט ניתוק של המדינה משאר העולם. אבל זה לא קל. מדינות אחרות שגם די הצליחו חוו בכל זאת גלים מסוימים של תחלואה, שחייבו תגובה חריפה של השלטונות - למשל, דרום קוריאה (44,364 מקרים מאומתים, 600 מתים) או יפן (182,311 מקרים מאומתים, 2,530 מתים). אולי מפתיע לגלות שגם סין במצב מצוין, אחרי שהצליחו לרסן את הגל הראשון (12,066 מקרים ו-1,438 מתים מאז ה-1.4.2020).

בישראל הצלחנו להגיע למצב כזה אחרי הסגר הקפדני של הגל הראשון, שהוריד את הערבוב החברתי כמעט לאפס. אבל היציאה מהסגר הייתה ברדקיסטית, ומערך החקירות האפידמיולוגיות לא תיפקד כראוי, מה שגרם לגל השני ולסגר השני. הסגר הזה לא הצליח לגרום לירידה במספר המקרים כמו בסגר הראשון, אלא רק ליציבות ברמה גבוהה יותר - מה שמוצג בגרפים לעיל בתור גל 2א. הסיבה היא שבאופן כללי לא לקחו את הסגר ברצינות, גם בגלל המחיר הכלכלי, וגם בגלל התנהלות הממשלה שכללה דחיית החלטות עד הרגע האחרון בלי לאפשר זמן להתארגנות, החלטות לא הגיוניות בעליל שנראה שהתקבלו משיקולים פוליטיים בניגוד לעמדת גורמים מקצועיים, וזיגזגים וביטול החלטות קודמות. במלים אחרות, רמת התחלואה של גל 2א משקפת את האיזון בין רמת הערבוב החברתי של הסגר המאוד-חלקי שהיה באותה תקופה עם חוסר היעילות של החקירות האפידמיולוגיות.

הזינוק בתחלואה של גל 2ב היה תוצאה של תקופת החגים, שבה הערבוב החברתי גדל בצורה משמעותית. הדעיכה של הגל הזה היא תוצאה של סיום תקופת החגים יותר מאשר מדיניות כלשהי. ואכן, התחלואה בהפוגה אחרי גל 2ב דומה בעצם למה שהיה בגל 2א. ארצות אחרות, שבהן יש תקופה ממושכת של תחלואה שהיא גבוהה אבל לא קיצונית, הן ארה"ב וברזיל. בארצות אלה, הממשלות הפדרליות התכחשו לכך שצריך לפעול נגד הקורונה, וכתוצאה, נוצר גם שם מצב שיווי-משקל עם תחלואה משמעותית ושינויים איטיים יחסית. כיום, למשל, מספר המתים היומי הממוצע בארה"ב (כ-2,400) הוא שני שליש ממספר המתים שהיה בסין בכל בגל הראשון (כ-3,300).

הניתוח הזה מראה שבעצם את המצב בישראל אפשר לתאר בתור שתי תקופות

1. מתחילת המגפה ועד יוני, שבה המצב היציב היה תחלואה נמוכה - והיה אמון, ולכן הגל הראשון נשאר מוגבל והצליחו להשתלט עליו. בעיקרון, אפשר היה להמשיך את המגמה, אם היו מקימים מערך בדיקות יעיל וסוגרים את הגבולות.

2. מיולי עד עכשיו - התקופה שבה המצב היציב הוא תחלואה כמו בשיא הגל הראשון, אין אמון ואין אכיפה רצינית של מגבלות, ולכן בתקופת החגים היה גל ענק של תחלואה נוספת.

החיסונים שהתחילו להשתמש בהם השבוע משנים את התמונה הזו לגמרי. ברגע שרוב האוכלוסייה יהיה מחוסן, תתחיל תקופה שלישית. ההשפעה של הערבוב החברתי תהיה הרבה יותר קטנה. ניתן לצפות שנקודת שיווי המשקל הטבעית תחזור להיות ברמת תחלואה נמוכה - גם בלי אמון, בלי הקפדה על ריחוק חברתי, ובלי בידוד מהיר של חולים - פשוט כי לא יהיו מספיק מועמדים להדבקה שיכולים להעביר את המחלה הלאה. זה מחייב, כמובן, שתהיה התחסנות המונית. אם חוסר האמון החברתי יגרום לחוסר התחסנות, נישאר ברמת תחלואה גבוהה יותר.

ובכל מקרה, עד אז יש לנו עוד זמן לגל שלישי שנובע בעיקר מתנאי החורף.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker