התמותה מקורונה בישראל היא גבוהה - אבל האם היא נוראית?

מהנתונים ניתן להבין שההשפעה הגדולה של הקורונה היא בשלב זה פחות בריאותית ויותר כלכלית, ובמקרה של ישראל - גם פוליטית

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

אחרי החגים ושלהי הסגר הם זמן טוב לעדכון על המצב. מה מצב הקורונה אצלנו יחסית לעולם, ומה המצב שלנו השנה יחסית לשנים קודמו מבחינת תחלואה. התוצאות לכאורה סותרות. המצב אצלנו כרגע יותר גרוע מבהרבה מקומות אחרים, אבל בסך הכל לא נורא. המסקנה היא, כמו בניתוחים קודמים, שהתגובה לקורונה –לפחות בשלב הזה – יותר מזיקה מהמחלה עצמה.

השוואה עולמית

שני הפרמטרים העיקריים להשוואה הם מספר מקרי הקורונה ומספר המתים מהמחלה. אבל לא סביר להשוות את המספרים עצמם, כי יש הבדלים של סדרי גודל בגודל של מדינות. בארה"ב ובברזיל, למשל, יש הרבה יותר מקרים ומתים, אבל גם האוכלוסייה שם מאוד גדולה. הפתרון המקובל הוא לנרמל את הנתונים לפי גודל האוכלוסייה, ולהציג מקרים ומתים למיליון נפש.

הגרף הבא מציג את התפתחות מספר מקרי הקורונה לנפש, בארצות נבחרות, מאז תחילת המגפה.

בגל הראשון, באפריל, היינו בערך באמצע מבין המדינות שמשוות כאן. בגל השני, בסוף יולי תחילת אוגוסט, היינו בשוויון עם ארה"ב וברזיל, והרבה מעל ארצות אירופה שבאותה תקופה היו במנוחה בין הגל הראשון לשני. בגל השלישי שלנו, שהגיע לשיאו בסוף ספטמבר, היינו במצב הגרוע בערך פי שלושה מספרד (ואולי יותר, כי לא היו מספיק בדיקות ואחוז החיוביים היה מאוד גבוה). עכשיו אנחנו במגמת ירידה, וארצות אירופה במגמת עלייה. בלגיה וצ'כיה כבר עברו אותנו מבחינת כמות הנדבקים.

מה שיותר חשוב הוא מספר המתים לנפש. ההתפתחות של זה, באותן מדינות, מוצגת בגרף הבא.

בגל הראשון באפריל התמותה כאן היתה נמוכה למדי, ואילו באירופה — איטליה, ספרד, צרפת, בריטניה, ומעל כולן בלגיה — היא היתה גבוהה הרבה יותר. הגל הזה דעך בכל הארצות פרט לארה"ב וברזיל (שם הוא התחיל מאוחר יותר, אבל גם נמשך הרבה יותר זמן). הגל השני התחיל אצלנו לפני מקומות אחרים, וכרגע אנחנו "מובילים" על כל הארצות האחרות בהשוואה. ברוב הארצות הגל השני התחיל רק בשבועות האחרונים.

לסיכום, היה לנו גל שלישי קשה שאנחנו יוצאים ממנו. שיעור המתים מהגל הזה כרגע בשיאו, וצפוי לרדת בשבועות הקרובים. מה יקרה בהמשך תלוי בצורת היציאה מהסגר. אם היא תהייה מבולגנת ולא תזכה באמון הציבור, כפי שנראה עכשיו, יש להניח שיהיה עוד גל.

תמותה כוללת

השאלה הגדולה היא אם מספר המתים מקורונה הוא תוספת לתמותה הרגילה, או אולי אלה ברובם אנשים שהיו מתים בכל מקרה והקורונה היא רק תווית שמקבלת יותר תשומת לב. כדי לענות על זה צריך להסתכל על התמותה הכוללת במדינה. הגרף הבא מראה את התמותה הכוללת למיליון נפש השנה, ברזולוציה יומית, בהשוואה לממוצע של עשר השנים הקודמות. (במקרה הזה הנירמול לגודל האוכלוסייה נחוץ כי בישראל האוכלוסייה גדלה בכ-2% בשנה).

כפי שניתן לראות, הנתונים של השנה מתנדנדים סביב הממוצע הרב שנתי. בתחילת השנה, בפברואר ומארס, היו קצת פחות מתים מהממוצע. ביולי ואוגוסט היו קצת יותר מתים, אבל זה לא חריג בצורה בולטת, ונראה שלקורונה לא היתה השפעה ממשית על שיעור התמותה בישראל.

בחודש האחרון שיש עבורו נתונים נראית מגמת ירידה בשיעור התמותה. הבעיה היא שיש עיכובים בדיווח הנתונים, ולכן הנתונים האחרונים שמפורסמים נוטים להיות נתוני חסר. לכן סביר שהירידה בסוף הגרף היא לא אמיתית. מצד שני, כנראה שגם אין עלייה משמעותית מעבר לממוצע של השנים הקודמות.

תמונה מלאה על התמותה ב-2020 יחסית לעבר נקבל רק בסוף פברואר 2021, אבל אלא אם כן תתרחש קטסטרופה לא צפויה, סביר להניח שהמצב שתואר לעיל יהיה תקף גם עד סוף השנה. במלים אחרות, אף על פי שמספר המתים מקורונה בישראל הוא לא נמוך יחסית לעולם, הוא בו זמנית גם לא גרם לעלייה משמעותית במספר המתים הכולל יחסית לשנים קודמות. ההשפעה הגדולה של הקורונה היא בשלב זה פחות בריאותית ויותר כלכלית, ובמקרה של ישראל, גם פוליטית.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker