הקרן שנהפכה לכספומט של משרד האוצר - אטלס למאה ה-21 - הבלוג של דרור פייטלסון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרן שנהפכה לכספומט של משרד האוצר

רשויות מקומיות פשוט לא רוצות מתקני טיפול בפסולת בתחומן – כל אחת מעדיפה שהמתקנים האלה יהיו במקום אחר. וכך קורה שאפילו אם הן מקבלות תמיכה, הן לעתים מבטלות את הפרויקט מאוחר יותר. אז הכסף קיים - אבל מי משתמש בו?

לפני חודשיים בערך כתבתי טור ביקורתי על התקציב של המשרד להגנת הסביבה. הטור התמקד בפער בין הגידול הדרמטי בהעברות תקציביות שנעשות כל שנה (מאז 2016 התקציב המעודכן הוא יותר מ-2 מיליארד שקל) לבין הביצוע שהוא נמוך ואפילו שלילי (ב-2015 ביצוע התקציב היה מינוס 100 מיליון שקל – לכאורה המשרד לא הוציא כסף בכלל אלא הרוויח כסף).

בעקבות פרסום הטור קיבלתי פנייה מדוברות המשרד, וההתכתבות איתם הובילה אותי להבנה טובה יותר של מה שקורה בתקציב הזה. אז הנה מקצה שיפורים.

לב העניין הוא שתקציב המשרד להגנת הסביבה מורכב משני חלקים לגמרי שונים. החלק הראשון הוא תקציב רגיל של משרד ממשלתי. זה כולל משכורות לעובדי המשרד ותקצוב של פעולות שונות שהמשרד אחראי עליהן. במהלך השנה יש כרגיל העברות תקציביות שמוסיפות על התקציב המקורי. כל העסק נע בטווח של 500-200 מיליון שקל לשנה, כשהביצוע דומה כרגיל לתכנון המקורי (אם כי ב-2016 למשל היה פער של יותר מ-100 מיליון שקל), ואת רוב ההעברות הנוספות כרגיל לא מנצלים בסופו של דבר. את הפרטים אפשר לראות בגרף הבא.

תקציב המשרד להגנת הסביבה

אז יש כאן סיפור של העברות תקציביות ושל חוסר ניצול שלהן, ואפשר לחקור מה הסיבות לכך. אבל אני לא באמת עיתונאי חוקר ואין לי מה לומר על זה.

אבל בנוסף, מה שהופך את תקציב המשרד להגנת הסביבה למעניין יותר, הוא שהתקציב הזה משמש אכסניה לארבע קרנות ייעודיות. לקרנות האלה יש הכנסות עצמיות, כלומר הן לא ממומנות מכספי המסים, והכספים שלהן בעצם מופרדים מתקציב המדינה: אסור להשתמש בהם למשהו אחר ממה שהקרן נועדה לו, וכשיש קיצוצים רוחביים בתקציב לא מקצצים את הקרנות האלה. המטרה היא להבטיח שהכסף שנאסף לצורך מסוים אכן ישמש לצורך המסוים הזה בלבד.

הקרן הגדולה ביותר היא הקרן לשמירת הניקיון. לקרן הזו היו הכנסות של כחצי מיליארד שקל ב-2017 לבדה. מקור ההכנסה הישיר העיקרי הוא היטל ההטמנה: רשות מקומית שאוספת זבל ושולחת אותו למזבלה משלמת היטל של בערך מאה שקל על כל טון זבל (כך שבאופן עקיף אנחנו משלמים את זה דרך הארנונה). השימוש המותר בכספים האלה לפי חוק הניקיון הוא לפיתוח והקמה של חלופות להטמנת פסולת. באופן מוגבל יותר ניתן להשתמש בכספים גם לשיקום מזבלות, לפעולות חינוכיות, ולעזרה לרשויות חלשות בטיפול במפגעים ובהקמת מתקני טיפול בפסולת.

הבעיה היא שהקרן לא מצליחה ליזום ולבצע פרויקטים בהיקף שיינצל את כל הכסף. ב-2017, למשל, היטל ההטמנה היה אמור להניב כ-500 מיליון שקל, והיו תמיכות ופעולות מתוכננות בסכום זהה, כך שסך התקציב היה אמור להיות 0. אבל בפועל הקרן הוציאה רק כ-200 מיליון שקל. כך נותר עודף של 300 מיליון, מה שמתבטא כביצוע של מינוס 300 מיליון שקל (תקציב כרגיל מתייחס להוצאות, אז עודף של הכנסות מסומן בסימן מינוס).

את העודפים האלה אסור להוציא על דברים אחרים, אז הם מצטברים, והמנגנון של האוצר להעביר אותם משנה לשנה הוא באמצעות העברות תקציביות. זו היתה הטעות העיקרית שלי בטור הקודם: ההעברות האלה לא משקפות תוספת תקציבית, אלא העברה של עודפים מהשנה הקודמת. כתוצאה התקציב המעודכן הוא בעצם התקציב האפקטיבי הנוסף שעומד לרשות הקרן וכולל את העודפים המצטברים משנים קודמות.

תקציב הקרן

דוברות המשרד גם הפנתה את תשומת לבי לתוכנית שאפתנית שאושרה בהנהלת הקרן, להשקיע 4 מיליארד שקל עד 2030. התכנית כוללת הקמה של מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת ומתקני טיפול ומיון של פסולת. התקווה היא שזה יוריד את שיעור ההטמנה מ-80% כפי שהוא כיום לרק 26% ב-2030.  אם כל זה אכן יקרה זה יהיה יופי. אבל מצד שני לקרן יש כבר עכשיו קרוב ל-2 מיליארד שקל במזומן, ועד 2030 אפשר לצפות שהיא תכניס עוד כמה מיליארדים, אז היא יכולה לעשות אפילו יותר.

בנוסף, למרבה הצער לקרן יש היסטוריה לא מרשימה בביצוע פרויקטים גדולים. לפי דו"ח הקרן ל-2016, עד סוף שנה זו הכנסות הקרן מהיטל ההטמנה היו 2.59 מיליארד שקל, ההקצאות לפרויקטים היו 3.46 מיליארד שקל, אבל ההוצאות בפועל היו רק 0.98 מיליארד שקל. וכפי שניתן לראות בגרף, מאז התחלת גביית היטל ההטמנה ב-2007, בכל שנה בלי יוצא מהכלל ביצוע התקציב של הקרן שלילי: היא מוציאה פחות ממה שהיא מכניסה, לפעמים בפער של מאות מיליוני שקל. זאת למרות שמראש יש פירוט על מה מתכוונים להוציא את כל הכספים האלה.

חלק מהבעיה הוא שרשויות מקומיות פשוט לא רוצות מתקני טיפול בפסולת בתחומן – כל אחת מעדיפה שהמתקנים האלה יהיו במקום אחר. וכך קורה שאפילו אם הן מקבלות תמיכה, הן לעתים מבטלות את הפרויקט מאוחר יותר. ואם התמיכה היא רק חלקית, הן לא מגייסות תקציבים נוספים והפרויקט מתמסמס. זה מציב אתגר בפני הקרן, המשרד, והשר האחראי: לא מספיק להקצות כסף, אלא צריך גם לעקוב ולדחוף ולגרום לדברים לקרות.

בעיה פוטנציאלית חדשה היא שהאוצר לוטש עיניים לכסף שמצטבר כאן ללא שימוש. אז ב-2016 הוא לקח הלוואה של 200 מיליון שקל. הביטוי של זה בתקציב הוא להפחית 200 מיליון מתקציב הקרן, ולהמיר אותם בהרשאה להתחייבות. במלים אחרות, לקרן אין יותר את הכסף ביד, אבל מותר לה להתחייב בפני ספקים, והאוצר מבטיח לכבד את ההתחייבות הזו ולהחזיר את הכסף כשיהיה בו צורך. ב-2018 כנראה עשו את זה שוב, הפעם בסכום 700 מיליון שקל (הדו"ח הכספי ל-2018 עוד לא פורסם). לפי המשרד, סכומים כאלה מוחזרים לפי ביצוע. מכיוון שעד כה הביצוע שלילי, זה עוד לא עמד במבחן.

אז השורה התחתונה דומה לטור הקודם: יש כסף (אם כי חלק ממנו תלוי בכך שהאוצר יעמוד בהתחייבותו), ויש יוזמות לפרויקטים, אבל עד כה הביצוע היה מאוד חלקי. נקווה שבעתיד הקרן לשמירת הניקיון והמשרד להגנת הסביבה יצליחו יותר במימוש הפרויקטים שהם מתקצבים.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

חבילות מוכנות לשליחה ביום הרווקים הסיני

מה גרם לחובבת קניות אונליין ותיקה לזנוח את עגלת הקניות בשנייה האחרונה?

כחובבת קניות אונליין ותיקה, מיהרתי למלא את העגלות הווירטואליות שלי לקראת ימי המכירות האחרונים - שופינג IL ויום הרווקים הסיני ■ אבל להפתעתי, הפעם היד שלי לא היתה קלה על העכבר - ולבסוף ויתרתי על מרבית המוצרים

שטרות ומטבעות

סוד ההצלחה של סטארט-אפים ו-750 מיליון דולר בלילה אחד

כלכלה היא תולדה של מחשבה פילוסופית והיא מבטאת שיטה המבוססת על הקניין כמרכז חיי האדם. פיננסיים הוא היבט מסוים ומעשי של כלכלה, הנוגע בהקצאת כספים ובניהול השקעות. ארבע המלצות של דור דבירי הנוגעות בתחומים אלה ומשלבות ביניהם

כתבות שאולי פיספסתם

*#