תחזירו את השד העדתי לבקבוק, אין כזה דבר "הצבעה מזרחית"

דגם ההצבעה של החילונים המזרחים – ויש לא מעט כאלה – דומה יותר לדגם ההצבעה של חילונים אשכנזים מאשר לדגם ההצבעה של אחיהם המזרחים המסורתיים והדתיים

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס
עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיסצילום: מוטי מילרוד

ראיון ארוך עם פרופ' ניסים מזרחי ב"הארץ" פתח את הדיון הקבוע, למה המזרחים מצביעים לנתניהו, שחוזר בכל עונת בחירות. אבל בין השורות הוא אמר שהגורם שמשפיע על ההצבעה הוא בכלל לא עדתי. הגורם המשפיע הוא הזהות הדתית – יהודי לעומת ישראלי. לדבריו, הקבוצה הפלורליסטית ביותר היא של המזרחים המסורתיים: בארוחה משפחתית יכולים לשבת סביב השולחן בן הומו ובן שלומד בישיבה, אחד שמצביע ימין ואחר שמצביע שמאל.

מה שהוא לא אמר, אבל הנתונים מראים, הוא שיש קורלציה בין הדברים. למשל, רוב הסיכויים שהבן בישיבה הוא זה שמצביע ימין. ומצד שני יש גם יש מזרחים שמצביעים לשמאל. זה לא באמת עניין של עדה. מזרחים שמצביעים לימין לא עושים את זה בגלל שהוא מייצג את הזהות היהודית, אלא בגלל שהם עצמם דתיים. אלה שפחות דתיים גם מצביעים פחות לימין.

הנתונים שאני מסתמך עליהם הוצגו לראשונה בטור קצר של אריאל איילון ב"הארץ" לפני שנתיים וחצי. ד"ר איילון הוא האדם מאחורי אתר פאנל פרויקט המדגם, שמספק תשתית למחקרים מבוססי סקר באינטרנט. כל מי שרוצה להשתתף בסקרים יכול להירשם באתר. לקוחות שרוצים לבצע סקר מגדירים את קהל היעד המבוקש ומעבירים את שאלות הסקר. האתר מזמין משתתפים רשומים שמתאימים לסקר להשתתף בו, ומעביר להם חלק מהתשלום שמתקבל מהלקוח. בזמן שהנתונים נאספו היו רשומים באתר כ-90 אלף אנשים, והנתונים שיוצגו בהמשך מתבססים על 32,400 מהם, שעבורם יש את כל הנתונים שצריך.

כדי לאפשר לאתר להתאים את המשתתפים לדרישות של הסקרים, צריך למלא שאלון דמוגרפי עם ההרשמה. זה כולל מידע כמו גיל, השכלה, ארץ לידה שלך ושל ההורים, רמת דתיות והצבעה בכנסת. את המידע הדמוגרפי הזה ניתן לנצל לניתוח סטטיסטי, למשל - מה הפילוח העדתי של המצביעים למפלגות שונות. לשם כך, מי שהם או הוריהם נולדו באסיה או אפריקה מסווגים כמזרחים, ואלה שהם או הוריהם נולדו באירופה או אמריקה כאשכנזים. סיווג נוסף כולל את מי שבאו ממדינות ברית המועצות לשעבר (שיסומנו בקיצור "רוסים"). מי שהם דור שני בארץ, או שהוריהם מעדות שונות, סווגו כישראלים. נתוני ההצבעה מתייחסים לבחירות 2015.

נתחיל מהטענה הפשטנית שהעדה קובעת איך מצביעים. הגרף הבא מראה את דגם ההצבעה העדתי לכל המפלגות. הרוחב של כל פס משקף את מספר הקולות שהמפלגה קיבלה במדגם. 8 המפלגות הראשונות מסודרות מלמטה כלפי מעלה לפי הצבעה גבוהה יותר של מזרחים ונמוכה יותר של אשכנזים. יוצאי ברית המועצות לשעבר מוצגים בנפרד באמצע. הגרף לא מראה את אלה שהם ישראלים דור שני, שהם בערך חצי בכל המקרים (חוץ מישראל ביתנו), כדי להדגיש את ההבדלים העדתיים. ייתכן ואולי סביר שחלק מהם גם מזדהים עם עדה מסוימת, אבל על זה אין נתונים.

