3 גרפים שנותנים פתח לאופטימיות עולמית ומקומית

הגידול במקרי המוות בישראל עדיין בראשיתו, וקשה להעריך איך הוא יימשך. אבל יש אולי חדשות טובות על ריסון ההידבקות במחלה

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שלושה גרפים לסיכום המצב לפני פסח, והמגמות שמסתמנות לימים הקרובים. כל האינדיקציות כרגע הן שהמצב משתפר, הן בעולם והן בישראל.

הראשון הוא גרף של קצב השינוי היומי של מספר החולים ומספר המתים בכל העולם, מתחילת המשבר עד היום. לגרף הזה יש שתי דבשות. הראשונה היא הגדולה יותר, ומתארת את פרוץ המגפה בסין. ב-27-23 בינואר מספר המקרים שם גדל ב-50% כל יום. בחלק מהימים גם מספר המתים. בימים הבאים קצב הגידול ירד, והמגפה בסין רוסנה. כך מספר המקרים כמעט התייצב מאמצע פברואר, ומספר המתים שבוע לאחר מכן.

התפתחות הקורונה

אבל אז המגפה התפשטה לשאר העולם, ומתחילת מארס הקצב חזר לעלות. מה שמשמח הוא שעכשיו אפשר לומר שהשיא היה בחצי השני של החודש, ומאז קצב הגידול יורד. שיא הגידול במקרים היה ב-26 במארס ועמד על 12.9% ביום, ואתמול הוא היה רק 5.9%. שיא הגידול במקרי מוות היה ב-24 במארס ועמד על 14.4%. אתמול הוא היה רק 7.3%.

הגרף השני הוא השוואה של עליית מספר המתים בארצות שונות, יחסית ליום שבו נספרו 10 מתים. דבר אחד שמעניין לראות הוא קצב הגידול הראשוני. המדינות בגרף מתחלקות לשלושה. בסין וספרד היה קצב הגידול הגבוה ביותר. באיטליה, צרפת וגרמניה הוא היה נמוך יותר, ובקוריאה, ארה"ב וישראל הוא היה נמוך עוד יותר.

מה שקרה מאז הוא שבכל הארצות פרט לארה"ב הקצב התמתן. בסין וקוריאה העלייה במקרי מוות היא האטית ביותר. אבל גם בארצות שנפגעו בצורה הקשה ביותר, איטליה וספרד, קצב הגידול של מספר המתים הולך ויורד באופן רציף. הסכנה היחידה היא ארה"ב, שבה הקצב דווקא התגבר כעשרה ימים אחרי מקרה המוות ה-10, אבל בימים האחרונים מסתמנת אפשרות שגם שם הקצב סוף-סוף מתחיל להתמתן. כמו באיטליה לפני חודש, זה לא אומר שהוא יורד. בשלב זה הוא רק עולה קצת יותר לאט. אבל זה השלב הראשון לריסון המגפה.

מקרי מוות בעולם

הגידול במקרי המוות בישראל עדיין בראשיתו, וקשה להעריך איך הוא יימשך. אבל יש אולי חדשות טובות על ריסון ההידבקות במחלה. בחודש הראשון של הקורונה בישראל, עד 25 במארס, מספר המקרים המאובחנים גדל באופן אקספוננציאלי והוכפל כל 3 ימים. בתשעת הימים הבאים הקצב ירד להכפלה כל 5 ימים.

הגרף השלישי והאחרון מראה שמאז 3 במארס נכנסנו לפאזה שלישית, שבה הקצב נמוך עוד יותר – הכפלה רק כל 11 ימים. ההסתייגות היחידה היא האפשרות שזה נובע לפחות חלקית בגלל הקטנת מספר הבדיקות, ולא בגלל ירידה אמיתית.

קורונה בישראל

צריך גם לזכור שהסכנה לא חלפה. ברמה העולמית יש שתי סכנות: יציאה משליטה בארה"ב, וגל שני בשאר העולם. המצב בארה"ב נובע ישירות מחוסר תפקוד של ממשל טראמפ, כולל אידאולוגיה של צמצום הממשלה שהביאה בין היתר לסגירת מחלקות שהיו אמורות לטפל במקרי חירום כאלה.

הסכנה של גל שני נובעת מהתנהגות האוכלוסייה לאחר שחרור ההגבלות. הסכנות האלה קיימות גם כאן. מערכת הבריאות הוזנחה במשך שנים, ומתפקדת על סף הקיבולת שלה; שר הבריאות פועל מאינטרסים סקטוריאליים בניגוד לעמדה המקצועית; ראש הממשלה פועל משיקולים פוליטיים ומנצל את המשבר לשינוי סדרי יסוד במדינה; החלטות להגדיל את מספר הבדיקות מתגלות כריקות מתוכן לאור מחסור עולמי; ניסיונות להשיג עוד מכונות הנשמה נכשלים; הממשלה הצפויה לקום תהיה בדיוק אותו הדבר; אז מה שנותר הוא להטיל סגר ועוצר על הציבור, כדי לפצות על הכישלונות.

אבל למרות כל זאת, התמונה המצטיירת לקראת החג משדרת אופטימיות זהירה. המצב בכל העולם משתפר, ונראה שהרע ביותר מאחורינו. גם אם ההגבלות הדרקוניות על הציבור – והפגיעה הכלכלית שכבר קרתה ושעוד תבוא – לא לגמרי מוצדקים, לפחות נראה שהם עובדים. מספר המתים בישראל עדיין נמוך, וקצב ההדבקה בירידה. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker