ברוכים הבאים לגל השלישי: הגרפים שישראל מפסידה בהם

הקורונה היא לא מגפה עונתית, ואין חיסון עדר. כל המודלים שהוצעו במארס ואפריל על עלייה ודעיכה לא מוכיחים את עצמם. המפתח להצלחה הוא עבודה נחושה ומסודרת תוך שיתוף פעולה של גורמי השלטון והציבור. בזה אנחנו הרבה פחות טובים

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

הממשלה החליטה על סגר שני החל מערב החג ולמשך 3 שבועות, כתוצאה מהעלייה בתחלואה בקורונה ומהכישלון המתמשך לקטוע את שרשרות ההדבקה. הנה פירוט של חלק מהנתונים שנמצאים ברקע ההחלטה הזו.

נתחיל עם מספר הבדיקות ומספר האבחונים. כפי שניתן לראות בגרף, מספר הבדיקות עלה באופן משמעותי בשבוע שעבר, ואילו מספר האבחונים עלה משמעותית בשבועיים האחרונים. בשבוע שעבר השיא היה ביום חמישי, עם כמעט 49 אלף בדיקות ו-4,219 מאובחנים חדשים. בשיא הגל השני, בסוף יולי, היו רק 2,129 מאובחנים חדשים ביום.

מקרי קורונה

אם מחלקים את מספר האבחונים במספר הבדיקות מקבלים את אחוז הבדיקות החיוביות (positive rate). זה נראה כך. בימים האחרונים שיעור הבדיקות החיוביות עולה שוב, ועבר לראשונה את השיעור שהיה בשיא הגל הראשון.

כשמסתכלים בשני הגרפים, רואים שתי תופעות מדאיגות:

1. בשבועיים האחרונים יש קורלציה כמעט מושלמת בין הבדיקות לאבחונים.

2. שיעור הבדיקות החיוביות גבוה.

שתי התופעות האלה ביחד מצביעות על האפשרות שבעצם התחלואה יותר גבוהה ממה שאנחנו רואים, ושמספר הבדיקות הוא שמגביל את מספר האבחונים. במלים אחרות, יש להניח שקצב התחלואה עכשיו עוד יותר גבוה מ-4,000 ביום, אנחנו פשוט לא מצליחים לבדוק מספיק כדי לגלות את זה. מצד שני, כמו בכל החודשים האחרונים, אין לנו מידע מסודר על מדיניות הבדיקות, אז קשה לדעת באמת מה השינויים האלה אומרים.

בגלל הבעיות עם קצב הבדיקות, תחלואה היא בכל מקרה לא מדד מאוד אמין למצב. יותר חשוב מספר החולים קשה, מספר המונשמים ומספר המתים. אלה מספרים יותר ודאיים, והם גם מה שמשפיע באופן משמעותי יותר על העומס במערכת הבריאות. הגרף הבא מציג את המדדים האלה.

מקרי קורונה קשים

כפי שניתן לראות כאן, עדיין אין קפיצה של גל שלישי כפי שהיה במספר הבדיקות והחולים. זה צפוי כי העלייה במספר החולים קשה והמתים צפוייה לקרות רק שבועיים או שלושה אחרי העלייה במספר החולים, והזמן הזה עוד לא עבר. אבל מדאיג לראות את העלייה הרצופה במספר החולים קשה לאורך כל הגל השני מאז אמצע יולי. מצד שני, לא היתה עלייה משמעותית במספר המתים. מספר המתים היומי המשיך להיות די נמוך לאורך כל התקופה.

לסיום, מעניין להשוות את המצב בישראל עם מדינות מעניינות אחרות. המדינות שבחרתי הן אלה שהיו בחדשות לאורך משבר הקורונה, למשל מדינות אירופיות שנפגעו קשה בגל הראשון וגם ארה"ב, ברזיל, וקוריאה. הבעיה היא איך להשוות מדינות שיש להן אוכלוסיות בגדלים שונים בתכלית. אני אעשה את זה בשתי צורות, שאף אחת מהן לא ממש טובה, אבל זה מה יש. הגרף הראשון מראה את התחלואה יחסית למה שהיה בשיא הגל הראשון (שמסומן בערך 100). זה מראה עד כמה כל מדינה הצליחה ללמוד מהניסיון.

מקרי קורונה יחסית לגל הראשון

כפי שניתן לראות, יש פרופילים שונים. ברוב המדינות הגל הראשון לא חזר על עצמו. יש כאלה, כמו שוודיה וארה"ב, שבהן הגל הראשון לא דעך אלא גדל והפך לגל שני, אבל כיום הגל השני הזה דועך. באוסטרליה היה גל שני דומה לראשון, ביפן הגל השני היה הרבה יותר גבוה (אבל בעצם הראשון היה די נמוך), ובצרפת וספרד הגל השני גדל עכשיו. בישראל הגל הראשון דעך לגמרי, הגל השני היה גבוה בהרבה (כולל יותר מבארה"ב וביפן), והגל השלישי שמתחיל עכשיו הוא כבר פי 6 יותר גדול מהגל הראשון. במלים אחרות, אנחנו מובילים בחוסר הצלחה לשמור על תחלואה נמוכה ולרסן את המגפה.

צורה אחרת להסתכל על הנתונים היא לא להשוות לגל הראשון, אלא להסתכל על התחלואה יחסית לגודל האוכלוסייה. גם זה בעייתי, כי התחלואה בכל הארצות לא מתפזרת באופן אחיד, ואם יש ריכוז תחלואה בארץ גדולה המספר לנפש יראה קטן. למשל, בסין רוב התחלואה היתה בעיר ווהאן במחוז חוביי. התחלואה לנפש בעיר היתה כמובן גבוהה יותר מהתחלואה לנפש במחוז. ואם מחלקים בכל אוכלוסיית המדינה, מקבלים שהתחלואה לנפש בסין היתה אפסית. אבל זה לא משקף את הפער בין העיר ווהאן לבין שאר המדינה. בכל אופן, אין אמצעי נירמול יותר טוב, אז נשתמש בתחלואה לנפש. התוצאה בגרף הבא.

מקרי קורונה למיליון תושבים

כפי שניתן לראות, גם במדד הזה אנחנו "מככבים", עם תחלואה לנפש גבוהה בהרבה מכל המדינות האחרות בהשוואה הזו.

עוד דבר שאפשר לראות הוא שהקורונה היא לא מגפה עונתית, ואין חיסון עדר. כל המודלים שהוצעו במארס ואפריל על עלייה ודעיכה לא מוכיחים את עצמם. יש מקומות שהמחלה נשארת ברמה די קבועה במשך כמה חודשים. יש מקומות שמצליחים להוריד אותה ואז היא חוזרת. אנחנו מובילים בזה. המפתח להצלחה הוא עבודה נחושה ומסודרת תוך שיתוף פעולה של גורמי השלטון והציבור. בזה אנחנו הרבה פחות טובים.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker