גרף אחד שמלמד על המצב העגום של בני ברק

בני ברק היא כרגע ללא ספק המוקד של התפרצות הקורונה בישראל: גם מספר מקרים גבוה, וגם מספר מקרים לנפש גבוה. אבל זה רק בני ברק, לא כל הערים החרדיות

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

משרד הבריאות פירסם אתמול נתונים על התחלואה בקורונה בכל הערים עם 5,000 תושבים ויותר. אחד הדברים הבולטים היה ריבוי המקרים בערים החרדיות, ובפרט בבני ברק. אז רציתי לראות עד כמה זה נכון, ומה ניתן ללמוד מזה על איך לטפל במגפה.

לזכותו של משרד הבריאות ייאמר שהפרסום כלל לא רק את מספר החולים בכל עיר, אלא גם את גודל האוכלוסייה. זה מאפשר לחשב את מספר החולים לנפש. אבל לא היה ברור לי על מה יותר כדאי להסתכל: על מספר החולים האבסולוטי, או על המספר לנפש שמנורמל לגודל האוכלוסייה בעיר. בסוף התפשרתי על ההחלטה לא להחליט. בגרף הבא אני פשוט מראה את שניהם.

הגרף הזה הוא גרף פיזור. הציר האופקי מייצג את מספר המקרים של חולי קורונה בכל עיר. הציר האנכי מייצג את מספר החולים לאלף נפש בעיר. כל עיר מיוצגת על ידי תרשים עוגה קטן. הגודל של העוגה משקף את גודל האוכלוסייה בעיר. העוגה עצמה משקפת את הרכב האוכלוסייה בעיר, והמיקום של העוגה משקף את מקרי הקורונה בעיר: המיקום האופקי את מספר המקרים, והאנכי את המקרים לנפש.

התפלגות הערים

כך, המיקום של תל-אביב, למשל, מראה שהיו בה עד כה 278 מקרי קורונה, ושאם מחלקים את זה באוכלוסיית העיר (שהיא 466 אלף תושבים) מקבלים שהיו 0.61 מקרים לכל אלף נפש.

האזינו: המומחה שמסביר איך נצא מהסגר למרות סכנת ההידבקות

0:00
-- : --

מה שרואים בגרף הוא שבצירים האלה ערי ישראל פורשות ריבוע. בפינה הימנית העליונה נמצאת בני ברק. כרגע היא ללא ספק המוקד של התפרצות הקורונה בישראל: גם מספר מקרים גבוה, וגם מספר מקרים לנפש גבוה. אבל זה רק בני ברק - זה לא כל הערים החרדיות.

בפינה הימנית תחתונה נמצאת ירושלים. יש בה מספר מקרים גבוה, אבל בעצם הוא משקף בעיקר את גודל האוכלוסייה, ומספר המקרים לנפש אינו חריג. כך גם תל-אביב. באופן כללי, בערים בתחתית הריבוע מספר המקרים לנפש נע בתחום של 0.7-0.3 לאלף נפש. רוב הערים הגדולות נמצאות שם.

בפינה השמאלית העליונה נמצאת מגדל העמק. מספר המקרים שם לא מאוד גדול, 72, אבל זו עיר קטנה, אז מספר המקרים לאלף נפש גבוה כמו בבני ברק (בעצם מגדל העמק לא מחזיקה בשיא. באפרת יש רק 52 מקרים, אבל היא עוד יותר קטנה, אז מספר המקרים לאלף נפש הוא 4.6. בקרית יערים יש רק 30 מקרים, אבל המספר לאלף נפש הוא 5.4. לא רואים את זה בגרף כי אני מראה רק ערים עם 20 אלף תושבים ומעלה). באופן כללי, בערים בצד שמאל של הריבוע מספר המקרים לא חריג, אבל אם הן קטנות אז מספר המקרים לאלף נפש מטפס.

בפינה השמאלית התחתונה נמצאות רוב הערים בארץ. מספר המקרים לא גבוה, וגם מספר המקרים לנפש לא גבוה. מה שלומדים מכל זה הוא שלמגפת הקורונה יש היבט מקומי חזק. היא לא אותו הדבר בכל מקום. כמו שארצות שונות נפגעו מהמגפה במידה שונה, גם ערים שונות נפגעו ממנה במידה שונה, אז גם הטיפול יכול להיות שונה.

המצב של בני ברק הוא כרגע החמור ביותר. אז צריך להקדיש לה את מלוא תשומת הלב, ולנקוט בצעדים החריפים ביותר כדי לרסן את התפשטות המחלה שם. במקרה של בני ברק זה להרחיק פיזית את כל מי שחולה או בבידוד כדי למנוע סכנה של הדבקה נוספת. בידוד ביתי לא עובד שם בגלל המשפחות הגדולות והדירות הקטנות.

אבל רוב הערים נמצאות בפינה הנגדית של הריבוע. זה מצב נסבל יחסית. צריך לנקוט באמצעים כדי שהן יישארו שם, אבל זה יכול להיות פחות קיצוני מאשר בבני ברק. בפרט, צריך לעקוב אחר המצב כל הזמן ולהתמקד בערים שמתחילות להתרחק מהפינה: למשל אשקלון, בית שמש וקרית אונו. ברגע שמזהים סכנה צריך לנתח אותה ולפעול בהתאם. אם המקרים מפוזרים בכל העיר, צריך לנקוט בצעדי סגר וריחוק חברתי חזקים. אבל אם המקרים מרוכזים במוקד אחד, מספיק לבודד את המוקד הזה. אותו דבר לגבי הערים הקטנות בצד שמאל של הריבוע.

ועוד דבר שלומדים הוא החשיבות של איסוף, הפצת, וניתוח נתונים. רק כך ניתן למקד מאמץ ולהגיע למדיניות מושכלת שמאזנת את הצרכים הבריאותיים עם הצרכים החברתיים והכלכליים.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker