הגל השני של קורונה בעיצומו – אבל האם המצב חמור יותר?

מספר החולים בקורונה ממשיך כנראה לעלות, אבל עם אפשרות לבלימת העלייה במקרים חמורים. המצב לא באמת מחמיר ובשלב זה הנתונים מוכיחים שאין אינדיקציות לסכנה שהמצב יצא משליטה. לכן אין סיבה או הצדקה להחמיר בתגובה

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

הגל השני של קורונה בעיצמו. מצד אחד, מצד שני, אם מסתכלים בעיון בנתונים, נראה שיש מגמת התייצבות. לא במספר המקרים, אלא במספר המקרים הקשים ומקרי המוות – הנתונים החשובים והמשמעותיים יותר.

מקרי קורונה ומצב חולים

העלייה במדדים החשובים התחילה לקראת סוף יוני, חודש אחרי התחלת העלייה במספר המקרים. שימו לב שהגרף הזה בסקלה לוגריתמית, ואפשר לראות עלייה בקו אלכסוני די ישר – זה נמשך עד באחרונה. אבל בשבוע האחרון מגמת העלייה הזו נבלמה. האם הגל השני מיצה את עצמו ואפשר לקוות לסיומו?

כדאי להסתכל גם בגרף של מספר הבדיקות והמקרים החדשים. מוסכם שאלה נתונים בעייתיים, בעיקר בגלל החשש מכך שמספר הבדיקות משפיע על מספר האבחונים. אבל דווקא בשל כך שינוי ביחס בין שני הנתונים האלה יכול להיות מעניין.

בדיקות ומקרי קורונה

מה שהגרף מראה הוא שבגל השני מספר האבחונים התחיל לעלות רק באמצע יוני, כשלושה שבועות אחרי התחלת העלייה בבדיקות. אבל יותר חשוב, מספר האבחונים עלה יותר מהר מהעלייה במספר הבדיקות. והכי חשוב: בשבוע האחרון הוא עדיין עלה קצת, למרות מגמת ירידה במספר הבדיקות. זה הפוך ממה שראינו בשלהי הגל הראשון, אז מספר האבחונים ירד אף על פי שמספר הבדיקות עלה.

המצב כיום מצביע על כך שהגל השני בעצם עוד לא דועך. מה שמחזיר אותנו לשאלה הקבועה של איכות הנתונים, ובפרט הבדיקות והאבחונים. כאן נראה שאפשר להצביע על שיפור לעומת הגל הראשון. אני מבסס את זה על הגרף הבא, שמתאר את הסימפטומטיות של הנבדקים והמאובחנים.

בדיקות חיוביות ובדיקות שליליות

נתחיל בעמודות הצבעוניות. הגובה הכולל של העמודות מייצג את אחוז הבדיקות החיוביות (אבחונים) מתוך כלל הבדיקות שעבורן התקבלו תוצאות. האחוז הזה נמצא במגמת עלייה מאז תחילת יוני. עלייה כזו היא אינדיקציה להתפשטות המחלה – אבל רק בתנאי שהבדיקות משקפות את מצב האוכלוסייה.

בתוך העמודות הצבעוניות, יש הבחנה לפי מספר הסימפטומים של הנבדקים. בגל השני בערך לחצי מהמאובחנים לא היו סימפטומים בכלל. זאת בניגוד לגל הראשון, שבו הרוב המכריע של הבדיקות בוצעו אצל מי שהיו לו סימפטומים חשודים. המסקנה היא שוב שהנתונים בגל השני יותר טובים ויותר משקפים, כי הם כוללים זיהוי טוב יותר של חולים שלא היו חשודים מלכתחילה.

בנוסף, הקו בגרף מתאר את אחוז הבדיקות שהובילו לתוצאה שלילית, אף על פי שלנבדק היו סימפטומים – כלומר הוא נראה חולה, אבל בעצם לא היה חולה. כפי שניתן לראות, בגל הראשון הקו הזה משתולל. העליות והירידות החדות האלה היו תוצאה של שינויים במדיניות הבדיקות, כשבשבועות מסוימים בדקו כל מי שהיה קצת מצונן (ואז היו המון שנבדקו ויצאו שליליים), ובשבועות אחרים לא. בגל השני, לעומת זאת, אחוז הבדיקות השליליות של נבדקים סימפטומטיים הוא די קבוע ועומד על פחות מאחוז אחד.

מזה ניתן להסיק שתי מסקנות. ראשית, מדיניות הבדיקות התייצבה ולכן הנתונים עקביים. שנית, יש הצלחה בהפעלת מנגנון הבדיקות באופן יעיל. לראיה, בין הנבדקים שיש להם סימפטומים, אחוז גדל אכן מאובחנים כנשאים של הנגיף, ובמקביל אחוז התוצאות השליליות נשאר קבוע ונמוך. בין הנבדקים שאין להם סימפטומים, גם אחוז גדל מאובחנים כחולים, ובמקביל אחוז השליליים יורד במקצת (לא רואים את זה ישירות בגרף, אבל אם אחוז החיוביים עולה משתמע שאחוז השליליים יורד). הבעיה שהנתונים על הסימפטומטיים מתפרסמים בעיכוב של שבוע, אז לא ידוע עדיין אם הם השתנו בימים האחרונים וכיצד.

המסקנה בסופו של דבר היא שהנתונים כנראה משתפרים, והבדיקות הן לא גורם מגביל או משפיע במידה משמעותית על התוצאות. בנוסף, מספר החולים בקורונה ממשיך כנראה לעלות, אבל עם אפשרות לבלימת העלייה במקרים חמורים. מסקנה נוספת היא שהמצב לא מחמיר, וכתוצאה אין סיבה או הצדקה להחמיר בתגובה. צריך להמשיך להיזהר ולעטות מסיכות במקומות סגורים. אבל בשלב זה אין אינדיקציות לסכנה שהמצב יצא משליטה.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker