הכל התחיל ב-1977: איך הגיעה הכלכלה הישראלית למצבה הנוכחי? - אטלס למאה ה-21 - הבלוג של דרור פייטלסון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכל התחיל ב-1977: איך הגיעה הכלכלה הישראלית למצבה הנוכחי?

1981 היתה שנת בחירות. לקראת הבחירות הנהיג שר האוצר מדיניות כלכלית ברוח קריאתו של ראש הממשלה מנחם בגין "להיטיב עם העם". בין היתר הוחלט להפחית מסים על מוצרי יבוא, מה שגרם לגידול ביבוא, לירידה ביתרות מטבע החוץ ולירידה בהכנסות הממשלה

ישראל היא מדינה עם אוכלוסייה צעירה. רוב האוכלוסייה היא בת פחות מ-40, ועוד לא נולדה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. העולים שהגיעו בגל העלייה הגדול של שנות ה-90 גם לא יודעים מה היה כאן בשנות ה-80. אבל בלי להכיר את הסיפור על ההיפר-אינפלציה שהגיעה לרמה של 445% ב-1984, ועל התוכנית הכלכלית של 1985 שהצילה את המצב, אי אפשר להבין את הכלכלה הישראלית. הצל של המאורעות האלה, למרות שעברו יותר מ-30 שנה, מגיע עד היום.

האינפלציה היתה תוצאה של הליברליזציה שהונהגה בכלכלה אחרי המהפך ב-1977. המצב הכלכלי, עם גירעונות ענק ואינפלציה מטפסת, היה בין הגורמים למהפך. ראש הממשלה מנחם בגין ושר האוצר שמחה ארליך התנגדו לכלכלה המתוכננת של מפא"י, ועוד יותר מכך התנגדו לתמיכה הממשלתית בחברת העובדים (החברות ההסתדרותיות שקיבלו את רוב העבודות הממשלתיות). הם קיצצו סובסידיות למוצרי יסוד, ביטלו את המגבלות על מטבע חוץ, והגדילו את המע"מ. בערך באותו הזמן היה גם זינוק במחירי הנפט בעולם. התוצאה היתה עליית מחירים כללית, ואינפלציה שעברה את סף ה-100%.

אינפלציה

1981 היתה שנת בחירות. לקראת הבחירות הנהיג שר האוצר יורם ארידור מדיניות כלכלית ברוח קריאתו של ראש הממשלה מנחם בגין "להיטיב עם העם" (אם כי הוא התעקש לטעון שמדובר ב"כלכלה נכונה"). אחד הרכיבים של כלכלת הבחירות הזו היה הפחתת מסים על מוצרי יבוא, מה שגרם לגידול ביבוא, לירידה ביתרות מטבע החוץ ולירידה בהכנסות הממשלה. שיא האינפלציה היה ב-1984 ועמד על 445%. בשנים אלה המשק נוהל באופן אפקטיבי בדולרים, והכלכלה היתה על סף קריסה.

מי שבסופו של דבר הצליח להחזיר את המשק לפסים היו ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי, עם תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985. התוכנית הזו, ולא הרפורמות הכלכליות שהונהגו ב-1977, היא שגרמה למהפך כלכלי אמיתי. היא סימנה את סוף תקופת מדינת הרווחה הסוציאליסטית, ואת המעבר לכלכלת שוק ניאו-ליברלית קפיטליסטית.

התוכנית עצמה היתה די פשוטה באופן עקרוני: להביא את המשק למצב סביר בבת אחת ולהקפיא אותו במצב הזה. זה כלל הקפאת מחירים, הקפאת משכורות, פיחות ואז הקפאת שער החליפין וקיצוץ בתקציב. והתוצאה המיידית של התוכנית אכן היתה בלימת האינפלציה, שירדה לכ-20% בשנה.

אבל התוצאה לטווח ארוך היתה שינוי באופי הכלכלה הישראלית. העיקרון המנחה את פעילות הממשלה נהפך לצמצום הפעילות ולחרדה מפני גירעון ואינפלציה. פעולות ממשלתיות רבות הועברו לחברות ממשלתיות, וחברות ממשלתיות הופרטו בזו אחר זו. נחקק חוק הגבלת ההוצאה התקציבית, שהוביל לייבוש תקציבי של מגוון תוכניות חברתיות, מה שהוביל לתלונות עליהן ולהצדקת הפרטות נוספות. בנוסף, נוצר מצב כרוני של חוסר השקעה מספקת בתשתיות, למשל תשתיות תחבורה, ופער מתרחב והולך בין ישראל לבין המדינות המפותחות. כוח האדם בשירות הציבורי הוקפא. כדי לפצות על כך, ניתן אישור להעסקה עקיפה – מה שכיום נקרא עובדי קבלן.

מצד שני, לא נכון לומר שנוצר בישראל שוק חופשי בלי מעורבות ממשלתית. הממשלה לא באמת הסירה את ידיה מהמשק וממה שקורה בו. ההפך הוא הנכון. כוחו של משרד האוצר גדול כשהיה מאז ומעולם. אגף התקציבים שולט במדיניות הממשלה ביד רמה ודוחף לרפורמות וקיצוצים הרצויים בעיניו באמצעות חוק ההסדרים.

בו בזמן, התחרות מוגבלת. הפרטת חברות ממשלתיות לא יצרה תחרות. רוב החברות עברו לשליטה של מספר קטן של בעלי הון, ושמרו על מעמד מונופוליסטי. אליעזר פישמן, למשל, ביסס את מעמדו הכלכלי על ידי רכישה של חברות שהופרטו, ובראשן רכישת החברה הכלכלית לירושלים במכרז סגור.

לכן, התוצאה כיום היא צירוף בעייתי: פירוק מנגנוני מדינת הרווחה, אבל במקרים רבים גם חוסר תחרות אפקטיבית. זו גם המדיניות שמוביל בנימין נתניהו, אביר מונופול הגז, וסביר שימשיך בה אחרי הבחירות הקרובות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

איש מכירות

משפך המכירות: באתי, ראיתי, מכרתי

משפך מכירות הוא כנראה אחד המונחים שסובלים משימוש יתר, עד שנדמה שנהפך לקלישאה. אבל מדובר באחד הכלים השימושיים ביותר לגיוס ושימור לקוחות. הטור הזה מרענן את החשיבה על המשפך ומסיר אבק מפעולות שהן כל כך שגורות - שנדמה שהן שקופות. וגם בונוס – איך להפוך את המשפך לשעון חול

גשם בירושלים

ישראל לא בנויה לשני דברים: גשמי חורף ובלוקצ'יין

בלוקצ'יין היא המצאה נפלאה מבחינה הנדסית, אך היא יקרה בהרבה לעומת מסד נתונים מרכזי. היא שימושית כשרוצים לייצר פלטפורמה עבור מספר רב של משתמשים וארגונים – ובמיוחד כשאלו אינם מוכנים או יכולים לסמוך על ישות מרכזית שתיקח אחריות על ניהול המסד המרכזי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו

ראשות הממשלה היא לא פרס על התנהגות טובה: נתניהו הוא המנכ"ל המוצלח ביותר שיש לישראל

נתניהו אולי אינו "מגדלור של התנהגות מוסרית, חוקית וחברית", אבל העיקר הוא מי יהיה ראש הממשלה הטוב ביותר למדינת ישראל, והתשובה לשאלה זו ברורה. גם הימין וגם השמאל לא מצליחים להעמיד אדם שמתקרב לכישוריו, יכולותיו וניסיונו של בנימין נתניהו - הנכס הלאומי של כולנו

כתבות שאולי פיספסתם

*#