ישראל יוצאת מהגדילה האקספוננציאלית, אך משאירה את הצוותים הרפואיים מאחור

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. דרור פייטלסון מציג אותם בסקלה לוגריתמית, ויש לו בשורות טובות ובשורות רעות

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בערוץ הטלגרם של משרד הבריאות דיווחו שהשר ליצמן ערך הבוקר ישיבה אינטרנטית להערכת המצב, וכללו חלק מהמצגת שהוצגה שם. אבל יש גרף אחד חשוב שלא היה שם, והנה הוא לפניכם.

מקרי קורונה בישראל

במשרד הבריאות מציגים את הנתונים בסקלה לינארית, ואז קשה יותר לראות איך הדברים משתנים - ובפרט האם יש גדילה אקספוננציאלית. אני מציג אותם בסקלה לוגריתמית. תזכורת: בסקלה כזו, עלייה אקספוננציאלית מתבטאת בקו ישר, והשיפוע של הקו מאפשר לחשב בדיוק את קצב הגדילה הממוצע.

יש כאן שני דברים שחשוב לראות:

1. מתחיל להסתמן שיצאנו מהגדילה האקספוננציאלית של מספר המקרים בישראל. עד 26 במארס היתה גדילה אקספוננציאלית בקצב ממוצע של 28% ליום (הכפלה כל 3 ימים). ב-3 הימים האחרונים הקצב מתמתן: כמו שרואים בקצה למעלה מימין, הקו שמתאר את מספר המקרים מתחיל להתרחק מהקו הישר שאפיין את הגדילה עד כה. נקווה שימשיך כך.

על אף שזה נראה כמו הפרש קטן, זה בעצם מאוד משמעותי. בגלל הסקלה הלוגריתמית, בקצה העליון של הגרף מרחק קטן מייצג מספר גדול. אם הגדילה היתה ממשיכה כמו קודם, היינו עומדים עכשיו על כ-5,600 מקרים. זה שאנחנו לא, מצביע על הצלחת המגבלות שהוטלו לפני שבועיים, ועל כך שלא צריך להחמיר אותן.

2. מספר אנשי הצוות הרפואי שנדבקו בקורונה עולה בקצב אקספוננציאלי, אם כי בקצב קצת יותר אטי מזה שהיה בכלל האוכלוסייה: "רק" 20% ביום בממוצע (הכפלה כל 4 ימים). זה ביזיון שמצביע על חוסר מיגון מספק לאנשי הצוות הרפואי, ומעמיד בסכנה את המערכת הקריטית ביותר שאמורה לטפל בכולנו. במקרה הזה אין בינתיים שום סימן להאטה. כל זאת בניגוד גמור למצב בדרום קוריאה, למשל, שם אף עובד בריאות לא נדבק. הם הבינו שלהגן על הצוות הרפואי חשוב לא פחות מביצוע בדיקות (גם את זה הם עושים בסדרי גודל יותר מאתנו) והשגת מכונות הנשמה.

במקביל, החדשות מהבוקר הן שליצמן צפוי להמשיך בתור שר הבריאות גם בממשלה החדשה.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | |אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker