שיטת הפעולה של נתניהו שכולם צריכים לדבר עליה

קצב האירועים והמשברים שחווה ישראל מקשה לעקוב אחר נושא חשוב שעומד על הפרק: מינויים של מפכ"ל חדש למשטרה ופרקליט מדינה. כך הדרג המקצועי נהפך לתלוי יותר בדרג הפוליטי

דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: אורן בן חקון

קצב האירועים והמשברים שחווה ישראל מקשה לעקוב אחר נושא חשוב שעומד על הפרק: מינויים של מפכ"ל חדש למשטרה, פרקליט מדינה – ובהמשך גם יועץ משפטי לממשלה. התחושה היא תחושה של  דז'ה-וו. כבר היינו בסיפור שבו נאשם בפלילים בוחש במינוי היועץ המשפטי לממשלה - שיהיה אחראי על הליכים משפטיים נגדו - פרשת בראון-חברון. בזכות היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, שהחליט לא להעמיד לדין אף אחד מהמעורבים, הסיפור חוזר על עצמו.

בפרשה היו מעורבים ראש הממשלה בנימין נתניהו, אריה דרעי, שר המשפטים דאז צחי הנגבי, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז אביגדור ליברמן. באופן מדהים, אף על פי שעברו 23 שנים, שניים מהמעורבים נמצאים שוב באותם תפקידים ובאותה סיטואציה. שני המעורבים האחרים עדיין בכנסת.

סאגת המינוי של בכירים במערכת המשפט היא חלק מסאגה גדולה הרבה יותר. כבר שנים שנתניהו משתהה במינוי בכירים בכל זרועות השלטון, כדי להגדיל את כוחו ואת התלות של הדרג המקצועי בדרג הפוליטי. במצב כזה התפקיד ממולא על ידי ממלא מקום. מי שאחראי על המינוי יכול להיות מרוצה ממצב שכזה בגלל שתי סיבות.

ראשית, לממלא מקום אין את אותו מעמד כמו למינוי קבוע. אפשר להחליף אותו ויותר קשה לו להתנגד לדרישות ממנו. שנית, אם הממלא מקום שואף להתמנות לתפקיד באופן קבוע, הוא ייטה לפעול לפי הרצון של מי שאחראי על המינוי.

נתניהו השתמש בשיטת הפעולה הזאת מספר פעמים. כפי שרואים בתרשים הבא, לפני עידן נתניהו מקרים כאלה היו מעטים ונדירים. אצל אף ראש ממשלה אחר לא היו יותר משני מקרים של מינוי זמני מתוך כל התפקידים שבדקתי. אצל נתניהו היו לא פחות מ-14 מקרים, כולל ארבע מקרים שבהם הוא השאיר את אותו התפקיד בידי ממלא מקום פעמיים.

כהונתו של יוחנן דנינו כמפכ"ל המשטרה הסתיימה ב-30 ביוני 2015. מחליפו רוני אלשיך נכנס לתפקיד רק ב-3 בדצמבר 2015. כשאלשיך פרש בשלושה בדצמבר 2018, עדיין לא מונה לו מחליף. זה המצב כבר שנה ושמונה חודשים. התירוץ לכך הוא שלא יכולים היו למנות מפכ"ל חדש בזמן של ממשלת מעבר, אבל הוא לא משכנע. בשני המקרים, של דנינו ושל אלשיך, סיום הכהונה היה ידוע מראש והיה מספיק זמן לחפש מחליף עוד לפני המשבר הפוליטי של השנה וחצי האחרונות – ולמנות אותו.

ההשלכות של ההתנהלות הזאת ניכרות כל פעם שיש בעיות בקנה מידה חריג, כמו למשל הפגנות האתיופים בשנה שעברה או המחאה בבלפור כעת. רבים מייחסים את התנהלות משטרת ירושלים לניסיונות של מפקד המחוז למצוא חן בעיני השר שימנה את המפכ"ל הבא.

פרקליט המדינה הוא האחראי על ניהול הליכים משפטיים מטעם המדינה. לא יעלה על הדעת שנאשם בפלילים יהיה מעורב בהליכים למינוי בעל תפקיד כזה. זו גם אחת הטענות נגד האפשרות שראש ממשלה או שר יכהנו כשמתנהל נגדם הליך פלילי. למרות זאת, האופציה הזאת נלקחה בחשבון על ידי נתניהו ושר המשפטים לשעבר, אמיר אוחנה. גם המצב כיום הוא בלתי סביר, כאשר את תפקיד ממלא המקום של פרקליט המדינה מבצע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

הליך מינויו של מנכ"ל ביטוח לאומי – סיבה לדאגה

נציב שירות המדינה הוא אחד התפקידים היותר אפורים, אבל גם אחד החשובים בשירות הציבורי. הוא אחראי על פקידי הממשלה – כולל על מינויים, קידומים ופיטורים. בנוסף, נציבות שירות המדינה אחראית על "הבטחת ערכיו, מצוינותו והתנהלותו התקנית של שירות המדינה". במלים אחרות, על כך שמשרתי הציבור יהיו חפים מאינטרסים זרים ויפעלו באופן נקי לטובת הציבור.

למרות זאת, כאשר נציב שירות המדינה לשעבר, שמואל הולנדר, פרש ב-30 בנובמבר 2010 לאחר 14 שנים בתפקיד, עדיין לא היה לו מחליף. הנציב שהגיע אחריו, משה דיין, נכנס לתפקידו רק ב-1 ביוני 2011. כאשר הוא פרש ב-1 ביוני 2017, עדיין לא נמצא מחליף. הנציב הנוכחי, דניאל הרשקוביץ, נכנס לתפקיד רק שנה ורבע מאוחר יותר, ב-12 בספטמבר 2018.

היועמ"ש, אביחי מנדלבליטצילום: אמיל סלמן

הביטוח הלאומי אחראי על גביית תשלומים וחלוקת קצבאות בשווי עשרות מיליארדי שקלים בשנה, שתומכות באחוז ניכר מהאוכלוסייה. למרות זאת, במשך 11 חודשים, מסוף דצמבר 2016 עד תחילת דצמבר 2017, לביטוח הלאומי לא היה מנכ"ל. במקרה הזה ההליך היה כמעט תקין. מאיר שפיגלר נבחר לתפקיד בזמן סביר, והיה אמור להחליף את המנכ"ל הקודם, שלמה מור יוסף, תוך זמן קצר. אבל מינויו עוכב על ידי היועץ המשפטי לממשלה כדי לבדוק תלונות על התנהלותו בתפקיד קודם.

בסופו של דבר שפיגלר נוקה מכל חשד ונכנס לתפקיד שלו יועד. תקלות כאלה הן דבר שקורה. ובכל זאת, העובדה שהמוסד הזה נשאר ללא מנכ"ל כל כך הרבה זמן מדאיגה, בפרט בתקופה של אי ודאות בנוגע לאיתנות האקטוארית של המוסד והיכולת שלו לשלם קצבאות בעתיד.

פוטרו לאחר שביצעו את תפקידים

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר סיים את תפקידו ב-30 ביוני 2013. מחליפתו קרנית פלוג נכנסה לתפקידה באופן רשמי רק ב-13 בנובמבר 2013. לפני כן היתה במעמד של ממלאת מקום במשך ארבעה חודשים וחצי. מחליפה אמיר ירון נכנס לתפקיד חודש לאחר פרישתה.

כיום זה נראה כמו זיכרון רחוק, אבל לפני קצת יותר מחמש שנים הפעיל נתניהו את כל כובד משקלו כדי להעביר את מתווה הגז, שהעניק הטבות מופלגות למונופול הגז של יצחק תשובה ונובל אנרג'י. ראש רשות ההגבלים העסקיים דיויד גילה וראש רשות החשמל אורית פרקש הכהן פרשו או הופרשו מתפקידם לאחר התנגדותם למתווה הגז – כלומר מכיוון שהם ביצעו את התפקיד שאליו מונו. הפרישה שלהם לא היתה מתוכננת מראש, אבל עדיין היה מספיק זמן למצוא מחליפים.

תפקידו של נציב הכבאות אולי פחות מוכר ממפכ"ל המשטרה, אבל בעתות חירום יש לו חשיבות רבה. ובכל זאת, במשך עשרה חודשים, מתחילת מאי 2016 עד סוף פברואר 2017, לא היה נציב כבאות והצלה - אלא רק ממלא מקום.

השיא מבחינת אורך כהונה כממלא מקום שמור לניר שוויקי. שוויקי מכהן כממלא מקום מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מאז 2015. הרשות השנייה היא הגוף המפקח על כל השידורים המסחריים. אבל נראה שאין לממשלה שום רצון בקיום פיקוח כזה או באפקטיביות שלו. בנוסף לתפקיד המנכ"ל, גם תפקידי ראש הלשכה המשפטית, תחום התוכן, ותחומי הכספים והמנהל אינם מאויישים.

במערכות הבחירות האחרונות פנקס הבוחרים הודלף מספר פעמים על ידי אפליקצית אלקטור שבשימוש הליכוד. במדינה מתוקנת דליפת מידע בסדר גול כזה היתה מרעידה את אמות הסיפים. אצלנו זה עבר בלי שום סנקציה ממשית, בין היתר בגלל החולשה של הרשות להגנת הפרטיות, ואולי גם כי מפלגת הליכוד היא מפלגת השלטון.  

לרשות הפרטיות (או בשמה הקודם, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע) היו רק שני ראשים מאז שהוקמה ב-2006. היו לה גם שני ממלאי מקום. כשיורם כהן, מי שהקים את הרשות, פרש בסוף יולי 2012, לקח יותר משנה וחודשיים עד שאלון בכר מונה להחליף אותו. בכר פרש בינואר 2019, ומאז הרשות מנוהלת על ידי ממלאת מקום.

ב-2007 המליצה ועדת סדן על הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית. היא הוקמה ב-2013 (בהשפעת המחאה החברתית וועדת טרכטנברג). הרשות מפקחת על חברות שמספקות שירותי תחבורה ציבורית. חבל שאחרי שראש הרשות הראשון סיים את תפקידו בסוף נובמבר 2017, לקח יותר משנה – עד ינואר 2019 – עד שמונה לו מחליף.

ההתנהלות הזו לא מוגבלת רק לגופים ממלכתיים. היא קיימת גם בגופי מטה ובמגוון תפקידים זוטרים יותר. המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה (מל"ל), שעליו הוטל לנהל את ההתמודדות עם הקורונה, היה בלי ראש מטה בין 2015 ל-2017. רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה כדי לנהל משברים בעורף (ואפילו כוללת התייחסות ספציפית למגפות בהגדרת התפקיד שלה), מנוהלת על ידי ממלאי מקום מנובמבר 2019. רוב הסמכויות שלה הועברו לפיקוד העורף. גם תפקיד ראש מטה ההסברה הלאומי פנוי מאז תחילת 2019, מה שהיה בין הגורמים שהובילו לחוסר תיאום וחוסר יעילות בדברור הטיפול במשבר. באופן לא מפתיע, כל הגופים האלה הם חלק ממשרד ראש הממשלה.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker