הסעיפים המופרכים שהניבו להתנחלויות 18.8 מיליארד שקל

בסוף 2009 הוקפאה הבנייה בהתנחלויות למשך 10 חודשים בשל דרישה אמריקאית, בניסיון לקדם את תהליך השלום. כתוצאה מכך לא נבנו מבנים שאילו נבנו היו מספקים להתנחלויות תשלומי היטלים וארנונה. הסעיף מפצה את ההתנחלויות על הפסדי התשלומים בשל אותם מבנים היפותטיים שלא נבנו

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

שאלה שחוזרת כל כמה שנים היא מה העלות של מפעל ההתנחלויות. קשה למצוא תשובה לשאלה הזו מכמה סיבות:

1. הרבה מההשקעות בהתנחלויות על ידי גופים ממשלתיים אינן מפורטות בנפרד בתקציב המדינה, אלא ניתנות ביחד עם השקעות בישובים בתוך תחומי הקו הירוק.

2. חלק מההשקעות אינן קשורות לכך שההתנחלויות הן התנחלויות, והיה צורך לבצע אותן גם אם הישובים היו מוקמים בתוך הקו הירוק. למשל הצורך לבנות מבני ציבור כמו בתי ספר ולסלול כבישים פנימיים.

3. הוצאות עקיפות בגלל ההתנחלויות קשה במיוחד להעריך. למשל העלות של העיסוק של צה"ל בהגנה על ההתנחלויות, וההשפעה של זה על התפקוד שלו.

אבל לפני חודש אבי וקסמן פירסם כתבה שלפיה לבעיה הראשונה דווקא יש פתרון. מסתבר שהממשלה מעבירה לממשלת ארה"ב דו"ח שנתי על השקעה בהתנחלויות מאז 2003. הסיבה היא שממשלת ארה"ב מעמידה לרשות ממשלת ישראל ערבויות, שמאפשרות לנו למכור איגרות חוב בריבית נמוכה (כי ממשלת ארה"ב ערבה לכך שנחזיר את החוב).

התנאי לערבויות האלה היה שהכספים לא ישמשו בהתנחלויות. כדי לוודא זאת הוחלט שהשקעות בהתנחלויות ינוכו מסכום הערבויות, ולשם כך נועד הדו"ח השנתי. לאור ההקשר, יש להניח שזו הערכת מינימום של ההוצאות על ההתנחלויות שכוללת הוצאות ישירות בלבד. הגרף הבא מציג את נתוני ההוצאות האלה, תוך פירוט ההוצאות של גופים ממשלתיים שונים. מדובר בסדר גודל של כמיליארד שקל בשנה, שעלה לכ-1.5 מיליארד שקל בשנתיים האחרונות.

הוצאות ישירות

ארבעה סעיפים ראויים לתשומת לב:

1. ההוצאה הגבוהה ביותר היא של משרד הפנים, ככל הנראה במסגרת מענקי האיזון שניתנים לרשויות מקומיות. ניתוחים של המענקים יחסית לגודל האוכלוסייה מראים שיש הטיה ברורה של מענקי האיזון האלה לטובת התנחלויות. חלק מזה נובע מכמה סעיפים ייחודיים, כפי שיפורט בהמשך.

2. לעומת זאת, מסתבר שהחטיבה להתיישבות מעבירה רק סכומים נמוכים יחסית להתנחלויות. החטיבה היא זרוע של ההסתדרות הציונית, וסופגת ביקורת על כך שהיא משמשת את הממשלה לביצוע פעולות בשטחים ללא קריטריונים וללא ביקורת.

3. סעיף סלילת הכבישים על ידי חברת נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ) מתייחס רק לכבישים בתוך ההתנחלויות. כבישים עוקפים וכבישים בין עירוניים לא נכללים בתחשיב, בטענה שהם משמשים גם את האוכלוסייה הפלסטינית ולא רק את ההתנחלויות.

4. בסעיף השיכון יש ערכים שליליים ב-2015-2014. זה קורה כנראה כי יש הכנסות מהיטלי פיתוח, שמכסות את ההוצאות על פיתוח תשתיות. המסקנה היא שכנראה בכל השנים ההוצאה הכוללת בעצם יותר גדולה מהתקציב כפי שהוא מוצג כאן.

