המספרים מוכיחים: התגובה ההיסטרית לגל השני של הקורונה אינה מוצדקת

הגל השני כיום הוא בערך פי שלושה ממהגל הראשון בשיאו, אבל יש לקחת בחשבון שהמספרים מטעים כי מספר המאובחנים שאין להם סימפטומים גבוה. גם לממד הזמן יש משמעות וניתן לראות שהגל הנוכחי איטי יותר

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

לפני חודש היו סימנים ראשונים לגל שני של קורונה., אבל לא היה ברור עד כמה זה נובע מעלייה במספר הבדיקות או שזה אמיתי. אז חיכיתי לראות איך הדברים יתפתחו.

עכשיו אפשר כבר לומר שהגל השני אמיתי, הנה הגרף המעודכן, שבו אפשר לראות את ההתפתחויות בחודש האחרון. מצד אחד, מה שרואים הוא שיש עלייה במספר החולים הקשים ובמספר המתים. מצד שני, המספרים לא מאוד גבוהים.

עלייה במספר החולים הקשים

ההבדל המעניין ביותר מהגל הראשון הוא ממד הזמן. הגל הראשון היה מהיר: עלייה מהירה במספר החולים, שבוע אחרי זה עלייה דומה במספר החולים קשה ושבועיים יותר מאוחר גם עלייה במספר המתים. בגל השני, לעומת זאת, מספר החולים התחיל לעלות בסוף מאי, אבל מספר החולים קשה רק בתחילת יולי – אחרי חמישה שבועות. בנוסף, העלייה בכמות החולים קשה והמתים פחות תלולה. זה סימן נוסף לכך שהגל השני פחות חמור ואין הצדקה לתגובות ההיסטריות וסמכויות החירום שהממשלה נוטלת לעצמה.

עוד הבדל הוא הקשר  בתחילת הגל הראשון, בסוף מארס ותחילת אפריל, היה מתאם כמעט מושלם בין מספר הבדיקות לבין מספר האבחונים. כתוצאה מכך היה ברור שבשלב ההוא האבחונים שיקפו רק את הבדיקות ולא את המצב בפועל. בהמשך הקשר התרופף ומספר האבחונים ירד למרות עלייה במספר הבדיקות. בגל השני המצב התהפך: הפעם מספר האבחונים עלה מהר יותר ממספר הבדיקות. במלים אחרות, אחוז הבדיקות החיוביות עולה. זה יכול להצביע על מיקוד טוב יותר של הבדיקות וזיהוי מקרים חשודים. לחילופין, זה יכול להצביע גם על עלייה גדולה יותר במספר החולים.

הקשר בין מספר הבדיקות למספר האבחונים

מעניין במיוחד להשוות את המצב בישראל למצב במדינות אחרות. הבעיה בהשוואה כזו היא שבמדינות שונות מספר המקרים מאוד שונה. כדי לאפשר השוואה צריך מכנה משותף. בגרף הבא בחרתי להשתמש בגל הראשון בתור המכנה המשותף. בכל מדינה אני מראה את מספר המקרים החדשים בכל שבוע יחסית לשיא של הגל הראשון. כך, בקו שמתאר את התפרצות הקורונה בכל מדינה, השיא של הגל הראשון הוא "100". אם הגל השני (במידה שהוא קיים) יותר קטן, הערך שלו יהיה קטן מ-100. אם הוא יותר גדול, הערך יהיה גדול מ-100.

ישראל בהשוואה לשאר העולם

מהגרף אפשר לראות שבסין, המדינה הראשונה שבה פרצה הקורונה לא היה גל שני. בקוריאה הדרומית, שגם בה הקורונה פרצה מוקדם, היה גל שני קטן למדי והוא הגיע לבערך 10% מהגל הראשון. ברוב המדינות האירופאיות ש"כיכבו" לרעה בגל הראשון – איטליה, ספרד, צרפת, וגם גרמניה ונורווגיה – גם לא היה גל שני אחרי הדעיכה של הגל הראשון. בבריטניה וקנדה הדעיכה לקחה הרבה יותר זמן, ורק עכשיו הגל הראשון נגמר. בקנדה אולי יש ניצנים של גל שני, אבל צריך לחכות ולראות.

מתוך המדינות המוצגות רק בארבע יש גל שני מובהק. במספרים אבסולוטיים הגל הגדול ביותר כמובן הוא בארה"ב, שבה הגל השני מהווה המשך כמעט ישיר של הגל הראשון. יחסית לשיא שנקבע בתחילת אפריל, מספר המקרים החדשים כל יום בארה"ב יותר מכפול. ביפן ואוסטרליה, לעומת זאת, יש בבירור גל שני, אבל לפחות בינתיים הוא עדיין יותר קטן מהגל הראשון.

בישראל, לעומת זאת, הגל השני כיום הוא בערך פי שלושה מהגל הראשון בשיאו. עם זאת יש לסייג ולומר שמספר האבחונים תלוי גם במספר הבדיקות ובמיקוד שלהן, ולכן אי אפשר להיות בטוחים בכך שבאמת מספר החולים גדול יותר. להיפך, כיוון שבגל השני מספר המאובחנים שאין להם סימפטומים גבוה, ייתכן שבעצם מספר החולים בגל הזה לא יותר גבוה מבגל הראשון ושבגל הראשון פשוט לא מצאנו אותם.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker