מהפך: 1977 סימנה את תחילת ההידרדרות האקדמית של החרדים - אטלס למאה ה-21 - הבלוג של דרור פייטלסון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפך: 1977 סימנה את תחילת ההידרדרות האקדמית של החרדים

בבחירות של 1977 הקים בגין קואליציה עם חברי אגודת ישראל, ואחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני היה ביטול המכסות לדחיית השירות הצבאי במסגרת הסכם "תורתו אומנותו" ■ מאז החלו החרדים להסתגר ולהתבדל, והתוצאה לפניכם

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר כולל פרק על התוכניות של הוות"ת למשוך חרדים ללימודים אקדמיים. הרעיון הוא שלימודים אקדמיים מבטיחים תעסוקה מתגמלת יותר, אז אם הרבה חרדים ילמדו הם ייחלצו ממעגל העוני, וגם ישתלבו בחברה הכללית. בינתיים התוכניות האלה לא ממש ממריאות כפי שהוות"ת קיוותה, ויש גם התנגדות מצד אקדמאים שלא מוכנים ללימודים בהפרדה מגדרית (גילוי נאות: גם אני הייתי מעורב במאבק הזה).

המבקר ממקד את הביקורת שלו במימוש של תוכנית מיוחדת לשילוב חרדים בהשכלה הגבוהה עד כה, שנועדה לפעול ב-2022-2011 בתקציב של 1.7 מיליארד שקל. זה כולל תוכנית חומש ראשונה ב-2016-2011, ותוכנית שנייה שאמורה היתה להתבסס על תוצאות התוכנית הראשונה ופועלת כעת. אבל כדי להבין את מה שקורה עכשיו צריך להכיר את ההיסטוריה, ולדעתי צריך להתחיל את הדיון עוד במהפך של 1977.

בבחירות של 1977 הליכוד ניצח בפעם הראשונה, אחרי 29 שנים באופוזיציה. בשלב הראשון בגין הקים קואליציה של 62 חברי כנסת בלבד. ארבעת חברי הכנסת של אגודת ישראל החרדית היוו לשון מאזניים ואחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני היה ביטול המכסות לדחיית השירות הצבאי במסגרת הסכם "תורתו אומנותו". מעכשיו כל חרדי שחפץ בכך יכול היה להימנע מלהתגייס לצבא, בתנאי שימשיך ללמוד בישיבה. באופן לא מפתיע זה אכן מה שהם עשו. כתוצאה מכך, מספר תלמידי הישיבות במעמד דחיית שירות הלך וגדל, והגיע ליותר מ-62 אלף ב-2010.

הסיפור הזה מוכר, והוא הבסיס לחקיקת חוק טל ב-2002 וחוק "השוויון בנטל" לאחרונה. אבל רבים אינם שמים לב לצד השני של המשוואה. לפני הסרת המגבלות על הסדר "תורתו אומנותו", רוב החרדים התגייסו ואחר כך עבדו. ההסתגרות בישיבות מאז המהפך חסכה מהם את הגיוס, אבל גם לא איפשרה להם לעבוד. כך שיעור העובדים בקרב הגברים החרדים ירד מכ-80% ב-1980 לפחות מ-40% בתחילת שנות האלפיים, כפי שרואים בגרף הבא.

שיעור העובדים בחברה החרדית

מאז מסתמנת עלייה קלה, אבל השיעור הנמוך של עבודת גברים חרדים הוא עדיין אחת מהבעיות הבסיסיות של המשק הישראלי. אבל שימו לב: זה לא מצב שתמיד היה כך. זו בעיה שנוצרה ב-40 השנים האחרונות. ואכן המטרה המוצהרת של "חוקי הגיוס" החדשים היא לשחרר את החרדים מהצורך להסתגר בישיבות כדי שיצאו לעבוד.

ירידה בשיעור העבודה לא היתה התוצאה היחידה של הפטור מגיוס. הסתגרות הגברים בישיבות גרמה להתבדלות נוספת של החברה החרדית. וההתבדלות הזו באה לידי ביטוי גם במערכת החינוך. לימודי קודש נהפכו לחשובים יותר, ולימודים כלליים איבדו מחשיבותם. כפי שרואים בגרף הבא, בין חרדים ילידי 1954-1963 – שהתחנכו לפני המהפך – קרוב ל-40% קיבלו תעודת בגרות וקצת פחות מ-40% הסתפקו בתעודת סיום בית ספר יסודי. בין ילידי שנות ה-80, שהתחנכו בשנות ה-90, רק 5% קיבלו תעודת בגרות, וכמעט 70% לא קיבלו תעודה גבוהה יותר מזו של בית ספר יסודי.

שוב ניתן לראות שחוסר לימודי ליבה וחוסר הכנה לחיים מודרניים הן בעיות שנוצרו או לפחות התעצמו בצורה דרמטית ב-40 השנים האחרונות, וזה גם מתכתב עם הגרף הקודם – בעיות התעסוקה של החרדים הן כיום חלקית גם תוצאה של חוסר הכשרה מתאימה לשוק העבודה המתפתח.

תעודת סיום בחינוך החרדי

תופעה דומה קרתה גם בקשר ללימודים אקדמיים. ישראל היא מדינה שבה שיעור גבוה מהתושבים לומדים במערכת ההשכלה הגבוהה. מספר מקבלי התארים האקדמיים זינק אחרי פיתוח המכללות האקדמיות ביוזמתו של שר החינוך אמנון רובינשטיין בממשלת רבין. המגזר שבו נרשם הגידול המשמעותי ביותר הוא של נשים ערביות. המגזר היחיד שבו נרשמה נסיגה בלימודים האקדמיים הוא החרדים – גם אצל הנשים, ועוד יותר אצל הגברים.

המצב הזה הוא הרקע לתוכניות שהופעלו החל מ-2011 שמנסות לעודד חרדים להשתלב בהשכלה הגבוהה. והוא גם מסביר למה התוכניות האלה מקרטעות: התוכניות האלה מנסות להתעלם משורש הבעיה. הן מניחות כנתון שהסיבה שהחרדים לא באים ללמוד ולעבוד היא בגלל חוסר התאמה של הסביבה, למשל חוסר הפרדה מגדרית. במקום להשקיע באופן פרטני בסטודנטים החרדים, כדי לסייע להם להתגבר על מכשולים לימודיים ואחרים, משקיעים משאבים ביצירת סביבה סטרילית.

אבל סביבה כזו לא יכולה לפצות על חוסר בלימודי ליבה, ובאופן כללי זה לא תפקידה של האקדמיה. יתרה מזאת, כניעה לגורמים קיצוניים שמטרתם בעצם להגביר את ההתבדלות של החרדים מנוגדת באופן מובהק לשאיפה לעודד השתלבות שלהם בחברה הכללית ובשוק העבודה.

התוצאה הלא בלתי צפויה היא שהתוכניות האלה לא ממש מצליחות. זה בא לידי ביטוי בין היתר בנשירה המונית של הסטודנטים החרדים שכן מתפתים להתחיל ללמוד בהן. רציתי לצייר גרף שימחיש את שיעור הנשירה, אבל להערכתי זה פשוט לא יהיה אחראי. אחד מממצאי הביקורת הוא שמל"ג ו-ות"ת לא דואגות לאיסוף נתונים מסודר, וכתוצאה מכך גם לא מבססות את התוכניות שלהן על נתונים סדורים. דו"ח המבקר מצטט כמה נתונים ספורדיים שנמצאו, שמתייחסים לשנים שונות ומסגרות שונות ופלחי אוכלוסייה שונים, אבל אי אפשר באמת לתת תמונה מלאה. ובכל זאת הנה שלוש דוגמאות להמחשה:

1. אצל החרדים, 46% מהגברים ו-28% מהנשים שהתחילו ללמוד ב-2009 לא סיימו עד 2016. אצל יהודים לא חרדים המספרים הם 20% ו-12% – פחות מחצי.

2. הנשירה של תלמידים חרדים ב-2015-2012 מהמכינות שנועדו להכין אותם ללימודים אקדמיים היתה 55% אצל הגברים ו-35% אצל הנשים. לפני הפעלת התוכניות לעידוד השתלבות החרדים בהשכלה הגבוהה, המספרים היו 48% אצל הגברים ו-39% אצל הנשים – התוכניות לא גרמו להבדל מהותי, ולאו דווקא הועילו בכלל.

3. כ-24% מהחרדים שלמדו לתואר ראשון בשנת הלימודים התשע"ה נשרו במעבר לשנה הבאה, לעומת כ-8% אצל יהודים לא-חרדים.

המבקר מונה שלוש בעיות הגורמות לאחוז הנשירה הגבוה:

1. חוסר רקע, המתבטא בחוסר לימודי ליבה וקבלה בלי סינון (בגרות או פסיכומטרי).

2. חוסר הרגלי למידה מתאימים. לימודי הקודש החרדים אינם כוללים הגשת עבודות או עמידה בבחינות.

3. הגעה ללימודים בגיל גבוה יותר כשצריך כבר לטפל במשפחה עם ילדים.

התגובה של הוות"ת לבעיות האלה מאלפת. תוכנית החומש הראשונה כללה יעדים מוגדרים לעלייה של מספר הסטודנטים החרדים. אבל היעדים האלה לא מולאו. בטיוטת התוכנית השנייה לא נקבו ביעדים מספריים מוגדרים, אבל לאחר שנשמעה על כך ביקורת, נקבע יעד שאפתני של 19 אלף סטודנטים חרדים לשנת תשפ"ב. כדי להתקרב ליעד הזה, ות"ת נקטה באמצעים שונים כדי להגדיל את מספר הסטודנטים, אפילו אם הצעדים האלה סתרו את המדיניות המומלצת.

דו"ח מבקר המדינה מספק דוגמה מרשימה לכך: בין ההמלצות החשובות של הצוות המקצועי היתה ההמלצה לשים דגש על הכשרת מורים חרדים גברים למקצועות ליבה, כי יש מחסור במורים כאלה באותם מוסדות שכן מלמדים לימודי ליבה. נשים אינן יכולות ללמד את הבנים החרדים, ומורות יש די והותר, ולכן הומלץ לא לעודד נשים ללמוד הוראה. אבל ות"ת הפכה את ההמלצה ואיפשרה לנשים לקבל מלגות שקודם לכן יועדו רק לגברים.

בנוסף, הופנו מלגות לעידוד לימודי השלמה: תוכנית מקוצרת שבה מי שקיבלו תעודת הוראה מסמינר מקבלים תואר אקדמי. המהלכים האלה הגדילו את מספר החרדיות שלמדו הוראה, אבל כשהן סיימו ללמוד, לא היתה להן עבודה: כפי שהגרף הבא מראה, רק 14% מהחרדים בוגרי המוסדות להכשרת עובדי הוראה (לא רק מכללות אקדמיות אלא גם סמינרים לא אקדמיים) מצאו עבודה בהוראה, לעומת יותר מ-50% במגזרים אחרים. במלים אחרות, כדי לנסות לעמוד במדד של ייצור יותר בוגרים, שילמו מחיר של חוסר יעילות קיצוני ויצירת בוגרים שאין להם אופק תעסוקתי – בניגוד גמור למטרה המקורית של כל התוכנית. וחלק מזה היה על חשבון עידוד גברים להיות מורים למקצועות ליבה, שהם החסם האמיתי ובהם יש חוסר.

עבודה בהוראה אחרי קבלת התואר

הרוחב של העמודות בגרף משקף את מספר הלומדים בכל זרם חינוכי, וזו לא טעות: המספר הגדול ביותר הוא בזרם החרדי. והשטח האפור בהיר, שמייצג את אלה שלא מצאו עבודה בהוראה שנתיים אחרי סיום הלימודים, מייצג לא פחות מ-24,416 בוגרים. לפי הנתונים שמבקר המדינה אסף, בכל שנה יש 6,500 חרדיות שמסיימות את לימודי ההוראה, למרות שמערכת החינוך החרדית צריכה לא יותר מ-1,500 מורות חדשות.

דו"ח המבקר מכיל גם סעיפים על כשלים נוספים של מל"ג ו-ות"ת בניהול ופיקוח על התוכניות לעידוד השכלה גבוהה לחרדים. אחד מהם עוסק בחוסר הפיקוח המספיק על איכות התוכניות. מסתבר שבמשך 12 השנים הראשונות של הפעלת מסלולים מיוחדים לחרדים, איכות התוכניות לא נבדקה כלל. עד סיום הביקורת של המבקר נבדקו 4 תוכניות מתוך 35 קיימות. בבדיקות נמצאו ליקויים באיכות האקדמית, ולגבי אחת מהן הומלץ לא לאשר הענקת תארים אקדמיים למי שסיימו את הלימודים.

נושא בוער שהמבקר לא נדרש אליו בדו"ח הנוכחי הוא נושא ההפרדה המגדרית במהלך הלימודים. לפי הביצועים של מל"ג ו-ות"ת כפי שהם משתקפים בדו"ח הנוכחי, וידיעת המהלכים להגברת ההפרדה שננקטו בשנים האחרונות, יש למה לצפות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#