מענקי האיזון של משרד הפנים שהוזכרו לעיל כוללים כמה סעיפים ייחודיים, שלא לומר מופרכים. הם מוצגים בגרף הבא. לפי נתוני תקציב המדינה, רוב הכסף הזה אינו מתוקצב מראש, אלא מתבסס על העברות תקציביות שנעשות כל שנה.

מענקי משרד הפנים

הסעיף הוותיק ביותר הוא סעיף קטן יחסית של העברות לשטחים, שבשנים האחרונות נקרא העברות לוועד המקומי בחברון. בשנתיים האחרונות יש גם תקצוב מסיבי יותר של נתיב האבות ושל עמיחי (יישוב זמני למפוני עמונה). בנוסף יש בשנים האחרונות מענק ביטחוני למועצות אזוריות ביו"ש, שיכול להגיע לעשרות מיליונים.

אחד הסעיפים הגדולים ב-2002-1997 היה מענק בגין הסכם אוסלו. לא מצאתי הסבר למה אוסלו משפיע על האיזון ומצדיק תוספת. המענק הזה צומצם מאוד ב-2003 במסגרת הקיצוץ הגדול של שר האוצר נתניהו, אבל שרידיו ממשיכים להינתן כל שנה עד היום. אגב בשנים 1999-1998 היה גם מענק בגין הסכם וואי.

הסעיף הגדול ביותר באופן מצטבר הוא מענקים להתיישבות צעירה, שניתנים רק בגולן וביו"ש (בחלק מהשנים הסעיף התקציבי נקרא "מענקים להתיישבות צעירה בגולן בבקעה ובמעלה אפרים"). ההסבר לסעיף זה הוא הרצון לפצות התנחלויות שלא קיבלו מענקים כאלה מהסוכנות היהודית, כיוון שהן מעבר לקו הירוק. אבל המענקים של הסוכנות הופסקו ב-2003, והפיצוי להתנחלויות ממשיך.

באוצר (ובבג"ץ) שמו לב לכך, ומאז 2015 יש כבר החלטות לצמצם ולהפסיק אותם. נראה בעתיד אם זה באמת יקרה. חוץ מאשר ב-1999-1998, המענקים האלה מעולם לא נכללו באישור התקציב בכנסת, אלא נעשו בהעברות בוועדת הכספים.

בנוסף, יש "מענקים חד פעמיים לרשויות מקומיות ביש"ע בגין המצב הביטחוני" - כ-30 מיליון שקל שניתנים באופן חד פעמי כל שנה מאז שנת 2000, חוץ משתי שנים. גם זה לא מאושר בתקציב אלא מועבר בוועדת הכספים, כי הרי זה חד פעמי.

אולי המענק המופרך ביותר הוא "מענק לאור הקפאת הבנייה". ההסבר לסעיף המתמשך הזה הוא שבסוף 2009 הוקפאה הבנייה בהתנחלויות למשך 10 חודשים בשל דרישה אמריקאית, בניסיון לקדם את תהליך השלום. כתוצאה מכך לא נבנו מבנים שאילו נבנו היו מספקים להתנחלויות תשלומי היטלים וארנונה. הסעיף מפצה את ההתנחלויות על הפסדי התשלומים בשל אותם מבנים היפותטיים שלא נבנו. אולי בגלל שזה כל כך מופרך, ברוב השנים מדביקים גם למענק הזה תווית של "ביטחון". וכמעט כל הכסף גם כאן לא מתוקצב מראש.

אלה כאמור רק תת-הסעיפים שניתן לזהות בקלות מתוך מענקי משרד הפנים לרשויות מקומיות. הסך שלהם הוא רק חלק קטן ממה שדווח לאמריקנים כהעברות של משרד הפנים, שהוא פחות מחצי מכלל ההעברות. הכל ביחד מגיע לכ-18.8 מיליארד שקל (מתוקן לאינפלציה) בשנים שעבורן יש נתונים, קרי 2018-2003. יחסית לתקציב המדינה זה לא הרבה. אבל יש גם המון גופים אחרים בארץ שהיו שמחים לקבל כמה מיליונים פה וכמה מיליונים שם, והיו מוצאים להם שימוש מצוין.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | |אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker