למרות הנתונים הבעייתיים - המצב בשליטה

מספר המקרים המאובחנים שמשרד הבריאות מדווח לא משקף את מספר הנדבקים בנגיף, אלא את פעילות הבדיקות של המשרד. זה לא בסיס שאפשר לבנות עליו אסטרטגיית יציאה. למזלנו יש מדדים אחרים, יותר אובייקטיביים

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בעיה מרכזית בתכנון המהלכים לקראת הקלה אפשרית של המגבלות על הציבור היא האמינות של הנתונים. המגבלות הרי הוטלו כדי להקטין את שיעור ההדבקה בנגיף, אז כדי לבדוק אם זה עובד צריך נתונים אמינים על הדבקות - אבל הנתונים של משרד הבריאות על הדבקות לא אמינים.

אפשר להדגים זאת על ידי המתאם בין מספר הבדיקות שנעשות ומספר המקרים המאובחנים. כפי שאפשר לראות בגרף, המתאם מצוין. כשמספר הבדיקות יורד ביום מסוים, מכל סיבה שהיא, מספר האבחונים יורד אתו, ולהיפך. המשמעות היא שמספר המקרים המאובחנים שמשרד הבריאות מדווח לא משקף את מספר הנדבקים בנגיף, אלא את פעילות הבדיקות של המשרד. זה לא בסיס שאפשר לבנות עליו אסטרטגיית יציאה.

בדיקות קורונה שבוצעו

אז מה בעצם המצב לאשורו? למזלנו יש מדדים אחרים, יותר אובייקטיביים. שני מדדים כאלה הם מספר החולים במצב קשה ומספר המתים. אפשר להניח שמספר החולים קשה ומספר המתים מקורונה (תוך הבחנה ממוות מסיבות אחרות) ידועים במידה רבה של ודאות, וזה לא תלוי במשטר הבדיקות של משרד הבריאות.

הגרף הבא מראה את המספר המצטבר של חולים קשה ומתים לאורך הזמן, בהשוואה למספר האבחונים.

מקרי קורונה

כפי שניתן לראות, המקרים הקשים עולים בקצב יותר אטי ממה שהאבחונים עלו, ומקרי המוות בקצב עוד יותר אטי. למקרים הקשים ולמקרי המוות היתה פאזה אקספוננציאלית של 10 ימים עד שבועיים (החלק מהגרף שמתאים לקו ישר), ואחרי זה יש התמתנות הדרגתית. זאת, בניגוד לאבחונים שגדלו באופן אקספוננציאלי במשך חודש. התמונה הזו יותר דומה למה שרואים בארצות אחרות.

אז עכשיו אפשר לומר יותר בוודאות שאכן יש מיתון בהתפשטות המגפה. אמנם עדיין מתווספים מקרים קשים ומקרי מוות, אבל בקצב אטי יותר. בנוסף, אם מסתכלים על מספר המקרים הקשים בפועל בכל יום, נראה שהמספר הזה יציב. הנתונים האלה מצביעים על כך שהמצב בשליטה, ואכן ראוי לשקול הקלות במגבלות שמוטלות על פעילות חברתית וכלכלית.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker