ארטיום לא לבד: יותר מ-750 אלף איש לא יכולים להינשא בישראל

תשומת הלב שקיבל ארטיום דולגופיאט - זוכה מדליית זהב אולימפית בהתעמלות קרקע - הפנתה את הזרקור של התקשורת העולמית לאחת מהבושות הגדולות של ישראל: חוסר האפשרות של אזרחים רבים להינשא ■ הציבור תומך בנישואים אזרחיים והחרדים באופוזיציה - זה זמן למהפך

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארטיום דולגופיאטצילום: LOIC VENANCE - AFP
דרור פייטלסון

ארטיום דולגופיאט עשה היסטוריה כשזכה במדלית זהב אולימפית בהתעמלות קרקע, והביא כבוד רב למדינה. אבל תשומת הלב שזכה בה גם הפנתה את הזרקור של התקשורת העולמית לאחת מהבושות הגדולות של המדינה: חוסר האפשרות של אזרחים רבים להינשא. 

הסמכות לבצע טקסי נישואין וגירושין בישראל נתונה לבתי דין דתיים, בהתאם לדתם של בני הזוג (יהודים, מוסלמים, נוצרים, או דרוזים). מכאן נובעת מיד בעיה לנישואי בני זוג שאינם בני אותה דת, או כאלה שבית הדין הרלוונטי אינו מכיר בדתם.

לגבי יהודים, הבעיות צפות פעמים רבות אצל עולים מחבר העמים ומאתיופיה. קיימים מקרים שבהם אדם מוכר כיהודי לצורך עלייה והתאזרחות מתוקף חוק השבות, אבל עדיין אינו יכול להינשא, מפני שיהדותו אינה מוכרת על ידי הרבנות. בנוסף, יש אנשים שאינם יכולים להינשא לפי חוקי הדת, למשל כהן עם גרושה, ממזרים וכמובן בני זוג מאותו המין. ההערכות הן שההגבלות האלה חלות על כ-350 אלף חסרי דת, 300-400 אלף להט"בים, ומעל 6,000 פסולי חיתון.

חתונה בבני ברק. הסמכות לבצע טקסי נישואין וגירושין בישראל נתונה לבתי דין דתייםצילום: אלון רון

כאשר שני בני הזוג הם "חסרי דת", מעמד שתקף בעיקר לעולים חבר העמים, הם יכולים לבוא בברית זוגיות. אפשרות זו כפופה לכך שאף אחד מבתי הדין הדתיים לא יתנגד לכך. למיטב ידיעתי, אין נתונים ברורים על מספר הנישואים האלה, אבל ככל הנראה, יש עשרות מקרים בשנה (ההפרש בין המספר הכולל של נישואים שנרשמים כל שנה לבין סכום המספרים עבור הדתות השונות).

יש אפשרות להינשא במדינה אחרת. ישראל מכירה בנישואים שנערכו במדינות אחרות, אף אם לא היו יכולים להיערך בישראל. שיעור הנישואים בחו"ל מתוך כלל הנישואים שנרשמים במינהל האוכלוסין היה כ-20% בתחילת שנות ה-2000, ואז ירד לכ-16%. מספר הנישואים בחו"ל לא יורד אלא שומר על יציבות (אבל מספר הנישואים בישראל גדל עם גידול האוכלוסייה, ולכן הירידה באחוזים). 

מספר הנישאים בחו"ל יציב

אם מסתכלים על הפרטים של הנישאים בחו"ל, מתגלה תמונה מעניינת. המספר הכולל של נישואים בחו"ל הוא כאמור די קבוע, קצת יותר מ-7,000 בשנה. הירידה בשנים האחרונות בגרף הבא נובעת מכך שנישואים בחו"ל נרשמים לעיתים קרובות באיחור, והנתונים האלה צפויים לכן לגדול בשנים הקרובות. כפי שאפשר לראות, נישואים של "אחרים" נמצאים במגמת עלייה - גם נישואים של "אחרים" עם "אחרים" ועם מי שאינם תושבי ישראל, וגם נישואים של "אחרים" עם יהודים ישראלים. "אחרים" הוא הסיווג שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתנה בעיקר לעולים מרוסיה שאינם יהודים או לא הוכרו כיהודים - הסיווג שדולגופיאט משתייך אליו. במקביל לעלייה הזאת, הנישואים של יהודים ישראלים למי שאינם תושבי ישראל (או לפחות לא היו תושבי ישראל בזמן הנישואים) נמצאים במגמת ירידה. או אולי רק הרישום של נישואים כאלה יורד.

יש גם נישואים שנערכים בחו"ל שבהם שני בני הזוג יהודים. מספרם די קבוע. נישואים כאלה נערכים מכמה סיבות. למשל, התנגדות עקרונית לעריכת הנישואים ברבנות. סיבות אחרות הן חוסר אפשרות להינשא ברבנות, למשל במקרה של בני זוג בני אותו המין, או מקרים של פסולי חיתון (למשל ממזרים או כהן וגרושה). בסקירה של יותר מ-2,400 טקסי נישואים פרטיים שנערכו בישראל ב-2017 (שאינם מוכרים על ידי המדינה) נמצא כי 55% היו מסיבות אידאולוגיות, 33% בגלל בעיות בהכרה כיהודים, 8% להט"בים, ו-4% פסולי חיתון. ואולם נתונים אלה אינם מתבססים בהכרח על מדגם מייצג, וייתכן גם שאינם מייצגים את ההתפלגות של נישואים בחו"ל.

הבעיה האנושית של אזרחי המדינה שאינם יכולים לבוא בברית נישואים עולה מדי כמה שנים, אבל בסופו של דבר הם לא מצליחים להתמודד עם התנגדות הממסד הדתי. אולי הפעם זה יהיה אחרת. הנציגים הפוליטיים של הממסד הדתי נמצאים באופוזיציה, ורוב מכריע של מצביעי מפלגות הקואליציה תומכים באפשרות של נישואים אזרחיים.

הגרף לעיל מראה זאת, בהתבסס על נתונים של סקר עמדות שהמכון הישראלי לדמוקרטיה ערך לפני הבחירות האחרונות. תומכי מפלגות שנכנסו לקואליציה מוצגים בחלק העליון, תומכי האופוזיציה למטה, ובתווך קבוצה גדולה שעדיין לא החליטו למי להצביע בזמן הסקר או לא נתנו תשובה. מבין מפלגות הקואליציה, רק ברע"ם היה רוב קטן נגד נישואים אזרחיים (אבל גם המדגם את תומכי המפלגה היה קטן יחסית). בשאר המפלגות, כולל ימינה, היה רוב שתמך בנישואים אזרחיים, ובחלק מהמפלגות זה היה רוב גדול ומובהק. נקווה שהפוליטיקאים יקשיבו למצביעים שלהם, וינצלו את ההזדמנות לתקן את העוול המתמשך הזה.

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker