נתניהו נאשם בחתירה תחת הדמוקרטיה. לא יעלה על הדעת לתת לו לרוץ בבחירות

חוקי המדינה הם ניסיון להכתיב מה צריך לעשות בכל מצב. אבל יש בהם חורים – מצבים שאף אחד לא העלה בדעתו, ולכן אף אחד לא הגדיר מה צריך לעשות בהם. המחוקק לא חשב על זה והחליט שזה בסדר, המחוקק פשוט לא העלה על דעתו שנידרדר עד כדי כך שזה יהיה רלוונטי

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
נתניהו בטקס פתיחת משרד הסחר של ברזיל בירושלים
נתניהו בטקס פתיחת משרד הסחר של ברזיל בירושליםצילום: אמיל סלמן

השאלה אם נתניהו יכול או לא להרכיב ממשלה חדשה, כשעומדים נגדו כתבי אישום, היא חומץ נפץ פוליטי. זו לא מטפורה – יש כבר אנשים שמסתובבים עם אבטחה כדי לאפשר להם לבצע את תפקידם. גורלם ומעמדם של נתניהו, היועץ המשפטי, ובית המשפט העליון, עשוי להשתנות באופן דרמטי, וכמובן גם גורל הבחירות הקרובות.

אני רוצה להעלות שיקול לא משפטי לשאלה האם אכן אין מניעה משפטית: אחת הבעיות הגדולות בפרויקטים של פיתוח מערכות תוכנה היא להגדיר באופן מלא את הדרישות מהמערכת. מה בדיוק היא צריכה לעשות בכל מצב. באופן טבעי, קשה לנו לדמיין את כל מה שיכול להשתבש. לכן גם קשה לנו להגדיר את התגובה הראויה לכל שיבוש. אבל מערכת תוכנה קיימת, שנתקלת במצב לא צפוי, בכל זאת תעשה משהו לפי איך שהיא מתוכנתת, או שהיא פשוט תקרוס.

מצבים כאלה, שבהם המערכת לא יודעת להתמודד, הם מצבי תקלה – מה שנקרא באגים, ואפשר לנצל אותם לרעה. זה מה שהאקרים עושים כשהם פורצים למערכת מחשבים. הם מזהים חולשות של המערכת, כלומר מצבים שבהם המערכת לא תתמודד נכון עם מה שקורה סביבה, ומתמרנים את המערכת למצב שרצוי להם, שבו הם יכולים לגנוב מידע או לגרום לנזק אחר.

דבר דומה קורה כעת במערכת המשפט. חוקי המדינה הם ניסיון להכתיב מה צריך לעשות בכל מצב. אבל יש בהם חורים – מצבים שאף אחד לא העלה בדעתו, ולכן אף אחד לא הגדיר מה צריך לעשות בהם. להבדיל ממערכות תוכנה, במערכת המשפט כשיש מצב לא צפוי, הוא מגיע לפתחו של בן אדם מסוים. למשל היועץ המשפטי לממשלה, או שופט, שצריכים להחליט מה לעשות, על סמך הבנתם המקצועית וניסיון העבר.

באנלוגיה למערכות מחשב, אחד השיקולים יכול להיות ההבנה שלקונה בחוק מאפשרת ניצול לרעה. זה מה שעושים הטוענים שאם משהו אינו אסור באופן מפורש, כנראה שהמחוקק החליט שלא צריך לאסור אותו, ולכן "אין מניעה משפטית" והוא מותר. זה לא נכון. המחוקק לא חשב על זה והחליט שזה בסדר. המחוקק פשוט לא העלה על דעתו שנידרדר עד כדי כך שזה יהיה רלוונטי.

התגובה הנכונה למצב שלא יעלה על הדעת היא שהוא פסול מיסודו. הוא כל כך פסול, שאף אחד לא חשב שצריך לומר את זה. זה מובן מאליו. לכן למרות שזה לא נאמר במפורש בחוק, זה אסור.

המקרה של האפשרות להטיל על נתניהו להרכיב ממשלה חדשה ייחודי מעוד סיבה. נתניהו מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, כשהמטרה הסופית (בתיקים 2000 ו-4000) היא להטות את דעת הציבור כדי להבטיח את הישארותו שלו בשלטון. במלים אחרות, הוא נאשם בחתירה תחת יסודות הדמוקרטיה ותחת תהליך הבחירות. אז התגובה היא לתת לו לרוץ בבחירות? כדי לראות אם הוא הצליח להטות אותן?

נכון שיש בעיה עצומה בהפסקת הכהונה של ראש ממשלה (וכתוצאה מכך הממשלה כולה) בשלב של אישום שעוד לא הגיע לכדי פסק דין. אבל הטענה שנאשם יכול לעמוד לבחירה ושהציבור יחליט היא לא יותר מדמגוגיה. נאשמים לא נשפטים בכיכר העיר, אלא בהליך סדור בפני שופט מקצועי. על אחת כמה וכמה כשהאשמה היא בעצם הטיית והטעיית הציבור. למה הדבר דומה? יומיים לפני גמר הגביע מתגלה שאחת הקבוצות שיחדה את השופט. אבל במקום לפסוק הפסד טכני, מחליטים לשחק את המשחק בפני אותו שופט משוחד כי "רק הכדורגל יקבע". לא יעלה על הדעת.

אותו שיקול תקף, אגב, גם לגבי שאלת החסינות. חסינות מהעמדה לדין ניתנת לחברי כנסת כדי שיוכלו למלא את תפקידם. קבלת שוחד וביצוע פעולות של מרמה והפרת אמונים הן ההפך הגמור ממילוי תפקידו של חבר כנסת, ועומדים בסתירה לשבועת האמונים של חברי הכנסת. לא יעלה על הדעת שתינתן חסינות למי שעשה כך.

כשיש מתקפה של האקרים על מערכת מחשב, המפעילים של המערכת נכנסים לפעולה ונוקטים בצעדי נגד. הם עובדים קשה כדי שהמערכת לא תקרוס וכדי שהבאגים יתוקנו. מערכת המשפט נמצאת כעת תחת מתקפה כזו. קווי ההגנה האחרונים הם היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון. המשימה הראשונה במעלה שלהם היא לדאוג לכך שהמערכת לא תקרוס. והצורה לעשות את זה היא קודם כל להרחיק את המפגעים.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | |אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker