שמש לא מנוצלת: המדיניות הסביבתית של ישראל היא קומדיה עצובה - אטלס למאה ה-21 - הבלוג של דרור פייטלסון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שמש לא מנוצלת: המדיניות הסביבתית של ישראל היא קומדיה עצובה

היה ניתן לצפות אולי שישראל תהיה אחת מהמובילות את מהפכת השימוש באנרגיה מהשמש. מצד אחד אנחנו מדינה יזמית שידועה ביכולת פיתוח הטכנולוגיה שלה, ומצד שני יש לנו המון שמש. אבל מסתבר שהצירוף הזה לא מספיק

ב-1951 חברת הנפט BP פירסמה סקירה סטטיסטית על מצב תעשיית הנפט בעולם. מאז הם עושים את זה כל שנה, ולפני כמה שבועות פורסמה המהדורה ה-68 שמכילה מידע מעודכן לסוף 2018. כיום הסקירה עוסקת לא רק בנפט אלא באנרגיה באופן כללי, ומעבר לעשרות טבלאות עם נתונים, יש גם פרשנות.

בוב דאדלי, מנכ"ל הקבוצה, קושר בין העלייה בשימוש באנרגיה לבין תופעות אקלימיות. לדבריו, העלייה הגדולה יחסית בשימוש באנרגיה ב-2018 נובעת במידה רבה מביקוש גובר לחימום וקירור, והביקוש בתורו נובע מריבוי ימים קרים או חמים מהממוצע. הוא גם מדגיש את הפער הגדל בין הדרישה החברתית להאיץ את המעבר למשק אנרגיה מועט פחמן, לבין חוסר ההתקדמות בכיוון הזה בפועל. ספנסר דייל, הכלכלן הראשי של הקבוצה, סוקר בפירוט את הנתונים שמביאים למסקנות האלה. הוא מסכם את הסקירה שלו במלים "ההתפתחויות של השנה האחרונה משמיעות אזעקת אזהרה נוספת על כך שהעולם נמצא במסלול שאינו בר-קיימא".

אלה לא פעילים סביבתיים קיצוניים. הם מנהלים בכירים בתעשיית הנפט.

בצירוף מקרים, יורם גביזון פרסם בשבוע שעבר כתבה על היבט מקומי אחד של המצב הזה: חוסר היעילות הממשלתית (שלא לומר ההכשלה ממש) של קידום שימוש באנרגיה ירוקה. הטור הזה משלב בין שניהם. אני משתמש בנתונים של BP לגבות את הטענות של גביזון.

הגרף הראשון מראה את ההתפתחות העולמית בהתקנת לוחות פוטו-וולטאיים, אותם לוחות שחורים שרואים בשדות או על גגות בתים שמשמשים להמרת אנרגיית שמש לחשמל. עד לפני עשר שנים הלוחות האלה היו יקרים ולא יעילים, אבל בעשור האחרון יש התפוצצות בהתקנות שלהם. בהתחלה זה היה בהובלת גרמניה (עם תרומה גם של ספרד ואיטליה). בשנים האחרונות מי שנותנת את הטון היא סין. כיום 36% מיכולת ההפקה העולמית מותקנת בסין – יותר מההתקנות ביפן, ארה"ב, וגרמניה ביחד. הכמות העצומה של התקנות בסין הובילה ליצור המוני ולהורדת מחירים שמשפיעים על שאר העולם.

התקנת פנלים

כשמשווים את ההתקנות בישראל עם מדינות אחרות ההשוואה אינה מחמיאה. במדינות דרום אירופה, שהן כמונו מדינות מפותחות שטופות שמש, יש שימוש הרבה יותר נרחב באנרגיית שמש. גם מדינות צפוניות יותר שנהנות מהרבה פחות שמש משקיעות הרבה יותר בניצול אנרגיית שמש – המובילה היא גרמניה, אבל גם בריטניה, צרפת, ובלגיה שם. ובשנים האחרונות גם מדינות כמו הודו וטורקיה עקפו את ישראל בהפרש ניכר בשימוש באנרגיית שמש.

השוואה של יכולת הפקה מותקנת מספקת רק תמונה חלקית. יש הבדלים גדולים בין המדינות לא רק בכמות השמש שהן מקבלות, אלא גם בגודל ועושר. כתוצאה מכך, יש גם הבדלים גדולים בכמות החשמל שהן מפיקות ומשתמשות. מה שחשוב הוא איזה חלק מהחשמל הזה מיוצר מאנרגיה סולרית. ב-2018 בעולם כולו היה מדובר על כ-2.2%. בישראל זה היה 2.6% – קצת יותר מהממוצע, אבל הרבה פחות ממדינות דרום אירופה למשל (יוון: 7.0%; איטליה: 8.0%; ספרד: 4.5%). וגם בכמה מדינות שיש להן הרבה פחות שמש השימוש באנרגיה סולרית היה יותר גבוה, כמו למשל בגרמניה (7.1%), בלגיה (5.4%), ובריטניה (3.9%).

מעבר לכך, מעניין לראות כמה מהחשמל בכל מדינה מופק באמצעים ירוקים בכלל. את זה רואים בגרף הבא. חוץ מאנרגיית שמש יש כאן גם ייצור חשמל מטורבינות רוח ומסכרים (מפעלים הידרו-אלקטריים). מסתבר שהשיטה המובילה בעולם – כולל במדינות מתפתחות – היא להשתמש באנרגיית מים. כתוצאה מכך, 22.7% מהחשמל בעולם מיוצר באופן ירוק. ישראל, שמנצלת כמעט אך ורק אנרגיית שמש, משתרכת הרחק מאחור.

אנרגיה ירוקה

היה ניתן לצפות אולי שישראל תהיה אחת מהמובילות את מהפכת השימוש באנרגיה מהשמש. מצד אחד אנחנו מדינה יזמית שידועה ביכולת פיתוח הטכנולוגיה שלה, ומצד שני יש לנו המון שמש. אבל מסתבר שהצירוף הזה לא מספיק. צריך גם תמיכה ממשלתית בדמות תמריצים אפקטיביים או לפחות הקטנת חסמים. לפי הסקירה של גביזון העשור האחרון התאפיין בדיוק בהיפך מזה.

והעתיד לא מבטיח שיפור משמעותי: היעדים העתידיים שהממשלה קבעה לשימוש באנרגיה ירוקה נמוכים בצורה חריגה לעומת אלה של מדינות אחרות. את היעד של 5% ב-2014 כבר פיספסנו. היעד הבא הוא 10% ב-2020. על כמה תרצו להמר שנעמוד במשימה?

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

חבילות מוכנות לשליחה ביום הרווקים הסיני

מה גרם לחובבת קניות אונליין ותיקה לזנוח את עגלת הקניות בשנייה האחרונה?

כחובבת קניות אונליין ותיקה, מיהרתי למלא את העגלות הווירטואליות שלי לקראת ימי המכירות האחרונים - שופינג IL ויום הרווקים הסיני ■ אבל להפתעתי, הפעם היד שלי לא היתה קלה על העכבר - ולבסוף ויתרתי על מרבית המוצרים

שטרות ומטבעות

סוד ההצלחה של סטארט-אפים ו-750 מיליון דולר בלילה אחד

כלכלה היא תולדה של מחשבה פילוסופית והיא מבטאת שיטה המבוססת על הקניין כמרכז חיי האדם. פיננסיים הוא היבט מסוים ומעשי של כלכלה, הנוגע בהקצאת כספים ובניהול השקעות. ארבע המלצות של דור דבירי הנוגעות בתחומים אלה ומשלבות ביניהם

כתבות שאולי פיספסתם

*#