למרות הקורונה: שיעור התמותה השנה נמוך במיוחד

לקורונה יש השלכות על שיעורי התמותה במקרים שאינם מוות ישיר מהמחלה. למשל, הסגר והקטנת הפעילות החברתית והכלכלית הובילו להקטנה ניכרת בנסועה, אז אולי יש פחות מתים מתאונות דרכים. מצד שני, הסגר גם גרם לעלייה באלימות משפחתית, כולל כמה מקרי רצח שהגיעו לכותרות

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

בכל העולם עוקבים בחודשים האחרונים אחרי מספר המתים מקורונה. המובילה בהפרש ניכר היא ארה"ב, עם קרוב ל-120 אלף מתים. אחריה ברזיל ובריטניה עם יותר מ-40 אלף. בישראל מספר המתים נמוך למדי, ועבר לפני כמה ימים את סף ה-300 בלבד.

אבל הנתונים האלה בעייתיים משתי בחינות. ראשית, לא ברור שכל המתים מקורונה אכן מאובחנים כך. למשל, יש מדינות שבהן מדווחים רק על מתים מאובחנים בבתי חולים, ומי שמת בבית לא מאובחן. בנוסף, ייתכן שיש למגפה השלכות על מקרי מוות אחרים. בשיא הסגר היו מי שהעלו את החשש שהדגש החזק שהושם על טיפול בקורונה יבוא על חשבון הטיפול במחלות אחרות כמו מחלות לב וסרטן, ותהיה עלייה בתמותה ממחלות אלה. מנגד, הסגר והקטנת הפעילות החברתית והכלכלית הובילו להקטנה ניכרת בנסועה, אז אולי יש פחות מתים מתאונות דרכים. מצד שני, הסגר גם גרם לעלייה באלימות משפחתית, כולל כמה מקרי רצח שהגיעו לכותרות.

השורה התחתונה היא שיש הרבה השלכות לשני הכיוונים, וקשה לכמת את כולם. אבל אפשר לעקוף את הבעיה על ידי עיון בנתוני התמותה הכוללים. נתונים כאלה, שפורסמו באחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כוללים את כל המתים מכל הסיבות. אז אפשר לראות אם היתה למגפה הקורונה השפעה, ובפרט אם היתה תמותה עודפת השנה בהשוואה לשנים קודמות – בלי צורך להתחקות אחרי כל סיבות המוות בנפרד.

התוצאה של בדיקה כזו היא שעונת החורף האחרונה, חורף 2020-2019, היא אחת משתי העונות שבהן מתו הכי מעט אנשים ב-20 השנים אחרונות. במלים אחרות, בישראל השנה הזו לא חריגה בכך שהיתה מגפה ומתו המון אנשים, אלא בדיוק להיפך: היא חריגה בכך שמתו יחסית מעט, למרות וכולל הקורונה. היא התחילה כך עוד לפני הקורונה, ולמגפת הקורונה לא היתה בעצם שום השפעה משמעותית.

 הנה הנתונים שמראים את המסקנה הזו:

הגרף הראשון מראה את נתוני התמותה הגולמיים שפורסמו על ידי הלמ"ס, יחד עם הממוצע היומי בכל חודש (הקו השחור). שני דברים בולטים בגרף הזה: יש מחזור שנתי מובהק עם יותר מתים בחודשי החורף, ויש מגמת עלייה מתונה שקשורה יש להניח לגידול באוכלוסייה.

מספר מתים ליום

המחזור השנתי אומר שכדי להבין מה קורה צריך להסתכל על שנה בתור טווח הזמן הבסיסי. זה קצת לא נוח כי לפי לוח השנה הלועזי שאנחנו (והלמ"ס) משתמשים בו השנה מתחלפת בדיוק ב"שיא העונה" בחורף. אז לצורך הניתוח אני אסתכל על שנים שמתחילות ביולי ומסתיימות ביוני שאחריו. זה יאפשר לראות מה קורה בכל עונת חורף בשלמותה.

העלייה עם גידול האוכלוסייה אומרת שלא נכון יהיה להסתכל על מספרי המתים האבסולוטי. אם רוצים לראות עד כמה (אם בכלל) השנה חורגת מהממוצע של שנים קודמות, צריך לנרמל את הנתונים לפי גודל האוכלוסייה. אני אעשה זאת על ידי חישוב מספר מתים למיליון נפש בכל שנה.

הגרף הבא משלב את שתי התובנות האלה. מה שהוא מראה זה את מספר המתים המצטבר לאורך השנה, כאמור מיולי עד יוני שאחריו. בגדול זה קו שעולה באופן די ישר בקצב של כ-15 מתים למיליון נפש ליום. אבל מה שמעניין אותנו זה הסטיות מהקו הישר הזה. סוג אחד של סטייה כבר פגשנו: בחורף יש יותר מתים מבקיץ, אז באמצע הגרף השיפוע קצת יותר תלול מבקצוות.

אבל העיקר בגרף הזה הוא האפשרות להבחין בין שנים. כל שנה מיוצגת על ידי קו נפרד. כפי שניתן לראות, יש שנים שבהן שיעור המתים גבוה בצורה משמעותית מבשנים אחרות. ההפרש המצטבר בסוף השנה בין השנה שבה היו הכי מעט מתים (2018-2017) לבין השנה שבה היו הכי הרבה (2002-2001) הוא 941 מתים למיליון נפש. זה 17.5% מהממוצע שהוא 5375 מתים למיליון נפש בשנה.

העונה הנוכחית עוד לא נגמרה – הנתונים שפורסמו הם עד סוף מאי בלבד. אבל לפי המגמה עד כה, השנה הנוכחית (2020-2019) חופפת במידה רבה ל-2018-2017, שבה מספר המתים הכולל היה הנמוך ביותר ב-20 השנים האחרונות. אפשר גם לראות שהקו שמתאר את השנה הנוכחית נמצא בתחתית קבוצת הקווים מההתחלה, ביולי שעבר. מכאן המסקנה שהתמותה השנה היא נמוכה באופן חריג, ושהקורונה לא השפיעה על זה, לא לכאן ולא לכאן. זאת בניגוד לשנים שבהן היתה תמותה רבה יחסית בחורף, כמו 2017-2016, 2007-2006, ו-2005-2004.

הקווים, שמייצגים את השנים צבועים בגווני אפור שונים, יותר כהים ככל שמדובר בשנה יותר קרובה. כפי שניתן לראות, הקווים הגבוהים יותר גם בהירים יותר. זה אומר שיש ירידה בשיעור המוות הממוצע עם השנים. אז להשוות את השנה האחרונה עם כל 20 השנים מאז שנת 2000 יכול להיות מטעה – צריך להתמקד בשנים האחרונות. הגרף האחרון מראה באופן פרטני את נתוני התמותה היומית בחודשים האחרונים על רקע הממוצע של 10 השנים הקודמות. את הממוצע חישבתי ברזולוציה של שבוע, כדי "להחליק" קצת את הנתונים.

תמותה 2020

כפי שניתן לראות, יש תנודות חזקות מיום ליום. לפעמים זה מתחת לממוצע הרב שנתי, ולפעמים מעל. באפריל, בשיא המגפה, זה נטה להיות מעל, אבל לא בצורה חריגה במיוחד (הנתונים הנמוכים במיוחד בסוף מאי עדיין לא סופיים, וייתכן שיעודכנו בהמשך).

תודה מיוחדת לגאי זומר שיזם את פרסום הנתונים והפנה אותי אליהם.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות