בין סיפוח לאפרטהייד: ארבעה מונחים שמלמדים כיצד ניתן להשפיע על דעת הקהל

רק לפני שבועיים היינו בטוחים שעוד רגע נספח חלק מהגדה. דו"ח של מכון זולת יכול להסביר כיצד ההתייחסות של כלי תקשורת לסוגיה מסוימת, משפיעה על הדרך שבה הציבור מרגיש לגביה

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

בגלל קצב האירועים פה קשה לזכור, אבל רק לפני שבועיים היינו בטוחים שאנחנו או-טו-טו מספחים לפחות חלק משטח הגדה. האמת, בעקבות הסחרור המתגבר סביב מעשי הממשלה זה יכול לקרות מחר (ו') בבוקר בלי שום התראה נוספת. אבל זה לא באמת החלטה של רגע. הדיבורים על סיפוח תמיד היו, והתגברו מאוד עם פרסום "תוכנית השלום" של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בינואר.

איך מדברים על סוגיה בצורה שמשפיעה על דעת הקהל ואולי גם על הוצאתה לפועל. מכון זולת פירסם דו"ח על מכבסת המילים בתקשורת הישראלית, ועל איך הדיבור על אפרטהייד נדחק לטובת דיבור על החלת ריבונות. יש לזה שני ממדים. מצד אחד, אפשר להסתכל על הדיווחים בתקשורת לפי חתך של מונחים, ולשאול באיזו מידה כלי תקשורת שונים משתמשים בהם. מצד שני, אפשר להסתכל על זה לפי חתך כלי תקשורת, ולשאול באיזה מונחים כל אחד מעדיף להשתמש. אני אציג כאן את שתי האפשרויות.

טקס החתימה על תוכנית המאה בבית הלבןצילום: קובי גדעון / לעמ

הנתונים עצמם נקצרו מגוגל. בחיפוש בגוגל אפשר להגדיר כל מיני סינונים. אני השתמשתי בשניים: סינון של חדשות בניגוד לחיפוש כללי, וסינון לפי שנים. זה מאפשר לראות איך השימוש במונחים משתנה עם הזמן. כיוון שההקשר הוא שיח הסיפוח שצובר באחרונה תאוצה, אני מסתפק בנתונים מארבע השנים האחרונות.

המונחים שהסתכלתי עליהם הם הסיפוח, תוכנית המאה של טראמפ, החלת ריבונות ואפרטהייד. מכיוון שהחיפוש הוא אחרי מינוח מסוים כל פעם, בדקתי את המלים "סיפוח", "הסיפוח", "תוכנית המאה" ו"עסקת המאה" - בצירוף עם שמו של טראמפ. זה עוזר לסנן כל מיני דברים שזכו לתואר "תוכנית/עסקת המאה" בתחומי העסקים או הספורט למשל. כלי התקשורת שנבדקו הם אתרי אינטרנט של ישראל היום, הארץ, מעריב, ynet, וואלה.

נתחיל עם המונחים. הדיבור הגובר על סיפוח גרם לעלייה בשימוש בכל המונחים חוץ מאפרטהייד. המונח שהשימוש בו עלה בתלילות הרבה ביותר הוא "עסקת המאה", אבל זה קרה כבר בשנה שעברה. השנה יש עלייה בשימוש במלים "החלת ריבונות". זה בולט במיוחד אם זוכרים שהנתונים מהשנה הם רק עבור ששה חודשים.

באופן לא מפתיע, ישראל היום הוא המקור שמשתמש יותר מכל אחד אחר במונח "החלת ריבונות", ואילו הארץ משתרך מאחור וממעט להשתמש בו. בשימוש במונחים "סיפוח" ו"אפרטהייד" התמונה הפוכה: הארץ משתמש בהם הרבה יותר מהאחרים, וישראל היום פחות. השימוש במונח "אפרטהייד" נראה די יציב בכל המקורות חוץ מבהארץ. הירידה הקלה השנה שרואים בגרף נובעת כנראה מכך שמדובר בנתונים על חצי שנה בלבד.

כשמשווים את המקורות, מסתבר שוב שהארץ וישראל היום הם השונים ביותר. הארץ מתייחד בנפח הפעילות: מספר ההופעות של מונחים שקשורים לסיפוח (ובפרט המונח "סיפוח" עצמו) הוא הגבוה ביותר בעיתון הארץ, בהפרש ניכר על כל האחרים. ישראל היום, לעומת זאת, הוא העיתון שבו מונחים כאלה זוכים לחשיפה הנמוכה ביותר.

מעבר לכך, ישראל היום מתייחד גם בבחירת המונחים שהוא משתמש בהם. בכל המקורות פרט לישראל היום המונח המוביל בהפרש ניכר השנה הוא "סיפוח". רק בישראל היום שני המונחים המתחרים, "עסקת המאה" ו"החלת ריבונות", זוכים לחשיפה לא פחותה. אז אכן יש קשר בין תודעה לבין בחירת המלים. אבל כפי שישראל היום מדגימים, אולי זה לא השימוש בשפה שמשפיע על תודעת הקוראים, כמו תודעת העורכים שמשפיעה על השימוש בשפה שלהם.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker