תעזבו את הגירעון בשקט - אטלס למאה ה-21 - הבלוג של דרור פייטלסון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעזבו את הגירעון בשקט

אחד הכלים להגבלת ההוצאות הוא כלל ההוצאה, המצאה שנועדה לצורך נקודתי אבל קיבלה חיים משל עצמה. בכל פעם שיש דרישה להגדיל את התקציב, האוצר מזדעק שכלל ההוצאה ייפרץ, האמון בממשלה ידרדר, וזה יהיה איום ונורא

בסוף השבוע האחרון שוב התבשרנו שהגירעון עולה ומגיע כבר ל-3.5% מהתמ"ג בחישוב שנתי. זאת כשרק לפני חודשיים שר האוצר חגג את הגירעון של 2018, שהיה רק 2.9% מהתמ"ג, בדיוק לפי היעד שנקבע מראש. נלוו לזה פרשנויות וכתבות עם שלל פרטים וניתוחים, תוך השוואה לחודשים הקודמים ופילוח למשרדי ממשלה שונים.

אבל יותר מעניין להסתכל על הדינמיקה של הגירעון לא רק בחודשים האחרונים אלא ב-20 השנים האחרונות. נתחיל בגרף אחד פשוט: השוואה של יעד הגירעון עם הגירעון בפועל, כשהגירעון מבוטא באחוזים מהתמ"ג. כאמור, ב-2018 הייתה התאמה מלאה. מה היה בשנים קודמות?

התנודות בגירעון

מה שרואים כאן הוא שאכן יש מקרים שבהם הגירעון נושק ליעד המתוכנן, אבל זה די נדיר. ברוב השנים אין שום קשר. הגירעון עולה בחדות בתקופות משבר, ולפעמים הוא הרבה יותר גבוה מהיעד. לפעמים הוא הרבה יותר נמוך. ולא רק את הגירעון אי אפשר לחזות מראש – גם את המגמה לא. יש שנים שבהן מעלים את היעד אבל הגירעון בפועל דווקא יורד, וההפך. עושה רושם גם שיעד הגירעון עוקב אחרי הגירעון בפועל במקום שהיעד יתווה את הדרך והגירעון בפועל ילך אחריו.

הסיבה היא שאכן מאוד קשה לחזות מה יקרה בכלכלה הלאומית והעולמית. משברים יכולים לגרום להקטנת הצמיחה, וכתוצאה התמ"ג עולה פחות ואז הגירעון יחסית לתמ"ג עולה יותר. לעומת זאת גביית מסים לא צפויה (כמו בעקבות עסקת מובילאיי) מקטינה את הגירעון. משרד האוצר מנסה לדאוג לכך שהגירעון לא יחרוג בלי יכולת אמיתית לחזות מה יהיו התנאים בעוד כמה חודשים.

אז מה הם עושים? הם נזהרים. הם שואפים תמיד לקצץ בהוצאות, כי בזה אפשר לשלוט. לפעמים מסתבר בדיעבד שזה היה מוצדק, כי התנאים גרמו לגירעון גדול יחסית. לפעמים מסתבר שלא, והיה עדיף לנצל את הכסף כדי למשל לפתח את המשק, לספק שירותים טובים יותר לאזרחים, או לפעול להקטנת אי השוויון.

אחד הכלים להגבלת ההוצאות הוא כלל ההוצאה. כלל ההוצאה – כמו חוק ההסדרים – הוא המצאה שנועדה לצורך נקודתי אבל קיבלה חיים משל עצמה. במקרה הזה מדובר בעלייה מרוסיה בראשית שנות ה-90. היו חששות שהממשלה תגדיל את ההוצאות כדי לקלוט את העולים, אז הממשלה קיבלה על עצמה כלל שמגביל את ההוצאות באופן מוחלט בלי להתחשב במצב המשק. גל העלייה נגמר לפני 20 שנה, אבל הכלל עדיין משמש להגבלת ההוצאות ולהקטנת הגירעון. בכל פעם שיש דרישה להגדיל את התקציב, האוצר מזדעק שכלל ההוצאה ייפרץ, האמון בממשלה ידרדר, וזה יהיה איום ונורא.

הבעיה עם הסיפור הזה היא שכלל ההוצאה הוא בסך הכל חוק, וחוקים אפשר לשנות. ובלי שנשים לב, האוצר אכן משנה את כלל ההוצאה כשהוא צריך. כפי שראינו בגרף הקודם, את יעד הגירעון מעדכנים כדי שיעקוב אחרי הגירעון בפועל. ומסתבר שגם את כלל ההוצאה מעדכנים, כדי שיכיל את יעד הגירעון.

כך, בכל פעם שיש חשש שהגירעון יגדל, ורוצים להגדיל את יעד הגירעון בהתאם, מגדילים גם את הגירעון המותר לפי כלל ההוצאה. במקביל מבטיחים להוריד את כלל ההוצאה בעוד כמה שנים. כך גרסאות שונות של כלל ההוצאה מרשות עלייה עכשיו ומבטיחות ירידה אחר כך, אבל עד שזה מגיע מעדכנים שוב והירידה לא קורית.

הגבלת ההוצאה

ואגב, אפשר גם לראות שקורה מדי פעם שלמרות העדכונים, הגירעון בפועל חורג ממגבלת ההוצאה. ויש חריגות של יותר מנקודת אחוז שלמה, והשמים לא נפלו.

מה אפשר ללמוד מכל זה? ראשית, אף אחד, כולל האוצר, לא יודע מה יהיה הגירעון ולא באמת שולט בזה. שנית, כלל ההוצאה הוא פיקציה, אם כי מרוב דיבורים עליו הוא נהפך למציאות בעלת השפעה אמיתית. הצירוף של שני הדברים האלה מעמיד את כל הוויכוחים על הגרעון באור קצת מגוחך. שווה לזכור את זה בפעם הבאה שיש כותרות היסטריות בנושא.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#