השורה התחתונה של המגפה: מתו עם קורונה - או מתו מקורונה?

הדרך להעריך את ההשפעה הכוללת של מגפת הקורונה היא לנסות להעריך את התמותה העודפת ■ לכאורה, הנתון קל לחישוב: מספר המתים בפועל - פחות כמה שהיו צפויים למות בכל מקרה ■ אבל הבעיה מתחילה במודל שחוזה כמה היו צפויים למות ■ טור שני בסדרה

בדיקות קורונה בירושלים, בינואר
בדיקות קורונה בירושלים, בינוארצילום: אמיל סלמן

הטור הקודם שלי כאן (אחרי שנתיים וחמישה גלים: הסיפור של הקורונה השתנה, אבל לא נגמר) כלל גרף שמציג את מספר המתים היומי מקורונה בגלים השונים, כפי שפורסם על ידי משרד הבריאות. אבל הנתון הזה קצת מטעה, כי קשה לדעת מי באמת מתו בגלל הקורונה, ומי בעצם מתו מסיבות אחרות - הבחנה שלפעמים מתארים אותה בתור מתו מקורונה, או מתו עם קורונה.

באופן כללי, ייתכן שלמגפת הקורונה היו השפעות שונות על התמותה. למשל, בנוסף למי שמתו ממחלת הקורונה עצמה, ייתכן שהיו כאלה שמתו כי פחדו להגיע לבתי החולים או כי לא קיבלו טיפול אופטימלי למחלות אחרות, שכן מערכת הבריאות היתה ממוקדת בקורונה. מצד שני, ייתכן שהקורונה גרמה לירידה בתמותה, כי המסכות והריחוק החברתי הביאו לירידה בתחלואה בשפעת. ואולי חלק ממי שמתו מקורונה היו מתים מסיבה אחרת, למשל, מחלה כרונית, ולכן הקורונה בעצם לא שינתה באופן מהותי את הנתונים.

ראש ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן. מתו פחות ממה שהיה צפויצילום: Mark Baker/אי־פי

הדרך להעריך את ההשפעה הכוללת של הקורונה היא לנסות להעריך את התמותה העודפת, כלומר כמה מתו יותר ממה שהיה צפוי אלמלא היתה קורונה. יכול להיות שהיתה תמותה עודפת שלילית – כלומר, שמתו פחות ממה שהיה צפוי, כמו בניו זילנד. נתון זה משקלל את כל ההשפעות ביחד, אפילו אם אנחנו לא יודעים בדיוק מה מכולן פעל. לכאורה, אמור להיות קל לחשב את התמותה העודפת: מספר המתים בפועל פחות כמה שהיו צפויים למות. הבעיה היא שלשם כך נדרש מודל שקובע כמה היו צפויים למות, ומודל כזה צריך להתחשב בכל מיני גורמים.

הראשון הוא הגידול באוכלוסייה. בישראל האוכלוסייה גדלה בכ-1.9% כל שנה. כתוצאה מכך גם מספר המתים צפוי לגדול, בלי קשר למחלות. גורם נוסף הוא הבדלים עונתיים. מתברר שבחורף מתים הרבה יותר מאשר בקיץ, בין היתר, בגלל מגפת השפעת העונתית שמכה בכל חורף. עוד גורם שיכול להשפיע הוא השיפור ברפואה. ידוע שתוחלת החיים עולה לאורך הזמן, מה שמצביע על כך שהתמותה אמורה לרדת.

הגרף המצורף מדגים זאת. הוא מראה את מספר המתים לכל מיליון תושבים בכל שבוע, כל שנה מאז 2015. הנירמול למתים לכל מיליון נפש מטפל בנושא גדילת האוכלוסייה, ומאפשר להשוות שנים שונות. ההתייחסות לכל שבוע לאורך השנה מראה את השונות בין העונות, ואכן רואים שבחורף יש תמותה יותר גבוהה מאשר בקיץ. השנים 2015 עד 2019, לפני הקורונה, מוצגות באפור, והממוצע של כולן ביחד בשחור. השנתיים הראשונות של הקורונה, 2020 ו-2021, מוצגות בצבע.

הפער בין הקווים האלה לממוצע של 2019-2015 משקף את התמותה העודפת. ואכן ניתן לראות שכל אחד מהגלים של הקורונה גרם לתמותה עודפת, חוץ מהגל הראשון שהיה קטן ולא גרם לתמותה עודפת. מכיוון שהקורונה התחילה בישראל בסוף פברואר 2020, השנים מוצגות בהסטה של חודשיים: הן מתחילות במארס ומסתיימות בפברואר של השנה העוקבת.

אפשר לחשב את התמותה העודפת על ידי כך שמסכמים את ההפרש בין התמותה בפועל לבין התמותה הממוצעת מהשנים שלפני הקורונה בכל שבוע בשנה. זה גם מה שאני עשיתי כשנדרשתי לעניין התמותה העודפת בסיכום השנה הראשונה של הקורונה. אבל כשמסתכלים על הנתונים לאורך זמן, רואים שיש מגמות שינוי, כמו ירידה הדרגתית בתמותה, שנובעת מעלייה בתוחלת החיים. עדיף אולי להשתמש במודל חכם יותר, שלוקח את השינויים האלה בחשבון, במקום מודל פשטני שמתבסס על הממוצע של השנים הקודמות.

זה בדיוק מה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עושה בחישוב של התמותה העודפת שהיא מפרסמת. המודל שלה מתבסס על 2015 עד 2019, לפני הקורונה, ומשמש לאקסטרפולציה (שיטה להעריך בקירוב נתונים לא ידועים על סמך נתונים ידועים) לשנים 2020 עד 2022 - כלומר ממשיכים את המגמה מ-2015 עד 2019 כדי לחשב מה היה צפוי לקרות בשנים הבאות. אחד המשתנים במודל הוא החודש בשנה, מה שמכניס את השונות בין העונות.

משתנה נוסף הוא השנה עצמה, מה שמטפל בהבדלים בגודל האוכלוסייה ובשיפור הרפואה, וגם שינויים אחרים שאולי קרו לאורך הזמן. התוצאה משימוש במודל הזה לחישוב התמותה הצפויה, בהשוואה לתמותה בפועל, היא שבמארס 2020 (תחילת הגל הראשון) עד מארס 2022 (סוף הגל החמישי) היתה תמותה עודפת של 10,148 נפש. לפי נתוני משרד הבריאות, באותה תקופה היו 10,471 מתים מקורונה - כמעט אותו הדבר. במילים אחרות, לפי הניתוח הזה של הלמ"ס, מספר המתים מקורונה אכן משקף את ההשפעה של המחלה באופן מדויק, ורק מעטים יחסית מתו עם קורונה - אבל לא בגלל הקורונה.

אני רוצה להציע ניתוח קצת שונה של הנתונים. הבסיס שלי הוא נתוני התמותה מ-20 השנים שלפני הקורונה, במקום חמש שנים. הגרף הבא מראה את מספר המתים ל-1,000 נפש מאז שנת 2000 (הנירמול ל-1,000 נפש נועד להקל על ההשוואה בין שנים שונות, ולפצות על הגידול האוכלוסייה: בשנת 2000 היו כאן רק 6.3 מיליון תושבים, ואילו ב-2021 היו 9.4 מיליון). כפי שניתן לראות בגרף, יש אכן מגמת ירידה בתמותה הכללית. זה מודגם על ידי קו המגמה שהוספתי לגרף. רואים בבירור שבשתי השנים האחרונות, שהן שנות הקורונה, היתה עלייה מסוימת בתמותה מעבר למה שצפוי לפי המגמה הזו.

אבל אפשר לראות עוד דברים. אחד הוא שמגמת הירידה היא לא לינארית: בעשור הראשון של המאה היתה ירידה יותר גדולה, ובעשור השני הירידה יותר מתונה. בנוסף, יש תנודות סביב מגמת הירידה הזו – בחלק מהשנים היתה קצת יותר תמותה, ובחלק קצת פחות, כנראה בגלל הבדלים בזני שפעת ואולי גם מסיבות אחרות. ומסתבר שדווקא ב-2016-2015 היתה תמותה גבוהה במקצת, ובשנים שאחריהן תמותה נמוכה יותר. אז אם מחשבים את המגמה לפי השנים האלה, כפי שעשו בלמ"ס, מקבלים קו שיורד בתלילות יחסית, וצפי למוות נמוך יותר בשנתיים האחרונות.

חזרנו 15 שנה אחורה

לחלופין, אם משתמשים בכל 20 השנים הקודמות, ובפרט עם מודל ריבועי שיכול להתחשב בשינויי מגמה, המגמה המתקבלת היא של ירידה מתונה בהרבה. כתוצאה, הצפי למוות בשנות הקורונה פחות נמוך, והפער בין הצפי הזה לתמותה בפועל יותר קטן. כשעושים את החשבון מתקבל הפרש של 7,690 נפש, כלומר ההערכה של התמותה העודפת היא בערך 75% מההערכה של הלמ"ס. במקביל, בערך 25% מהמתים מקורונה כפי שדווח על ידי משרד הבריאות הם בעצם מתים עם קורונה, ולא מתו בגלל הקורונה, או שהם מפוצים על ידי ירידה בתמותה מסיבות אחרות. ההבדל מודגם בהגדלה בגרף הבא: המודל שהלמ”ס השתמשו בו משמאל, והמודל שאני מציע מימין.

האם ההבדל הזה משמעותי? באופן פרקטי, לא באמת. בשני המקרים הניתוח מראה שיש תמותה עודפת של אלפים בודדים, שזה סדר גודל של כ-10% מהתמותה הכוללת שהיא כ-46 אלף מתים בשנה (בלי הקורונה). זה לא באמת משנה אם זה קרוב יותר ל-8% (לפי הניתוח שלי) או ל-11% (לפי הניתוח של הלמ"ס). אבל בהקשר של הבנת ההשפעה של הקורונה, זה כן חשוב.

אז אם נסכם, התמונה המתקבלת היא כדלקמן: הקורונה גרמה לתמותה עודפת של כ-8%, שהם בקירוב 75% מהמתים מקורונה לפי הדיווחים של משרד הבריאות. התמותה העודפת כתוצאה מהקורונה החזירה אותנו כ-15 שנה אחורה מבחינת שיעור תמותה, לשיעור שהיה בתחילת שנות ה-2000. זה משמעותי אבל לא קטסטרופלי, ואפשר לחיות עם זה. אבל צריך לזכור שזה משקף לא רק את הקורונה, אלא גם את האמצעים ששימשו כנגדה: הריחוק החברתי והחיסונים. הקורונה לבד יכולה לגרום לתמותה הרבה יותר גבוהה, כפי שאכן קורה במהלך הגלים.

התמותה העודפת ב-2021 היתה קצת גבוהה יותר מב-2020 (וזה לא כי הקורונה התחילה רק במארס 2020, כי אני מדבר על שנים בהסטה של חודשיים). לא פירטתי על זה, אבל אפשר גם לראות שדווקא שני הגלים האחרונים, הרביעי עם זן הדלתא והחמישי עם זן האומיקרון, גרמו ליחסית הרבה תמותה. המסקנה היא שאין דעיכה במסוכנות של הקורונה.

כל הניתוח הזה עוסק רק בשיעור התמותה הכללי. צריך לזכור שזה לא כל הסיפור. יש גם חשיבות להתפלגות הגילים, ובפרט עד כמה יש עלייה בשיעור התמותה של צעירים. יש גם חשיבות להשפעות לטווח ארוך על המחלימים מקורונה. הדברים האלה מחייבים חפירה עמוקה יותר בנתונים, שלא תמיד נגישים וחלקם אולי אפילו לא נאספים בצורה מסודרת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

דרור פייטלסון

דרור פייטלסון | אטלס למאה ה-21

פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים ומספרים. אוהב לנסות להסביר דברים בצורה שקל להבין אותם, ובמיוחד אוהב כשזה מצליח ומישהו פתאום מבין משהו חדש. הבלוג הזה משלב את שני הדברים, ויתמקד בהצגה גרפית של נתונים כדי לחשוף מה אפשר להבין מהם. שואף להקשות על כל מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

חלק מהטורים מבוססים על הספר "עידן הימין: ישראל 2018-1977 בראי הנתונים", שפורסם בתחילת 2019. בספר יש גם הפניה למקורות הנתונים.

כתבות מומלצות

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"

שיעור תכנות בבית ספר בנס ציונה. תפקידם של המורים נהפך לקשה מתמיד

עמדתי בשקט ליד הלוח וחיכיתי, ביקשתי שקט, ואז הרמתי את הקול. כך נראה הרגע בו הבנתי שאני צריך לקחת הפסקה מהוראה

אורית פנחס וטלי שילון. "אנחנו משלמות 16 אלף שקל, אבל זה שכר רעב"

"יש מיליון דירות שצריכות להיבנות ואין מי שיתכנן אותן - הצעירים רואים שבהיי-טק אפשר להתחיל עם משכורות של 30 אלף שקל בחודש ועוזבים"

ח"כ בנימין נתניהו. הסקרים נראים אופטימיים מתמיד מבחינת נתניהו

עדיין יש סיכוי טוב שנתניהו יגיע לאגף 10 בכלא מעשיהו - והוא יודע את זה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?