טור על הנושא המשעמם ביותר בעולם

בשביל להדגים מה אפשר ללמוד מתצוגה גרפית נכונה של נתונים, לקח דרור פייטלסון את הנושא המשעמם ביותר שיכול היה לחשוב עליו: כמה צינורות מים וביוב הונחו בכל שנה בישראל. גם שם, כך גילה, יש דרמות

דרור פייטלסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קהל מנומנם ומשועמם
דרור פייטלסון

גאוגרפיה היא מקצוע חובה בבתי הספר. כתוצאה בכל בית יש אטלס: ספר מלא מפות מכל מיני סוגים, עם המון מידע על יבשות רחוקות וארצות קרובות, על הרים, על נהרות, ועל האקלים. זה מאוד המאה ה-19, שבה למצוא את מקורות הנילוס היה אתגר מרתק.

המאה ה-21 היא עידן המידע. יש המון מידע על המון נושאים. מי שחכם ויכול מנצל את ים המידע הזה לטובתו, אבל רוב האנשים לא מסוגלים לעשות את זה. המקצוע החשוב למאה ה-21 הוא סטטיסטיקה. אבל בניגוד לגאוגרפיה, אף אחד לא לומד סטטיסטיקה; זה נחשב מפחיד ומשעמם.

אחת הבעיות היא שהמידע שמור על דיסקים של מחשבים או בטבלאות אינסופיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). לנתונים כאלה יש יחסי ציבור גרועים - הם לא נגישים, וגם בוגרי תיכון לא יודעים איך להסתכל עליהם. הרוב אפילו לא מנסים, וזה חבל, כי יש שם המון דברים מעניינים.

המטרה של הבלוג הזה תהיה להנגיש נתונים, ובפרט נתונים רלוונטיים לשיח הציבורי העכשווי. להתחיל לבנות אטלס למאה ה-21: אטלס שכל אחד יכול לעיין בו ולהבין מה הוא רואה. אטלס שלא מכיל מפות אלא גרפים.

הנה דוגמה ראשונה כדי להדגים מה גרפים יכולים לתת ואיך הם הופכים מידע מאטוּם לנגיש. בחרתי את הנושא שעל פניו הוא המשעמם ביותר שיכול להיות: כמה צינורות מים וביוב מניחים בכל שנה ברחבי ישראל - אבל מסתבר שאפילו כאן יש דרמה. למזלנו, הלמ"ס אוסף על זה נתונים, כמו על המון דברים אחרים, והנתונים האלה מתפרסמים כחלק מלוח 22.1 של השנתון הסטטיסטי לישראל.

הטבלה הבאה מציגה את הנתונים מאז שנות ה-50 ועד היום. יש כאן 244 מספרים (בלי השנים). האתגר הוא להבין מה כל המספרים האלה מנסים לספר לנו:

אז מה הצלחתם לראות? האמת, אם אתם בני אדם נורמלים, הטבלה לא אמרה לכם הרבה ואולי עשתה לכם כאב ראש. אתם צודקים, זו לא הצורה להציג מידע כזה. הרבה יותר טוב להציג גרף. הגרף הבא מציג את הנתונים על התחלת הנחה של צינורות; הנתונים על גמר הנחה מאוד דומים.

עכשיו אפשר לראות בקלות כל מיני דברים שהנתונים מספרים לנו. למשל, שהכי הרבה צינורות מים הונחו בשנות ה-50 של המאה הקודמת (כשבן-גוריון היה ראש הממשלה). זה הגיוני, כי היתה תנופת פיתוח עצומה בשנות המדינה הראשונות. אפשר לראות גם שהיה פער גדול בין הנחת צינורות מים להנחת צינורות ביוב. עושה רושם שאספקת מים היתה קריטית, אבל פינוי הביוב פחות, ובמקום זה השתמשו בבורות ספיגה. הפער התחיל להצטמצם רק בשנות ה-90, ונסגר ממש בעשור האחרון. כל זה היה כמובן גם בטבלה, אבל שם לא ראינו את זה.

התופעה המעניינת והמוזרה ביותר שאפשר לראות בגרף היא שבתקופת ממשלת בגין, אחרי המהפך של 1977, קצב הנחת צינורות המים הוכפל, ובאותו הזמן קצב הנחת צינורות הביוב ירד לפחות מחצי. זה משונה, ומצדיק חפירה עמוקה יותר בנתונים כדי להבין מה קרה. הנתונים הרלוונטיים הם פרוט של הנחת הצינורות לפי מחוז. הנתונים על זה עוד פחות נגישים, אבל בקצת מאמץ אפשר לחלץ אותם. הגרפים הבאים מראים את החלוקה למחוזות של הנחת צינורות מים וביוב בנפרד, תוך התמקדות בשנים 1996-1972.

כפי שניתן לראות בגרף השמאלי, כל העלייה בהנחת צינורות מים נבעה מהנחת צינורות בשטחי יהודה ושומרון. זה משקף השקעה מסיבית בתשתיות לטובת ההתנחלויות שנבנו באותה תקופה. יש להניח שהירידה בהנחת צינורות ביוב בתחומי הארץ, ובפרט במחוזות הדרום והצפון, גם קשורה לכך – לא רק השקיעו בשטחים, אלא הסיטו לשם כך תקציבים שאחרת היו מושקעים בפיתוח נחוץ בגבולות הארץ. רק בתחילת שנות ה-90, בעקבות הקטנת ההשקעות בשטחים בזמן ממשלת הרוטציה של פרס ושמיר, התחילו להשלים את החוסרים בצינורות ביוב במחוזות הדרום והצפון. בשטחים, לעומת זאת, כנראה לא השלימו את צינורות הביוב עד היום.

בנוסף לחשיבות של השימוש בגרפים, הנתונים האלה מדגימים גם את החשיבות של עיון בנתונים עבור טווח זמן ארוך. הדברים המעניינים הם לא רק כמה ק"מ צינורות הונחו השנה, אלא גם איך זה משתנה משנה לשנה ומממשלה אחת לשנייה. בפוסטים הבאים נפעיל את שני הכלים האלה – גרפים וסדרות נתונים ארוכות – על דברים יותר מעניינים מצינורות מים וביוב.

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker