יקר לכם? כדאי שתדעו מתי זה התחיל

השוואת מחירים בין מדינות שונות אינה פשוטה: צריך להסכים על סל המוצרים, צריך שהמוצרים עצמם יהיו שקולים וצריך להתחשב גם בשערי המטבע השונים. המגזין הכלכלי אקונומיסט הגדיר את "אינדקס ביג מק", מתוך הנחה שהמבורגר ביג מק של מקדונלדס הוא מוצר סטנדרטי לגמרי בכל העולם

דרור פייטלסון
דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דרור פייטלסון
דרור פייטלסון

יוקר המחיה הגיע לכותרות בעקבות מחאת המילקי והמחאה החברתית. אבל בעצם בתקופה ההיא המחירים עוד לא היו כל כך גבוהים – הם היו דומים לממוצע במדינות ה-OECD. מצד שני, כמה שנים קודם המחירים כאן היו נמוכים מהממוצע, והמחאה אכן היתה בתגובה לעליית מחירים.

השוואת מחירים בין מדינות שונות אינה פשוטה. קודם כל צריך להסכים על סל מוצרים שאת המחירים שלהם בודקים. אז צריך שאותם מוצרים - ממש אותו מותג, או לפחות משהו שקול מבחינת האיכות - יהיו קיימים בשווקים של המדינות שביניהן רוצים להשוות. הרבה פעמים זה לא כך, ובמקומות שונים משתמשים במוצרים שאינם ממש בני השוואה.

בעיה נוספת היא שבמדינות שונות משתמשים במטבעות שונים, ושער ההמרה בין מטבעות גם משפיע. למשל, כשהשקל מתחזק נהייה יותר זול לייבא והמחירים יורדים, ולעומת זאת כשהוא נחלש מחירי היבוא בארץ עולים. המגזין הכלכלי אקונומיסט הגדיר את "אינדקס ביג מק" כדי לאפיין את זה. ההנחה היא שהמבורגר מסוג ביג מק של מקדונלדס הוא מוצר סטנדרטי לגמרי בכל העולם, ולכן אמור להיות לו אותו המחיר, אבל מסתבר שזה לא כך.

הגרף הבא מציג נתונים של אינדקסי רמת מחירים שפורסמו על ידי ארגון OECD. המחירים בכל מדינה מוצגים יחסית לממוצע של מדינות ה-OECD. ברוב המדינות ההבדל בעשור האחרון (בין 2008 ל-2018) הוא פחות מ-15 נקודות, והן צבועות בצהוב. יש שש מדינות שבהן המחירים ירדו ביותר מ-15 נקודות בתקופה הזו, והן צבועות בירוק. יש גם שש שבהן הם עלו ביותר מ-15 נקודות, והן מופיעות בכתום. 

המחירים בישראל

אחת מאלה שבהן המחירים עלו היא ישראל: ב-2008 המחירים היחסיים אצלנו היו כמעט בדיוק כמו המחיר הממוצע ב-OECD, וב-2018 הם היו 118% מהמחיר הממוצע ב-OECD – קרוב לקצה העליון של סקאלת המחירים בארצות השונות. אם מסתכלים על כל הנתונים, ולא רק מאז 2008, רואים שהמחירים כאן במגמת עלייה מאז 2004. אולי זה קשור לתקופת כהונתם של שני ראשי הממשלה האחרונים, אולמרט ונתניהו, ששמותיהם נקשרו בפרשות שחיתות וביחסי הון-שלטון. בפרט בתקופת נתניהו יש עלייה כמעט רציפה. ירידה קלה וזמנית נרשמה בעקבות המחאה החברתית ב-2011.

אבל בעצם המחירים היחסיים לא מספרים את כל הסיפור. צריך להתחשב גם ברמת ההכנסה האופיינית לכל מדינה. וההכנסה הממוצעת בישראל נמוכה יחסית למדינות המערב. כך אזרחי ישראל נפגעים פעמיים – יש להם פחות כסף, והם צריכים לשלם מחירים גבוהים.

זה בולט אם משווים למשל למצב בארה"ב, שהיא עשירה יחסית עם מחירים לא מאוד גבוהים. כתוצאה מכך, האמריקאים – לא כולם, אבל בממוצע – יכולים להרשות לעצמם לקנות מכל טוב. המחירים באמריקה גם עולים, אבל קצת פחות מבישראל. ההבדל הוא שההכנסה הממוצעת בישראל הרבה יותר נמוכה בממוצע, וזה גורם להבדל ביננו לבין אמריקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker