אם המנהיגים שלנו לא יודעים לשתף פעולה, למה שהתלמידים ידעו? - אטלס למאה ה-21 - הבלוג של דרור פייטלסון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם המנהיגים שלנו לא יודעים לשתף פעולה, למה שהתלמידים ידעו?

תוצאות מבחן פיזה ב"שיתוף פעולה בפתרון בעיות" שנערך ב-2015 משקפות תמונה עגומה בקרב תלמידי ישראל. ובאופן בלתי מפתיע, יש גם קשר למצב הסוציו-אקונומי של התלמידים

תוצאות הבחירות העלו על הפרק את האפשרות של ממשלת אחדות לאומית, מה שמחייב שיתוף פעולה בין יריבים שלא בהכרח באמת רוצים לשתף פעולה. בהקשר הזה מעניין להיזכר במבחן פיזה על "שיתוף פעולה בפתרון בעיות", שנערך ב-2015. המבחן היה המשך למבחן בנושא "פתרון בעיות" שנערך שלוש שנים קודם לכן (ושעליו כתבתי בעבר).

זה לכאורה בעייתי, כי איך אפשר בכלל למדוד שיתוף פעולה? בפרט, שיתוף פעולה מחייב בהגדרה יותר מאדם אחד, אבל הרי רוצים להגדיר מבחן הוגן שבו כל תלמיד נבחן בנפרד. הפתרון שאנשי פיזה הגו הוא לספק סביבת עבודה ממוחשבת, שבה כל תלמיד מנהל אינטראקציה עם 2 סוכנים ממוחשבים (בוטים) שמדמים תלמידים אחרים. הסוכנים הממוחשבים מתנהגים תמיד באותה צורה, ובאופן כללי המצבים ששלושתם מגיעים אליהם הם גם תמיד זהים, וכך אפשר לראות איך כל תלמיד בפני עצמו מגיב ומה הוא מנסה לעשות עם ה"שותפים" שלו.

תסריט לדוגמה הוא שיש קבוצות של 3 תלמידים שמשתתפים בתחרות ידע. התחרות מתבצעת באמצעות מערכת ממוחשבת, שבה ניתן למצוא מידע, לענות על שאלות, ולתקשר אחד עם השני. ההוראות הראשוניות הן שהתחרות תתחיל עוד מעט, ובינתיים התלמידים יכולים לתקשר בצ'אט דרך המחשב. מכאן מתחילה מסכת של אינטראקציות, שבה שני ה"שותפים" המדומים מביעים דעות על המצב או מה אפשר לעשות, ולתלמיד הנבחן יש בכל פעם 4 אפשרויות תגובה. המבחן הוא בעצם עד כמה הוא בוחר בתגובות שמקדמות שיתוף פעולה – להציע שהם ידברו על איך להצליח במשימות, להציע לחלק את השאלות ביניהם, לפשר בין שני האחרים כשהם "מתווכחים", להסכים להתפשר בעצמו, לנסות לגרום להם לעשות מה שהסכימו עליו, וכו'. לתשובות על שאלות הידע עצמן אין משמעות ומתעלמים מהן.

במבחן הזה התלמידים סווגו ל-4 רמות (בנוסף לרמה "פחות מ-1") שמשקפות את הנטייה והיכולת שלהם להבין דינמיקה קבוצתית, ליזום פעולות שמקדמות את הקבוצה ולהשתתף בפעולות משותפות להשגת מטרה. התוצאות של תלמידי ישראל היו דומות לאלה של מבחן פתרון הבעיות ב-2012. ישראל דורגה שוב בתחתית המדינות המפותחות, עם 42% מהתלמידים ברמה 1 או 1>, ו-58% מהתלמידים ברמה 2 ומעלה. הממוצע של מדינות ה-OECD הוא 28% ו-72% בהתאמה. במדינה המובילה בדירוג, יפן, רק 10% מהתלמידים הם ברמה 1 או 1>, ו-90% הנותרים הם ברמה 2 ומעלה.

תוצאות מבחן פיזה

מעבר להשוואה הבסיסית בין מדינות, דו"ח התוצאות מספק עוד מגוון גדול של ניתוחים ונתונים. אולי המעניין ביותר הוא הפער בין בנים לבנות. בכל הארצות שנבדקו, בנות קיבלו ציונים גבוהים באופן מובהק מהציונים של הבנים. ההפרש בישראל הוא קצת יותר קטן מהממוצע, אבל עדיין משמעותי. בקיצור, על פי תוצאות המבחן, בנות אכן נוטות יותר לתקשר ולשתף פעולה מבנים.

תחום אחד שבו ישראל מובילה בהפרש גדול על כל המדינות האחרות הוא בשונות, כלומר בפערים בין התוצאות שהתקבלו בבתי ספר שונים. באופן כללי, רוב השונות בין תוצאות של תלמידים במדינות ה-OECD היא בין תלמידים שונים באותם בתי ספר (75% מהשונות), ורק חלק קטן יותר ניתן ליחס להבדלים בין בתי ספר (24%).

בישראל, השונות בין תלמידים באותו בית ספר היא קצת יותר נמוכה (כ-69% מהשונות הכללית ב-OECD), אבל השונות בין בתי ספר הרבה יותר גדולה (כ-53% מהשונות הכללית). לתוצאה הזו יש קורלציה גבוהה עם השונות בציונים במבחני הקריאה, המתמטיקה, והמדעים. במלים אחרות, חלק גדול מהשונות מוסבר על ידי השונות בציונים במבחנים האלה, והוא לא ייחודי לנושא שיתוף הפעולה בפתרון בעיות.

עוד נושא שעליו יש נתונים הוא הקשר בין הביצועים לבין מצב סוציו-אקונומי. כפי שניתן לצפות, ככל שהמצב הסוציו-אקונומי יותר נמוך, יש יותר תלמידים ברמות 1 או 1>, ופחות ברמה 4. אבל בישראל התוצאות האלה הרבה יותר קיצוניות מאשר בממוצע ה-OECD. במיוחד מדאיג שאפילו ברבעון העליון אצלנו יש כ-30% תלמידים שרמת שיתוף הפעולה שלהם היא ברמות 1 או 1>, שזה כמעט כפול מהממוצע ב-OECD. אז התירוץ המקובל שבניכוי חרדים וערבים מצבנו יופי לא מתקבל כאן.

הפערים בישראל

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#