עשור לנתניהו, עשור למשבר הדיור: מה אומרים הנתונים?

משבר הדיור הוא לא רק הנושא הכלכלי המשמעותי ביותר בתקופת נתניהו, הוא גם מלווה את כל התקופה הזו מראשיתה. התגובה הממשלתית לעלייה במחירי הדיור היתה שיש יותר ביקוש מהיצע, ולכן צריך לבנות יותר. הנתונים מראים כישלון מהדהד במימוש המטרה הזו

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שלוש מערכות בחירות בתוך שנה מעמידות אתגר לא פשוט בפני מי שרוצה לכתוב על שיקולים ענייניים. מה אפשר לחדש שעוד לא נאמר בפעמיים הקודמות? בראשון בסדרת טורים מעכשיו עד הבחירות, אני חוזר לנושא שכבר הוזכר – משבר הדיור – ומנסה להאיר אותו מכיוונים נוספים, תוך עדכון הנתונים.

משבר הדיור הוא לא רק הנושא הכלכלי המשמעותי ביותר בתקופת נתניהו, הוא גם מלווה את כל התקופה הזו מראשיתה. כשנתניהו חזר ללשכת ראש הממשלה ב-2009, מחירי הדיור היו כבר במגמת עלייה ברורה. התגובה הממשלתית בכל התקופה היתה שאם המחירים עולים סימן שיש יותר ביקוש מהיצע, והפתרון הוא לבנות יותר. הנתונים מראים כישלון מהדהד במימוש המטרה הזו.

מה שיפה במיוחד הוא שבמקרה הזה ניתן לעשות השוואה בין ארבע ממשלות שעמדו בפני משברי דיור לאורך השנים. שלוש מתוכן בנו הרבה וסיפקו את הצרכים, ואילו ממשלת נתניהו המתמשכת נכשלה:

1. לממשלות מפא"י השנואות היו אולי הרבה חסרונות, אבל הם ידעו לבצע. תזכורת: ב-1949 אוכלוסיית המדינה גדלה ב-25% בתוך שנה אחת, חלקית תוך כדי מלחמה – דבר כזה לא נצפה באף מקום. בשנות ה-50 וה-60 היו גלי העלייה ההמונית, ואמנם בהתחלה העולים שוכנו במעברות בתנאים קשים, אבל כתוצאה מהשקעה מסיבית בבנייה הם עברו לשיכונים בתוך שנים ספורות.

2. ב-1990 התחיל גל העלייה הגדול ממדינות ברית המועצות לשעבר. תוך שנתיים הגיעו לארץ כ-400 אלף עולים (גידול אוכלוסייה של "רק" 5% בשנה), והיה צריך לספק להם מגורים. שר השיכון שרון בממשלת שמיר פתח במבצע בנייה ממשלתית של דירות 3 חדרים במחוז דרום, והקפיץ את קצב הבנייה פי 3 תוך שנה. לשם כך תקציב משרד השיכון הוגדל ונהיה גבוה אפילו מתקציב הביטחון.

3. כמה שנים מאוחר יותר, ממשלת רבין השכילה לתמרץ את שוק הבנייה כולו, ולהכפיל את קצב בניית הדירות. נבנו דירות בכל הגדלים בכל המחוזות, כשהרוב בנייה פרטית ולא ממשלתית, ואפילו תוך מגמת ירידה בתקציב משרד השיכון. זו הדוגמה הבולטת והמרשימה ביותר של איך לעשות דברים נכון – במקום לבנות דירות לא אטרקטיביות בבנייה ממשלתית, לפעול להסרת חסמים והשקעה בתשתיות.

4. במשבר הדיור הנוכחי, קצב הבנייה גדל בכ-40% מ-2008 ל-2012, ומאז הוא די תקוע. בגרף שמראה את קצבי הבנייה בעבר בקושי רואים את זה. אחד הגורמים לכך הוא תקציב משרד השיכון, שמדשדש לאורך כל התקופה ונמצא בתחתית סדר העדיפויות. אין בנייה ציבורית ואין פיתוח יעיל של תשתיות למגורים (כבישים בשכונות, מבני ציבור, מרכזי תעסוקה, תחבורה ציבורית, מים וביוב).

התחלות בנייה

אז מה הממשלה כן עשתה? הקימה את מטה הדיור. לפני שבועיים פרשה סגנית ראש מטה הדיור מירי כהן, וראיון אתה שפורסם ב-TheMarker מאפשר לראות מה הגוף הזה עשה בארבע השנים האחרונות. הקו העיקרי שלה בראיון היה שמתכננים המון, ואוטוטו גם יבנו המון, וכל הבעיות ייפתרו. אז זהו, שלא. מתכננים המון כבר מאז 2012, אבל קצב התחלות הבנייה לא עולה. בשנים האחרונות הוא אפילו ירד קצת. כל התירוצים לא ישנו את השורה התחתונה: הממשלה נכשלה בהגדלת קצב הבנייה ובפתרון משבר הדיור.

עודף תכנון

לא רק שהממשלה נכשלה בפתרון משבר הדיור, ה"פתרונות" שלה גם גורמים לנזק מסוגים שונים:

1. הנזק המידי והברור ביותר הוא למי שרוצים לקנות דירה ואינם יכולים לעשות זאת בגלל המחירים העולים. זה נזק שיתוקן כשהמשבר סוף סוף ייפתר.

2. נזק לאלו שבכל זאת קנו דירות במחירים גבוהים: כדי לממן את הדירות הם נאלצו לקחת משכנתאות מוגדלות. הנתונים מראים שבעשור האחרון החוב הממוצע של משק בית בישראל הוכפל ביותר מפי 2, בעיקר בגלל עליית המשכנתאות. המשכנתאות האלה יוסיפו להעיק ב-30-20 השנים הבאות.

3. הנזק הגדול ביותר הוא תכנון היתר שמינהל הדיור כל כך מתגאה בו, ובמיוחד תוכניות הענק הבלתי נגמרות שמקודמות על ידי הוותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור). הוותמ"ל היא ועדת-על, שיש לה סמכות לאשר תוכניות בסתירה לתוכניות מתאר ארציות ומחוזיות. תוכניות המתאר האלה הן תוצאה של תהליך תכנון מבוקר, שנועד לקחת את כל השיקולים בחשבון ולהגיע לפשרות מיטביות. הוותמ"ל, לעומת זאת, נועדה בהגדרה להקריב את שיקולי התכנון הרגילים על מזבח הוספת דירות במהירות.

התוצאה היא תוכניות בעייתיות, בין היתר בגלל היעדר קידום מקביל של אמצעי תחבורה ופתרונות תעסוקה. חלק גדול מהתוכניות האלה לא יקרמו עור וגידים בשנים הקרובות, אבל הן תשארנה על המדף ותפגענה במימוש העתידי של תוכניות המתאר. הילדים והנכדים שלנו עוד יסבלו מזה.

כבר עשור שממשלות נתניהו מתברברות סביב שוק הדיור ומנסות להוריד מחירים ללא הצלחה. כיום הגענו כבר למצב שהמחירים הגבוהים הם הבעיה הקטנה. התוצאות ההרסניות של הפעולות הלא מוצלחות של ממשלות נתניהו בניסיון לפתור את משבר הדיור יהיו אתנו עוד שנים רבות, גם אחרי שהמחירים ירדו. לתקן אותן יהיה הרבה יותר קשה.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | |אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker