הצליח לכבוש את החילונים? שני גרפים על שמונת המנדטים של ליברמן - אטלס למאה ה-21 - הבלוג של דרור פייטלסון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצליח לכבוש את החילונים? שני גרפים על שמונת המנדטים של ליברמן

אביגדור ליברמן הצליח להעלות את מפלגתו מ-5 מנדטים באפריל 2019 ל-8 מנדטים בבחירות האחרונות. האם יו"ר ישראל ביתנו הצליח לפרוץ אל מחוץ למגזר העולים אל עבר מעוז החילוניות של תל אביב?

ההצלחה הגדולה ביותר בבחירות שנערכו בשבוע שעבר שייכת למפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, שעלתה מ-5 מנדטים ל-8 מנדטים. הכותרות מדברות על כך שליברמן כבש את החילונים של תל-אביב, אבל מי באמת הצביע לליברמן בבחירות? האם הוא באמת פרץ אל מחוץ למגזר העולים מחבר המדינות?

אפשר לבדוק את הקשר בין עולים להצבעה בצורה פשוטה. הלמ"ס מפרסמת נתונים על הרכב האוכלוסייה בערים שונות, כולל אחוז העולים מ-1990 והלאה באוכלוסייה של כל עיר. ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת את תוצאות הבחירות בחתך ישובים. אז אפשר להשוות את אחוז העולים בעיר עם אחוז הקולות שהלכו לליברמן, ולראות אם יש קשר בין הדברים.

תרגילים כאלה כרגיל לא עובדים, כי התנהגות אנושית היא מורכבת. נדיר שאפשר למצוא משתנה יחיד (במקרה שלנו, מוצא) שמסביר התנהגות (דגם הצבעה). אבל המקרה הזה הוא אחד המקרים הנדירים שבהם זה כן עובד. כשמציירים גרף שבו הציר האופקי מייצג את אחוז העולים בעיר, והציר האנכי את אחוז ההצבעה לליברמן, כל הערים מסתדרות לאורך קו ישר. בצד שמאל למטה נמצאות הערים עם מעט עולים, ובהן שיעור ההצבעה לליברמן נמוך. בצד ימין למעלה נמצאות הערים עם הרבה עולים, ובהן שיעור ההצבעה לליברמן גבוה. בגרפים האלה כל עיר מיוצגת על ידי דיסקית, שהגודל שלה משקף את גודל האוכלוסייה של העיר. העיר הגדולה ביותר היא ירושלים, ויש בה כ-9% עולים.

הצבעת עולים

הקשר הישר בין אחוז עולים בעיר לבין הצבעה לליברמן מתקיים בכל מערכות הבחירות שבהן ישראל ביתנו רצה באופן עצמאי. בכל המקרים מקדם המתאם (מדד סטטיסטי שמודד עד כמה הערים השונות מסתדרות על קו ישר) הוא גבוה מאוד, בטווח בין 0.90 ל-0.93 (הערך הגבוה ביותר האפשרי הוא 1.0). כאמור, מתאם גבוה כזה הוא נדיר ביותר בהקשרים של מדעי החברה.

אבל אם משווים את תוצאות הבחירות באפריל עם התוצאות האחרונות, רואים שזה לא אותו הדבר. בפרט, ההבדל העיקרי בין מערכות בחירות שונות הוא השיפוע של הקו. בבחירות שנערכו באפריל השיפוע היה נמוך יחסית, ועמד על 0.51. פירוש אפשרי הוא שבערך חצי מהעולים נתנו את קולם לישראל ביתנו. בבחירות החוזרות השיפוע עלה ל-0.63. זה אומר שכמעט שני שלישים מהעולים הצביעו ישראל ביתנו, מה שהוביל לעלייה במספר המנדטים.

מה שהראיתי עד כה הוא חצי מהסיפור: אחוז מסוים מהעולים מצביעים לליברמן. אבל השאלה היותר מעניינת היא האם גם אחרים, שאינם עולים, מצביעים לליברמן.

כדי לענות על השאלה הזו נבצע את הניתוח הבא. ראשית, ננצל את העובדה שמצאנו קשר ישיר בין אחוז עולים להצבעה לליברמן כדי לבנות מודל הצבעה. המודל הזה הוא נוסחה לינארית פשוטה. בהינתן אחוז עולים, הנוסחה תחשב צפי של אחוז הצבעה לליברמן. לכל מערכת בחירות נייצר מודל מתאים לפי הנתונים, ונכניס לנוסחה את אחוז העולים באוכלוסיית המדינה. זה ייתן לנו מספר צפוי של הצבעות לליברמן שניתן לייחס אותן לעולים.

בשלב השני נשווה את הצפי הזה עם מספר הקולות שליברמן קיבל בפועל. אם המספרים מתאימים, סימן שאפשר לייחס את כל הקולות שליברמן קיבל להצבעה של עולים. אם הוא קיבל יותר קולות מהצפוי, סימן שהוא קיבל גם קולות של אחרים.

תחזית הצבעה

התוצאה היא שאת הרוב המכריע של הקולות שליברמן מקבל אכן ניתן לייחס להצבעה של עולים. מה שהוא מקבל בפועל גדול רק בטיפה ממה שצפוי לפי מודל ההתנהגות של העולים. בבחירות האחרונות ההפרש הזה אמנם גדל, אבל עדיין נשאר קטן למדי: כ-32,500 קולות, ששקולים ל-0.9 מנדט.

לסיכום, הקשר בין ליברמן לעולים הוא שילוב של שתי תופעות:

1. אחוז מסוים מהעולים מצביע לליברמן, וזה כמעט כל מה שהוא מקבל;

2. האחוז הזה משתנה ממערכת בחירות אחת לשנייה, וזה הגורם העיקרי לשינויים במספר המנדטים של ליברמן.

במלים אחרות, למרות הטענות להשתלבות ולייצוג הימין החילוני, ישראל ביתנו היתה ונשארה במובהק מפלגה סקטוריאלית של עולי חבר המדינות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#