מה הייתם עושים עם 150 מיליארד שקל? - אטלס למאה ה-21 - הבלוג של דרור פייטלסון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה הייתם עושים עם 150 מיליארד שקל?

אחת המנטרות הקבועות של נתניהו ויועציו הכלכליים היא שצריך להשקיע במגזר העסקי, כי זו תתרום לצמיחה ובסופו של דבר תחלחל לכל מגזרי המשק. אז מסתבר שבלי לשים לב עשינו כבר ניסוי כזה. האם זה תרם לעלייה בצמיחה? מבט מהיר בגרף מראה שלא

מי שמתעניינים בכלכלה, ובפרט אלה שמאמינים בכלכלת שוק, עוד זוכרים בערגה את ימיו של בנימין נתניהו במשרד האוצר (2005-2003). הוא העביר אז את רפורמת בכר, קיצץ בקצבאות הילדים, והציל את קרנות הפנסיה. אז בואו נתמקד בנושא הפנסיה. ממרחק השנים, אפשר לראות כמה דברים שלא היו ברורים מראש.

אין חולק על המצב העגום וההתנהלות הבלתי אחראית של קרנות הפנסיה של ההסתדרות. אבל נתניהו ניצל את המצב הזה לצורך שני מהלכים שהם אידאולוגיים במהותם: הקטנת אחריות הממשלה ופיתוח שוק ההון. לפני הרפורמה בפנסיה, קרנות פנסיה היו מחויבות להשקיע לפחות 70% מהכסף שלהן באג"ח מיועדות של הממשלה.

האג"ח האלה הבטיחו תשואה של 4%-6% לשנה. זה הבטיח תמיכה בפנסיות, אבל היה נטל על קופת המדינה. אחרי הרפורמה הכללים השתנו: הקרנות יכלו להשקיע לכל היותר 30% מהכסף באג"ח כאלה. שאר הכסף היה צריך למצוא אפיק השקעה אחר. האחריות עברה מהממשלה לגופים המוסדיים שמנהלים את קרנות הפנסיה.

האפיק האחר הזה היה שוק ההון. המשקיעים המוסדיים לא יכלו יותר לשים את כל הכסף של הפנסיות אצל הממשלה ולקבל עליו ריבית מובטחת, אלא נאלצו להשקיע אותו בשוק ההון. הר של כסף נחת בבורסה וחיפש מישהו שיהיה מוכן לקחת אותו. זה גרם לשוק שבו החברות העסקיות לא צריכות להתאמץ, ויכולות לקבל הלוואות גדולות ולתת ריבית נמוכה. מעבר לכך, המוסדיים לא בדקו יותר מדי במי הם משקיעים, כי הרי היה להם עודף עצום של כסף על הידיים.

התוצאה היתה זינוק אדיר בקניית מניות ואג"ח קונצרניות, ותוך 4 שנים יתרות האג"ח הקונצרניות — כלומר כמה כסף החברות העסקיות לקחו בתור "הלוואה" ועדיין לא החזירו — גדל מכלום למשהו כמו 150 מיליארד שקל. זה בלתי נתפש. המגזר העסקי קיבל בבת אחת השקעה ששקולה ליותר משליש מתקציב המדינה.

השאלה המעניינת היא מה היתה ההשפעה של כל הכסף הזה. אחת המנטרות הקבועות של נתניהו ויועציו הכלכליים היא שצריך להשקיע במגזר העסקי, כי השקעה במגזר העסקי תתרום לצמיחה ובסופו של דבר תחלחל לכל מגזרי המשק. אז מסתבר שבלי לשים לב עשינו כבר ניסוי כזה, ואפשר לבדוק את התוצאות האמפיריות. תוך 4 שנים השקענו המון המון כסף במגזר העסקי. האם זה תרם לעלייה בצמיחה?

השפעת הרפורמה

מבט מהיר בגרף מראה שלא. הצמיחה הגיעה לשיא בבועת הדוט-קום של שנת 2000, היא התרסקה בשנות האינתיפאדה השנייה, היא נפגעה מהמשבר הכלכלי של 2008, אבל היא לא הגיבה לים הכסף שנשפך על המגזר העסקי. בפרט, ההתאוששות בשלהי האינתיפאדה השנייה היתה לפני שהכסף הגיע.

כנראה שכשהוא כבר הגיע העוסקים בעסקים בחרו להשתמש בכסף בצורות אחרות, שלאו דווקא תורמות למשק המדינה – למשל להמר על השקעות בנדל"ן במזרח אירופה. זה היה אחד הגורמים לתופעת התספורות (אבל הטענות שהן פוגעות בפנסיה שלנו מוגזמות: זה רק חלק מזערי מההשקעות וההשפעה האמיתית על הפנסיות זניחה).

וזה מוביל אותנו לשאלה האמיתית. אפשר להתייחס לכספי הפנסיה במובן הצר, בתור כספים שצריך להשקיע כדי לקבל תשואה ולשלם פנסיה. כל עוד משלמים את הפנסיות, לא חשוב במה משקיעים (ואם ההשקעות לא מספקות מספיק תשואה אז מה לעשות, אלה החיים). אבל אפשר גם להתייחס אליהם בתור משאב, שניתן לנצל אותו בינתיים כדי להגדיל את הצמיחה ולתרום לפיתוח המשק. סך הכל זה אותו משק שבו הפנסיונרים חיים, ויש להם אינטרס שהמדינה תפרח גם מעבר לפנסיה האישית שלהם.

הגישה של נתניהו מתיימרת לתרום לצמיחה, אבל בעצם מתנערת מאחריות ומקווה שהמגזר העסקי יעשה את העבודה. וכמו שראינו עושה רושם שזה לא עובד משהו. האלטרנטיבה היא שהממשלה תמשיך להנפיק אג"ח יעודיות, ותנצל את הכסף בצורה שבאמת תתרום למשק – ואז הצמיחה גם תאפשר לממן את התשואה הדרושה.

כך למשל היה אפשר להשקיע בתשתיות תחבורה ובפרט בחבורה ציבורית. או במיטות בבתי חולים ותקנים של אחיות ורופאים. או בשיפור מערכת החינוך, כדי שההון האנושי שלנו לא ישחק ויוכל להתחרות בהצלחה בכלכלה העולמית. או במתקני אנרגיה מתחדשת. או במגוון דברים אחרים.

מה אתם הייתם עושים עם 150 מיליארד שקל?

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מייסדות אוקפי: איריס צידון ומאיה גל

התחילו בקפה בבואנוס איירס - וגייסו מעל 5 מיליון דולר

איריס ומאיה עבדו בסטארט-אפ שנמכר לחברה גדולה, ובמקום לשבת בנוחות בכסא השכירות, החליטו לבחור במסלול היזמות ■: הן הקימו מיזם שמשתמש בבינה מלאכותית לטובת ניהול נכסי נדל"ן, גייסו סבב סיד ומשרתות 20 לקוחות בישראל ובארה"ב

כתבות שאולי פיספסתם

*#