התפלגות הצבעה 2015

מה שרואים זה כצפוי שסידור לפי הצבעה של מזרחים/אשכנזים אכן קרוב לסידור משמאל לימין. מפלגת כולנו אולי יותר גבוה/ימין מהצפוי, אבל זה כי היא במידה מסוימת גם מפלגה סקטוריאלית של מזרחים. רוסים גם נוטים להצביע יותר לימין. ש"ס היא כבר מפלגה סקטוריאלית ממש, וכך גם שתי המפלגות העליונות שמוצגות מחוץ לסדר: ישראל ביתנו של הרוסים, ויהדות התורה של (חרדים) אשכנזים.

אבל יש עוד צורה לפלח את ההצבעות: לפי רמת דתיות. כשעושים את זה מתקבלת תוצאה הרבה יותר מובהקת. למפלגות השמאל והמרכז מצביעים כמעט רק חילונים, אולי עם קצת מסורתים. בליכוד זה בערך חצי-חצי, עם קצת דתיים. רוב הדתיים וכמעט כל החרדים מצביעים למפלגות דתיות במובהק (שהן גם ימניות).

ההברקה של איילון בטור שכתב היתה לשלב את הסיווג לפי עדות עם הסיווג לפי רמת דתיות. השילוב הזה הראה שהתמונה שלפיה אחוז גבוה של חילונים הצביעו למרכז-שמאל, אבל רק אחוז זעום של דתיים, תקפה גם לאשכנזים וגם למזרחים. הגרף הבא מראה את הנתונים בפירוט. אוכלוסיית המדגם מחולקת ל-16 קבוצות, שמייצגות את כל הצירופים של מוצא (ישראל, אסיה ואפריקה, אירופה ואמריקה, ברה"מ לשעבר) עם רמת דתיות (חילוני, מסורתי, דתי, חרדי). כל קבוצה כזו מיוצגת על ידי פס אופקי. הרוחב של הפס מייצג את הגודל של הקבוצה במדגם, והצבעים לאורכו מייצגים את ההצבעה של חברי הקבוצה למחנות פוליטיים שונים.

התפלגות הצבעה 2015

השאלה היא איך לסדר את הפסים האלה. הגרף לעיל עושה את זה בשתי צורות אלטרנטיביות (כלומר מה שיש משמאל ומה שיש מימין זה בדיוק אותו הדבר, רק בסדר שונה). משמאל הפסים מקובצים לפי מוצא, ולכל מוצא אפשר להשוות את דגמי ההצבעה של בעלי רמת דתיות שונה. כמו שאפשר לראות בקלות אין דמיון: כל רביעייה של פסים מכילה פסים עם צבעים שונים לגמרי. אין קשר בין דגם ההצבעה של בעלי דתיות שונה מאותה עדה.

מימין הקיבוץ הוא לפי רמת דתיות, ולכל רמת דתיות אפשר להשוות את דגמי ההצבעה של בני מוצא שונה. כאן רואים בקלות שיש דמיון בין הפסים: החרדים מכל העדות מצביעים בעיקר למפלגות חרדיות, הדתיים מכל העדות מצביעים בעיקר לימין, המסורתיים מכל העדות גם לימין אבל במידה מסוימת גם למרכז וקצת לשמאל, והחילונים מכל העדות בעיקר לשמאל ולמרכז.

אז אם נחזור ל"הצבעה המזרחית", נכון שהמזרחים טיפה יותר ימנים מהאשכנזים. אבל הרוסים עוד יותר ימנים. האפקט העיקרי שגורם לתמונה שמזרחים מצביעים יותר לימין הוא קודם כל בגלל שהם יותר דתיים ויותר מסורתיים. אשכנזים, מצד שני, מצביעים יותר לשמאל קצת בגלל ההבדל העדתי, אבל בעיקר כי הם יותר נוטים להיות חילונים. ובעצם אין באמת דבר כזה הצבעה מזרחית. דגם ההצבעה של החילונים המזרחים – ויש לא מעט כאלה – דומה יותר לדגם ההצבעה של חילונים אשכנזים מאשר לדגם ההצבעה של אחיהם המזרחים המסורתיים והדתיים.

אז אפשר אולי להחזיר את השד העדתי לבקבוק, ולעבור לדון במה שבאמת חשוב לעתיד המדינה, וראוי שיהיה במוקד מערכת הבחירות. למשל התהום שמלווה את כל נושאי דת ומדינה, ובפרט נושא השוויון – כולל שוויון הזדמנויות, שוויון בנטל, ושוויון זכויות.

הטור מבוסס על פרק ב' בספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים".

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | |אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker