מה היה קורה אם הערבים היו נוהרים לקלפיות? - אטלס למאה ה-21 - הבלוג של דרור פייטלסון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה היה קורה אם הערבים היו נוהרים לקלפיות?

בעלי זכות הבחירה מתחלקים לאלה שהצביעו ואלה שלא הצביעו. כדי לברר מה היה קורה אם כולם היו מצביעים צריך לשערך את דגם ההצבעה של מי שלא הצביעו. אפשר לעשות את זה על ידי בחינת הקלפיות

אחת התוצאות בבחירות האחרונות היתה אחוז ההצבעה הנמוך של הערבים - רק כ-50%. רבים חושבים שהכל היה יכול להיות אחרת אם הם היו טורחים לצאת להצביע. אבל איך אפשר לבדוק את זה?

כשאחוז ההצבעה של מגזר מסוים משתנה, גם מספר הקולות הכולל משתנה, ואיתו הסף של אחוז החסימה והמודד של מספר הקולות הנחוץ לכל מנדט. אז שימוש יצירתי בספקולציות על הבדלים בין המגזרים מאפשר כל תוצאה שתרצו. כדי להימנע מזה, אני אתמקד בתרחיש מוגדר היטב: מה היה קורה אם כולם היו מצביעים - כל בעלי זכות הבחירה מכל המגזרים. זה תרחיש מעניין כי הוא בעצם משקף את מה שהציבור כולו באמת רוצה, תוך נטרול אפקטים של עצלות וציניות (אבל עדיין כפוף ל"הצבעה אסטרטגית"). ובעצם זו גם התוצאה שתתקבל עבור כל מקרה שבו אחוז ההצבעה של תומכי כל המפלגות הוא זהה.

בעלי זכות הבחירה מתחלקים לאלה שהצביעו ואלה שלא הצביעו. כדי לברר מה היה קורה אם כולם היו מצביעים צריך לשערך את דגם ההצבעה של מי שלא הצביעו. אם לא יודעים עליהם כלום, המודל הסביר ביותר הוא שהם היו מצביעים כמו האחרים. הפעלת מודל כזה באופן גלובלי יגדיל את מספר הקולות לכל מפלגה, אבל יחסי הכוחות ישארו בדיוק אותו הדבר. שום דבר לא ישתנה בתוצאות.

אבל בעצם אנחנו כן יודעים עליהם משהו. אנחנו יודעים איפה הם מצביעים. ואפשר לנצל את זה.

הטריק הוא להפעיל את מודל שימור דגם ההצבעה על כל קלפי בנפרד. ידוע שדגם ההצבעה בערים שונות הוא שונה. למשל, בערים חרדיות מצביעים באופן גורף למפלגות החרדיות, בערים הערביות למפלגות הערביות, בתל אביב לשמאל ובירושלים לימין.

אותה תופעה קורית גם בקלפיות, כי לא רק לערים אלא גם לעיירות, שכונות, ומושבים יש מאפיינים שונים. אז מה שאני עושה הוא להניח שמי שלא הצביעו בקלפי מסוים היו מצביעים כמו האחרים באותה הקלפי. למשל בקלפי עם 55% הצבעה שמהם 80% הצביעו לרשימות ערביות, אני מניח שגם 80% מאלה שלא הצביעו היו מצביעים למפלגות ערביות. בקלפי עם 70% הצבעה שמתוכם 33% הצביעו מרצ אני מניח שגם 33% מאלה שלא הצביעו היו מצביעים מרצ. וכך הלאה. כיוון שבקלפיות שונות יש אחוזי הצבעה שונים, שערוך מקומי כזה כן משנה את התוצאות הכלליות.

מבחינה מתמטית החישוב הוא פשוט. נסמן את מספר בעלי זכות הבחירה בקלפי ב-r, ואת מספר הבוחרים בפועל ב-v. שיעור ההצבעה בקלפי הוא v/r. ההופכי שלו, כלומר r/v, הוא הגורם שבו צריך להכפיל את מספר הקולות שכל מפלגה קיבלה. כדי לקבל את התוצאות הכלליות, מסכמים את המספרים המתוקנים האלה מכל הקלפיות.

עכשיו יש לי את מספר הקולות שכל מפלגה קיבלה בפועל, ושערוך של מספר הקולות שהיא הייתה מקבלת אם כל בעלי זכות הבחירה היו מצביעים. השיערוך הזה הוא סך התומכים במפלגה. על ידי חלוקת המצביעים בפועל בתומכים אפשר להעריך את אחוז ההצבעה בין תומכי המפלגה הזו. כשמחשבים את זה לכל המפלגות מקבלים את התמונה הבאה:

הצבעה של תומכי המפלגות השונות

אז אכן אצל הערבים אחוז ההצבעה עמד על כ-50%. אצל ליברמן והמפלגות הקטנות שלא עברו את אחוז החסימה הוא היה 60%. השמאל-מרכז באזור ה-71%. אחוז ההצבעה בימין הקיצוני היה הגבוה ביותר, ועמד על 76%. בניגוד לתדמית, אצל החרדים הוא היה נמוך יותר.

כדי לתרגם את זה למנדטים צריך לעבור את כל התהליך של חישוב אחוז החסימה, המודד, חלוקה ראשונית של המנדטים, וחלוקת המנדטים הנותרים לפי נוסחת חוק באדר-עופר. התוצאה הסופית היא שגם אם כולם היו מצביעים, הכנסת היתה נראית פחות או יותר אותו הדבר. באופן פרטני זה נראה כך:

הנחת הצבעה מלאה

■ ראשית, מתקבל שאותן מפלגות עוברות את אחוז החסימה ואותן מפלגות לא עוברות. רק הפערים משתנים: הימין החדש (שאחוז ההצבעה אליו היה גבוה) מתרחק באופן משמעותי מסף אחוז החסימה, ואיחוד הימין נשאר רק מעט מעליו.

■ ההבדל העיקרי הוא כצפוי אצל המפלגות הערביות: הן עולות מ-10 ל-14 מנדטים. זה עדיין פחות מחלקם באוכלוסייה, כי חלקם הצביעו למפלגות אחרות.

■ אבל 3 מהמנדטים האלה באים על חשבון כחול-לבן. אחוז ההצבעה לכחול לבן היה מעל הממוצע, אז אם מניחים שכולם מצביעים הם מפסידים ומי שהיה מתחת לממוצע מרוויח.
עוד שינוי בתוך גוש השמאל הוא מעבר של מנדט אחד מהעבודה למרצ.

■ בין הגושים יש רק מעבר של מנדט אחד מהימין-חרדים לשמאל-מרכז-ערבים. כתוצאה היחס בין הגושים הוא 64-56 במקום 65-55.

■ בימין יש גם מעבר של מנדט אחד מאיחוד הימין ליברמן.

■ החרדים (יהדות התורה) מפסידים מנדט אחד. אבל עדיין זה יותר מחלקם באוכלוסייה, במיוחד אם מתחשבים במבנה הגילים המוטה שלהם (יש המון ילדים, אז חלקם בין בעלי זכות הבחירה קטן מחלקם באוכלוסייה כולה).

השורה התחתונה: תוצאות הבחירות כנראה משקפות במידה סבירה, והישועה לא תבוא מאיחודים למיניהם בתוך הגוש או מהערבים.

השורה האחרי תחתונה: כל זה תלוי כמובן בהשערה שמי שלא הצביעו היו מצביעים בדומה לשכנים שלהם. בגדול זו הנחה סבירה, ודי בטוח שהם יותר דומים לשכנים מאשר לממוצע הארצי. אבל לא מופרך לחשוש שיש קורלציה בין נטייה פוליטית לבין החלטה אם להצביע או לא, וזה משפיע על התוצאות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

ענת סולומון הלגוע

ניהול ההשקייה - מהטלפון החכם: המיזם של ענת שפונה לדור הבא של החקלאים

המיזם שהקימה ענת יחד עם משה מירון פועל באחד התחומים החמים - קלינטק ■ כשמאחוריה נסיון רב בפיתוח עסקי וניהול בתחום המים, עשתה ענת צעד לעבר היזמות כדי לאתר ולהטמיע פתרון שישפר את התפוקה בגידולים חקלאיים

כתבות שאולי פיספסתם

*#